הימים הקרובים יהיו המכריעים ביותר בשאלת החתימה על הסכם הגז של לבנון וישראל, לאחר ששתי המדינות כבר קיבלו את טיוטת ההבנות שגיבש המתווך האמריקני עמוס הוכשטיין, וכעת צפות ההסתייגויות. לבנון העבירה תיקונים להסכם דרך שגרירות ארה"ב, ואילו בישראל – הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס היום בשעה 16:30 לדיון בנושא קביעת הגבול הימי.
גורם מדיני בכיר אמר שאם לבנון תדרוש להכניס שינויים מהותיים בטיוטת ההסכם, עדיף שהם ישכחו ממנו. בכיר בתחום הביטחוני הסביר שלהסכם היבט אסטרטגי חשוב שישפיע על השנים הבאות. "אם אפשר, רצוי מאוד שייסגר. ואם לא - אז לא", אמר.
"החשיבות בהסכם בעת הזאת היא לבלום את ההשפעה העצומה של איראן וחיזבאללה על האנרגיה בלבנון", הוסיף הגורם הביטחוני. "אם לוקחים להם את זה - משיגים בטווח הארוך פגיעה בהשפעה האיראנית בהיבטים רחבים יותר. לכן אם אפשר לסיים עם זה - ממש כדאי. לגבי האפשרות להסלמה – זו קיימת כל הזמן וישראל ערוכה לכל התרחישים".
לראשונה, יציגו היום ראש הממשלה יאיר לפיד וצוות המשא ומתן הישראלי את טיוטת ההסכם בפני השרים. עקרונות ההסכם מוכרים לחברי הקבינט מהדיון האחרון שהתקיים בנושא לפני כחודש, ואולם - זאת תהיה הפעם הראשונה שתוצג הטיוטה במלואה.
השרים לא יידרשו לאשר את ההסכם ולא תהיה הצבעה. כלל לא ברור עדיין כיצד תיראה הפרוצדורה הנדרשת של אישור ההסכם והאם תובא להחלטת הקבינט או למליאת הממשלה. בעניין זה, ממתינים בלשכת לפיד לחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה שצפויה לעדכן בכך עוד היום.
גורם מדיני ישראלי בכיר אמר שאף על פי שיש טיוטה, בכלל לא ברור האם בסופו של דבר ייחתם הסכם עם לבנון שכן בירושלים ממתינים לראות האם היא דורשת להכניס בו שינויים מהותיים שעלולים לדחות את ההגעה להסכם בעת הזאת. הלו"ז של המגעים עם לבנון מוגבל לטווח הקרוב משתי סיבות: הראשונה, ב-31 באוקטובר מישל עאון מפסיק לכהן כנשיא לבנון. והשנייה נעוצה בתחילת הפקת הגז מכריש.
ישראל מעדיפה לחתום על הסכם לפני ההפקה מהאסדה כדי שלא תהיה הצדקה לאיומי חיזבאללה, אבל אם לא יוסכם על הבנות סופית – ישראל תתחיל בהפקה לצד איומים תכופים מנסראללה. מנגד, בכירים בישראל טוענים שאם לבנון תקשיח את התנאים, ישראל לא תמהר לחתום עליו ותחכה עד לאחר הבחירות.
לבנון העבירה אתמול לאמריקנים את ההערות שלה לטיוטת ההסכם, שכוללות דרישות לתיקונים מסויימים. סגן יו"ר הפרלמנט הלבנוני אליאס אבו סעב אמר כי אינו חושב שהתיקונים שהעבירו אמורים לסכל את העסקה מול ישראל. לדבריו, למרות שבלבנון לא אישרו את נוסח הטיוטה עדיין - המשא ומתן בשלב כל כך מתקדם שמבחינת ביירות הוא הסתיים, כדבריו. "סיימנו לנהל משא מתן", אמר בראיון לרשת הטלוויזיה הלבנונית LBCI.
עיתון הבית של חיזבאללה, "אל-אחבאר", דיווח כי בין השינויים שדורשת לבנון, הסרת המילים "סנקציות אמריקניות" מההסכם והחלפתן ב"סנקציות בינלאומית". זאת בשל הגדרת חיזבאללה "ארגון טרור" בארה"ב כשבאו"ם אינו מוגדר כך. "חיזבאללה עשוי לעבוד במאגר ולכן הגדרה כזאת אינה מתקבלת על הדעת בלבנון", נכתב.
עוד דווח כי בטיוטה נקבע ש"ישראל אינה מתכוונת להתנגד לכל צעד שנעשה בשדה קאנא מהצד שמעבר לקו 23". הלבנונים מבקשים לשנות זאת ל"ישראל לא מתנגדת ולא תתנגד". התיקון תקף גם לבקשת היתר העבודה בשטח, לאחר שבטיוטה נכתב כי "אין כוונה לבקש רשות". בהקשר זה, לבנון מדגישה כי ההסכם בינה לבין החברות שיפעלו במאגר קאנא לא יכול להיות כפוף להסכם קודם בין ישראל לחברות הללו.
בנוסף, לבנון לא מעוניינת בשימוש במילים "פיצוי כספי" ומדגישה כי מדובר בהסדר פיננסי בין החברה הפועלת בשדה קאנא לישראל, וללבנון אין קשר להתנהלות מול ישראל שהיא מדינת אויב והיא גם אינה מעוניינת בהסדר עימה. בעיתון נכתב כי ביירות תסרב לקשור את עבודתה של חברת האנרגיה הצרפתית "טוטאל אנרג'י" בהסכמות עם ישראל, וכי העדפתה היא שהחברה תפעל בהתאם לצרכיה של לבנון ולא תהיה מחויבת בדיונים עם ישראל כדי להתחיל את הקידוח בצד הלבנוני.
בעקבות הפרסומים בלבנון, אמרו בסביבתו של לפיד כי "ראש הממשלה לא יסכים להתפשר על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל". גורם מדיני בכיר ציין כי "אנחנו מחכים לקבל את ההערות באופן רשמי מגורמים מוסמכים על מנת שנדע אם וכיצד להתקדם. בכלל לא בטוח אם יהיה הסכם, זה תלוי בתשובת הלבנונים".
בינתיים, לא בטוח שלפיד יוכל להביא את ההבנות לאישור בקבינט או בממשלה. בשל השינויים שנעשו בהסכם, ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט, שבסמכותו להטיל וטו על אישור ההסכם, מקיים בימים אלה דיונים עם גורמים מקצועים ומדיניים כדי לבחון אותו. בנט מאמין שדרוש הסכם על הגבול הימי מול לבנון, אבל זה צריך להיות מסמך הבנות שטוב מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית גם אחרי השינוים שנעשים בו.
בסביבת בנט אומרים כי הוא לא קיבל החלטה לגבי שימוש בזכות הווטו וכי הוא ממתין לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ולהחלטת בג"ץ בנושא. בסביבת בנט הוסיפו כי אין להוציא מכלל אפשרות שההסכם לא יגיע לאישור הדרג הפוליטי לפני הבחירות.