הרן לבאות בבית המשפט המחוזי בירושלים, הבוקר
(צילום: אלי מנדלבאום)
בבית המשפט המחוזי בירושלים מעיד הבוקר (שלישי) עד חדש - הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה לשעבר במשרד התקשורת. הוא מעיד במסגרת תיק 4000, תיק בזק-וואלה, שבו נאשם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים. לדבריו, מנכ"ל המשרד בתקופתו, עד המדינה שלמה פילבר שם את אישור עסקת בזק-יס "בראש סדר העדיפויות". "אני לא זוכר אם הסביר למה", טען לבאות.
בפתח עדותו הסביר הסמנכ"ל לשעבר על הרפורמה בשוק הסיטונאי שניסה להשיק במשרד התקשורת, שנועדה לפתוח את התחרות בין החברות. לדבריו, "בזק מאוד לא רצתה שנכיל שוק סיטונאי בישראל. היא עשתה כל מה שאפשר כדי שייקח לרפורמה הרבה לקרות, אם בכלל".
התובעת ביקשה מלבאות לתאר את העבודה עם פילבר. הוא השיב כי "זו הייתה תקופה קשה. באתי לקדם רפורמות וממש מהשלבים הראשונים נאמר לי שדעתי לא התקבלה, בלי הסבר מנומק ומשביע את הדעת. זה הרגיש כאילו הוא נמצא שם רק בשביל להתנצח".
בהמשך הוא תיאר כיצד פילבר ביקש לשנות תעריפים שקשורים לבזק במסגרת הרפורמה, שעליה, לדבריו, עמלו במשרד במשך שנתיים וחצי. "אמרתי לו שאם הוא רוצה לשנות, שיעשה את זה עם סמנכ"ל כלכלה אחר, ואעזוב את תפקידי. הוא אמר 'אחשוב על זה', ובערב התקשר לומר שלא ייגע בתעריפים".
לבאות גם תיאר את הלחץ לאשר את עסקת בזק-יס, תחילה ללא תנאים - בניגוד לעמדתו המקצועית, ואמר: "אני זוכר שנדרשתי לתנאים. לעלות על הכתב את התנאים שסברנו שהם התנאים הרלוונטים. פילבר, המנכ"ל החדש, נכנס. הוא הרים את זה לראש סדר העדיפויות. הוא ביקש לאשר את זה עכשיו, ושאל האם אפשר להוריד את התנאים. אמרתי לו שהם אינם 'ייהרג ובל יעבור'. הסברתי שהם רצויים, אך אפשר לאשר את המיזוג בלעדיהם. זה היה הזכרון שלי. אני לא זוכר אם הסביר למה הוא רוצה לאשר בלי תנאים". עורך דין ז'ק חן, שמייצג את שאול אלוביץ', חקר נגדית לאחר מכן את לבאות והוא אישר כי "אופי הניהול היה שונה עם פילבר, עניין של סגנון. במהות אותו דבר, המדיניות שונה".
לפי כתב האישום, בין נתניהו לאנשי העסקים שאול ואיריס אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. אלוביץ' היה בעל השליטה בקבוצת בזק והאתר "וואלה". נתניהו החזיק בסמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת, כך שהייתה לו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצת בזק.
2 צפייה בגלריה
"מישהו שיגע לו את השכל, ואמר לו שיש בעיה במשרד התקשורת". נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ)
נטען כי בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שבמסגרתה הפנו נתניהו ובני משפחתו, בידיעתו, לבני הזוג אלוביץ', דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.
בתמורה, כך נטען, הפעיל נתניהו את כוחו ואת סמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם. מתוקף תפקידיו הציבוריים, עסק נתניהו במספר מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק.
כדי לממש את הנחיית נתניהו להיטיב עם בזק, פעל פילבר לקידום ענייני אלוביץ' במשרד התקשורת. בין היתר מוזכר באישום שבהתאם להוראות שנתן לו נתניהו בשיחת ההנחיה למתן את ירידת המחירים במסגרת "רפורמת השוק הסיטונאי", שינה פילבר את שיטת הביצוע של ה"רפורמה בשוק הטלפוניה" לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף שהשיטה נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת.
עד כשבוע לפני אישור עסקת בזק-יס ב-2015, הייתה העמדה המקצועית במשרד התקשורת, שבה סמנכ"ל הכלכלה הרן לבאות היה הגורם המקצועי, כי יש להתנות את אישור העסקה בתנאים שיקדמו את יישום "רפורמת השוק הסיטונאי". נטען כי בשל הנחיית נתניהו, ועל מנת להביא לאישור העסקה במהירות ובמועד הדרוש לאלוביץ', פעל פילבר מול לבאות על מנת שזה ייתן את הסכמתו לאישור העסקה ללא תנאים.
בנוסף, פעל פילבר בעניין זה מול המשנה למנכ"ל המשרד, מימון שמילה, מבלי שגילה להם שהוא מנסה להיטיב עם הנאשם אלוביץ', בהתאם להנחיית הנאשם נתניהו, ולא בשל עמדה מקצועית עצמאית שלו. עד המדינה פילבר העיד שבהמשך, בשנת 2016, דרש נתניהו לפטר את לבאות: "פעם אחת הייתה לי שיחת נזיפה מראש הממשלה. הוא שאל 'מי זה הרן, למה הוא נמצא שם?', וביקש לפטר אותו".
לדברי פילבר, "יש שיחות נזיפה ויש שיחות נזיפה אצל נתניהו. זה היה במוצאי שבת, מישהו שיגע לו את השכל ואמר לו כי 'יש בעיה במשרד התקשורת וצריך לפתור אותה'. הוא הרים אלינו טלפון. אין לי מושג מאיפה נתניהו הכיר את לבאות, זה מסוג שיחות הנזיפה שאתה רושם אותן וממשיך. אני מבין שגם הוא, נתניהו, לא מתרגש יותר מדי מהשיחה".
