משרד החוץ בוחן עוד שורה של צעדי ענישה נגד המדינות שהכירו במדינה פלסטינית: אחרי שזימן לשיחת נזיפה את שגרירי נורבגיה, אירלנד וספרד בתגובה להודעתן על הכרה במדינה פלסטינית, שר החוץ ישראל כ"ץ הורה לבחון שורה של צעדים ובכללם אפשרות להקשות על מתן אשרות ותיעוד דיפלומטי לשגרירים במשרדי הייצוג האירופי ברשות הפלסטינית. מהלך כזה יכול להפריע לפעילות הדיפלומטים האירופים מול הפלסטינים, אך לא בהכרח ימנע אותה. בינתיים, דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב אמר כי הנשיא האמריקני ג'ו ביידן מאמין שמדינה פלסטינית צריכה לקום במסגרת משא ומתן ולא בהכרה חד-צדדית.
1 צפייה בגלריה
מימין: ראש ממשלת נוברגיה סטיורה, ראש ממשלת ספרד סנצ'ס וראש ממשלת אירלנד האריס
(צילום: EPA/ENRIC FONTCUBERTA, Julien Behal/Pool/ REUTERS, NTB/Erik Flaaris Johansen/ REUTERS)
מקרב שלוש המדינות שהודיעו יחד על ההכרה במדינה הפלסטינית יש דיפלומטים שרשומים בשגרירויות של ארצן בישראל, אך הם משמשים גם כנציגים לרשות הפלסטינית. מדובר בסך הכול על 13 דיפלומטים לספרד בשגרירות בתל אביב ו-20 בקונסוליה שלה בירושלים, ועל שלושה דיפלומטים לאירלנד בשגרירות ברמת גן ושלושה דיפלומטים שלה ברשות הפלסטינית. ישראל יכולה להערים קשיים על דיפלומטים אלה ולמנוע מהם לפעול בשטחי הרשות הפלסטינית.
בהתייחס לנורבגיה ואירלנד, נשקלת האפשרות שלא להשיב את שגרירי ישראל חזרה אליהן ולהוריד את דרג היחסים בין המדינות. עוד נבחנת האפשרות לסגור את הנציגות הישראלית בנורבגיה ואירלנד. בנוסף, נשקלת אפשרות לסרב לבקשה של בכירים מהמדינות שהודיעו על הכרה במדינה פלסטינית לבקר בישראל. ביקורים שכבר נקבע יבוטלו.
בישראל צפויים לפנות לממשל האמריקני בבקשה שיפנה למדינות הרלוונטיות ויבהיר את התנגדות ארה"ב למהלך. לצד זאת, ישראל תבקש פנייה אמריקנית למדיניות ידידותיות כדי לעודד גם אותן להתנגד להכרה במדינה פלסטינית. עוד יבקשו בישראל התבטאות פומבית מצד הממשל. במקביל תיעשה פנייה לגורמי מפתח בקונגרס בבקשה שיתבטאו בנושא פומבית ויפנו למדינות הרלוונטיות ויבהירו את התנגדותם למהלך. בנוסף תיעשה פנייה לארגונים יהודיים בארה"ב בבקשה שיתבטאו פומבית נגד ההכרה וגם שיפנו למדינות הרלוונטיות ויביעו בפניהם את התנגדותם הנחרצת למהלך.
ינואר 2024: נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מתייחס לשיחתו עם רה"מ בנימין נתניהו: "לא אמר לי שהוא שולל לחלוטין מדינה פלסטינית"
(מרויטרס)
ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה הסביר את ההחלטה אחרי ההודעה כי ההכרה במדינה פלסטינית בארצו תיושם ב-28 במאי: "עלינו לשמור בחיים את האלטרנטיבה היחידה שמציעה פתרון פוליטי לישראלים ולפלסטינים כאחד, שתי מדינות, החיות זו לצד זו, בשלום ובביטחון". לדבריו, "הכרה בפלסטין היא האמצעי לתמוך בכוחות המתונים שהפסידו אחיזה בשטח בסכסוך הממושך והאכזרי הזה. נורבגיה שולחת מסר חזק למדינות אחרות וקוראת להן ללכת בעקבותיה ובעקבות מספר מדינות אירופיות אחרות ולהכיר במדינת פלסטין"
סטיורה אמר כי המטרה של ההחלטה היא להוביל להקמת מדינה על בסיס הרשות הפלסטינית. "זה יכול בסופו של דבר להפוך לאפשרי את חידוש התהליך לקראת השגת פתרון שתי מדינות ולייצר לו מומנטום מחדש", טען. "המלחמה המתמשכת בעזה הראתה בבירור כי השגת שלום ויציבות חייבת להיות מבוססת על פתרון הסוגיה הפלסטינית".
ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הודיע גם הוא שארצו מכירה במדינה פלסטינית, וציין כי הוא צופה שמדינות נוספות יצטרפו להחלטה כבר בשבועות הקרובים. לטענת הממשלה האירית, הכרה במדינה פלסטינית "תשלים את מאמצי השלום ותתמוך בפתרון שתי המדינות". בדרך הזו צפויות ללכת בין השאר גם סלובניה, מלטה ואולי - לפי דברים שאמר באחרונה שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל - גם בלגיה.
"אירלנד ונורבגיה מתכוונות לשלוח היום מסר לפלסטינים ולכל העולם: הטרור משתלם", אמר היום שר החוץ כ"ץ, לפני הודעת ממשלת ספרד. "אחרי שחמאס ביצע את הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה, אחרי שביצע את פשעי המין המחרידים שראה העולם, מדינות אלו בחרו לתת פרס לחמאס ולאיראן ולהכיר במדינה פלסטינית". הוא הוסיף: "הצעד המעוות של מדינות אלו הוא עוול לזכר קורבנות 7/10. הוא אף פוגע במאמצים להשבת 128 החטופות והחטופים. אני שולח היום מסר חד לאירלנד ונורבגיה: ישראל לא תעבור על כך בשתיקה".
לדברי השר כ"ץ, "החליטו להעניק מדליית זהב למרצחי ואנסי חמאס, נמחיש להם איזו החלטה מעוותת קיבלו ממשלותיהם. אני שולח היום מסר חד וברור - ישראל לא תבליג מול מי שחותרים תחת ריבונותה ומסכנים את ביטחונה".
במקביל, השר כ"ץ נפגש היום בפריז עם שר החוץ של צרפת, סטפן סז'ורנה, שהבהיר כי צרפת דוחה את ההשוואה שעשה התובע בבית הדין הפפלילי בהאג בין ישראל לחמאס, והביע את התנגדות צרפת להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית. כ"ץ הודה לסז'ורנה על תמיכתו, ודן עמו גם בהצעה הצרפתית בנוגע לגבול לבנון. כ"ץ הבהיר כי בקרוב ממשלת ישראל תקבל החלטות מכריעות על מנת להשיב את תושבי הצפון לביתם. כך לפי משרד החוץ.
144 מדינות כבר הכירו במדינה פלסטינית
לפני הכרזת שלוש המדינות, מאז 1988, 144 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם הכירו במדינה פלסטינית - אך אלו היו עד כה בעיקר מדינות לא-מערביות. לאחרונה, בצל המלחמה והיעדר האופק המדיני, החלו גם מדינות מערביות לקדם מהלכים בנושא, דבר שמעיד בעיקר על הידרדרות חמורה במעמד הבינלאומי של ישראל.
שבדיה הכירה במדינה פלסטינית ב-2014, והייתה למעשה המדינה המערבית השנייה שהכריזה על המהלך אחרי איסלנד ב-2011. באירופה יש שורת מדינות שהכירו במדינה פלסטינית בתקופה הקומוניסטית (1988), כמו פולין, בולגריה, סלובקיה, צ'כיה, רומניה והונגריה. באיחוד האירופי אין מדיניות רשמית של הכרה במדינה פלסטינית כל עוד אין קונצנזוס של כל 27 המדינות החברות, עם זאת ההחלטה אם להכיר ב"פלסטין" או לא, היא בסמכותן של המדינות עצמן. לאחרונה מספר מדינות בקריביים הכירו במדינה פלסטינית כמו ג'מייקה, טרינידד וטובגו, ברבדוס ואיי הבהאמס.
ב-10 במאי, נזכיר, העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב עצום את הבקשה הפלסטינית לקבל סמכויות הדומות לאלו של מדינה חברה. למעשה, המדינות הבודדות שהצביעו נגד פרט לישראל היו ארה"ב, ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פלאו ופפואה ניו גינאה. בנוסף, 25 מדינות נמנעו - אוסטריה, בולגריה, קנדה, קרואטיה, פינלנד, גרמניה, גאורגיה, לטביה, אלבניה, איי מרשל, מונקו, הולנד, צפון מקדוניה, אוקראינה, שווייץ, שבדיה, בריטניה, רומניה, ליטא, מולדובה, פרגוואי, איטליה, פיג'י, ונואטו ומלאווי.
בין התומכות בהצבעה היו: צרפת, דנמרק, יוון, אוסטרליה, בלגיה, יפן, הודו, נורבגיה, סעודיה, קטאר, פורטוגל, טורקיה, פולין, סרביה, סין וגם גואטמלה, הנחשבת לידידתה הקרובה של ישראל. בסיום ההצבעה נשמעו מחיאות כפיים סוערות. הפלסטינים, נציין, לא קיבלו מעמד של מדינה, מאחר שזה הליך שפתוח רק דרך מועצת הביטחון - אך אישור ההצעה באו"ם העניק להם מקום בשורה אחת עם מדינות העולם.
