משפחות שכולות נגד הגעת פוליטיקאים לבית העלמין בהר הרצל
(צילום: גיל יוחנן)
בזמן שחברי ממשלה וקואליציה הודיעו בזה אחר זה על החלטתם לוותר על השתתפותם בטקסים העירוניים לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג נפגשו אתמול (יום ראשון) עם משפחות שכולות. בינתיים, משפחות ממשיכות לדרוש מפוליטיקאים לא להגיע לטקסים, וביבנה קראו לשר רון דרמר לא להגיע לבית העלמין בעיר: "לא מוכנים שאדם שלא שירת בצה"ל יהיה נציג הממשלה". השר איתמר בן גביר מתכוון לפי שעה להגיע לטקס בבאר שבע.
הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל אירחו בבית הנשיא משפחות שכולות מארגון יד לבנים וארגון אלמנות ויתומי צה"ל. במפגש הוצג לנשיא סיפור מיוחד במינו על יובב לוי בן ה-12, שנרצח בחג הפורים ב-1996 בזמן שנסע עם חברו הטוב לדיזנגוף סנטר בתל אביב. שני החברים יצאו לכיוון ביתם ובשעה 16:00 פוצץ מחבל מתאבד מטען שנשא בתיק ידו בזמן שעבר במעבר חצייה ברחוב דיזנגוף פינת רחוב המלך ג'ורג'. 13 אנשים נרצחו בפיגוע, בהם יובב, שעמד בסמוך למעבר החצייה, נפצע אנושות - ומאוחר יותר נפטר מפצעיו.
כוכבה, אמו של יובב, שיתפה את הנשיא בסיפורה. "יובב היה בן 12 וחצי. ילד מתוק, נחמד, חכם ונבון", סיפרה. "הוא למד בבית ספר בלוך בתל אביב. הוא היה תלמיד מחונן ולמד באוניברסיטת תל אביב בכיתת מחוננים. אני יכולה לספר עליו שכילד הוא העריך כל דבר. הוא היה צנוע וענו. כשהוא סיים את כיתה ו' הוא כתב מכתב תודה למחנכת שלו. הוא כתב שם שהוא נהנה מאוד ממנה ואיחל לה במכתבו שתהנה ושיהיו לה תלמידים שכיף ללמד אותם. הוא לא שכח לציין שגם אנחנו כהוריו מודים לה מאוד על ההישגים שהוא הגיע אליהם".
"אנחנו לא ידענו על קיומו של המכתב הזה", אמרה בהתרגשות כוכבה והציגה לנשיא את המכתב המדובר. "רק 18 שנים אחרי, כשמנהלת בית הספר בלוך פגשה בכנס מנהלים את המחנכת המיתולוגית אורלי, היא סיפרה לה שהיא מחזיקה במכתב שיובב כתב לה. התקשרו אליי וסיפרו לי על המכתב, וזה ממש הציף את הכול, לראות את המכתב בכתב ידו".
לאחר מכן הקריאה כוכבה בהתרגשות את המכתב, ורעייתו של הנשיא לא הצליחה לעצור את הדמעות. "אנחנו מאוד מתרגשים, וזה מלווה ברגשות מעורבים", אמרה מיכל הרצוג. "מצד אחד אנחנו שמחים לראות אתכם, ומצד שני אף אחד לא בחר להיות חלק מהמשפחה הזאת. לצערנו אנחנו פוקדים בשנה האחרונה יותר משפחות. יש משפחות שזו פעם ראשונה שלהן ביום הזיכרון, ויש כאלו שכבר הרבה שנים. אנחנו מאוד מודים לכם שאתם חולקים את הסיפורים ואת הכוח שלכם איתנו", אמרה מיכל הרצוג.
13 צפייה בגלריה
"כשאני שולח אנשים לקרב, אני תמיד חושב על המשפחות שישלמו אחר כך את המחיר". נתניהו בפגישתו עם המשפחות השכולות
(צילום: קובי גדעון/ לע"מ)
הנשיא הרצוג אמר: "מיכל ואני מאוד מתרגשים שאתם פה. קשה לי לבטא עד כמה הציבור כולו רוחש כבוד והערכה לכם. אני יודע שזה לא משהו שבא מאיזו החלטה מודעת להיכנס לקרב אלא מטרגדיה של רגע ואסון נורא, אך מצד שני אני חייב להגיד לכם שאנחנו נפעמים מהחוזק האדיר שלכם. זה כוח שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ברגעים האלה לתפקד אחרת. אני זוכר כל אחת ואחד מכם, ואני רוצה לחזק אתכם ולומר לכם מילות נחמה וחיזוק ביום הזה".
"יש משהו ברוח פה שהיא דבר כל כך נדיר", המשיך הרצוג. "אתם עברתם אסונות נוראיים ובחרתם בחיים. כעם יש לנו אורות גנוזים מדהימים שאנחנו רואים אותם פה בחדר, כל אחד ואחד מכם הוא אור גנוז. אתם מתמודדים עם אתגר עצום שקיים כמובן משחר האנושות. אתם מקרינים עוצמות וכוחות בלתי רגילים, והלוואי וכל עם ישראל היה לומד את הרוח הזאת כדי לשמור אותו מאוחד, מגובש ומלוכד. אנחנו במעלה ההר כל הזמן ואנחנו חייבים לשמור על העם הזה מכל משמר. תודה רבה לכם על העוצמה שלכם ומי ייתן ותדעו רק שמחות ובשורות טובות, כי אתם אות ומופת לכולנו".
בירושלים נפגשו אתמול ראש הממשלה נתניהו ורעייתו שרה עם אלמנות, יתומי צה"ל ואח שכול מארגון "אלמנות ויתומי צה"ל". במהלך המפגש סיפר כל ילד על אביו ועל הזיכרונות שמלווים אותו.
אלמנתו של סא"ל מוחמד חיר אל דין, שנהרג בהיתקלות במהלך מבצע מיוחד בחאן יונס בשנת 2018, סיפרה כי תחילה היה קשה לבנה לשמוע את ההגדרה "יתומים", אבל כיום הוא מחכה ללכת למפגשים שתורמים לו רבות. נתניהו אמר לבניה, אחמד ורם: "אבא שלכם היה גיבור גדול. זו זכות גדולה להיות בנים של גיבור גדול. לא כל אחד יכול להגיד את זה. את זה אני אומר לכם כמי שיודע לא רק על הפעולה שבה הוא נפל, אלא גם על דברים נוספים שאני עדיין לא יכול לחלוק. שזה ילווה אתכם כל החיים - אבא שלכם היה גיבור גדול, גיבור אמיתי. זו זכות גדולה, עם כל הכאב הגדול מאוד".
איריס, אלמנתו של סגן שמוליק חלפון שנפל בקרב במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, סיפרה כי בעבר ראיינו את בנה ליעד ושאלו אותו: "למה אתה מתגעגע?", והוא ענה: "איך אתגעגע אם אני לא הכרתי אותו". שרה נתניהו אמרה לליעד כי הוא נושא את הגנים של אביו ושהוא חלק ממנו, והוסיפה כי מאחורי כל שם של נופל יש משפחה. "עם הסיפורים שלכם אנחנו זוכים להכיר קצת מכל משפחה", אמרה רעיית ראש הממשלה.
ראש הממשלה נתניהו אמר למשפחות: "יצא לי הרבה פעמים לשלוח אנשים לקרב או למשימות מאוד מסוכנות, ואין פעם אחת שאני שולח אותם לשם שאני לא חושב עליכם - על המשפחות שישלמו אחר כך את המחיר. זה לא מונע ממני לעשות את זה, אבל זה אומר שכשאתה שולח - תמיד לחשוב על המחיר. לא לשלוח בקלות דעת". רעייתו שרה הוסיפה: "המשפט שראש הממשלה היה אומר לי אותו, עוד מזמן בשנות ה-90 - 'אני לא רוצה שאף אמא תרגיש את מה שאמא שלי עברה ולא רוצה שאף אישה תעבור את זה'. לא על הבעל שלה, לא על הילד שלה ולא על האח. מי שעובר את זה, וזה כל כך חזק אצלו, חושב על הדברים האלה. אז שתדעו שיש כאן מישהו שחושב עליכם ודואג לכם".
בתוך כך, משפחות שכולות עלו אתמול לקברי יקיריהן בבתי העלמין הצבאיים בהר הרצל בירושלים. רגע לפני יום הזיכרון, בפיהם השנה רק בקשה אחת: תנו לנו קצת שקט. היו שם בני משפחה וחברים של הנופלים - מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, שמרנים וליברלים, ביביסטים ו"רק לא ביבי"סטים, תומכי הרפורמה המשפטית ומתנגדיה - שהקדימו כולם לפקוד את החלקות מבעוד מועד. רק הם ומצבות השיש, יממה או שתיים לפני הטקסים והנאומים, והם לא מצפים ליותר מכמה רגעים של דממה כדי להתייחד עם זכר הקדושים. עם הפוליטיקאים או בלעדיהם - "העיקר שבלי פוליטיקה", לדבריהם.
זלינה בן גרשון שכלה את בנה, טייס המסוקים סרן שמוליק, שנהרג בתאונת אימונים ב-1994. אתמול בבוקר היא פקדה את קברו בהר הרצל ביחד עם בעלה משה. יחד הם עקרו עשבים שוטים שצמחו על המצבה מאז ביקורם האחרון במקום - ובמקומם שתלו פרחים. "יום הזיכרון לא נועד לנו, הוא נועד לכל עם ישראל שמוכן לחבק ולדבר ולהיות איתנו ביום הזה - והשנה יותר מאשר בשנים קודמות", אמרה זלינה בכאב על האווירה הקשה שמלווה את יום הזיכרון השנה. "מה שאנחנו זקוקים לו כאן זה חיבוק ושקט. יהיה אשר יהיה - אנחנו אחים, ואסור שזה יהיה נושא במחלוקת".
לאם השכולה מירושלים היכרות ארוכה עם השכול ופרספקטיבה שמעצימה עוד יותר את הכאב על הפילוג בעם, סביב יום הזיכרון ובכלל. "אני לצערי משתתפת גם בנושאים שקשורים ביום השואה", סיפרה. "נולדתי וגדלתי ברומניה, ביאשי, עיר שהיה בה פוגרום שבו נהרגו כ-15 אלף יהודים. חלק אצלנו מהבית, חלק בבניין משטרה לידנו, ולא הייתה בה משפחה אחת של יהודים שנשארה שלמה. כשנפתח מחדש בית הספר היהודי ויכולנו ללמוד בו, לא היה ילד אחד בכיתה שלי שלא נהרג לו אבא או אח. דוד שלי נהרג, בני דודים של אמא שלי - ובכל משפחה היו שנהרגו.
"אחרי ששומעים את הסיפורים של אנשים שהיו במחנות והסתתרו בבורות, אז מבחינתי אנחנו בארץ, יש לנו מדינה והגענו אל מקום הנכון. אנחנו לא אמורים לריב כאן, אנחנו לא במקום הזה. אנחנו לא בריב, אנחנו לא במאבק. מה קרה? ואם היום הזה יאפשר מעט יותר להתחבר ולזכור מי אנחנו ועל מה אנחנו מדברים - אז הוויכוח היה שווה".
13 צפייה בגלריה
השרים וחבר הכנסת שלא יגיעו לבתי העלמין. למעלה: דיסטל אטבריאן, טסלר ופוגל. למטה: גולדקנופף וגולן
(צילום: מארק ישראל סלם, מוטי קמחי, אתר הכנסת, אלכס קולומויסקי)
גם בעלה משה כואב כמוה את המצב, ומבחינתו המתווה לאיזון בין הדעות השונות צריך להיות ברור. "כל החללים, כל חללי צה"ל - בסופו של דבר בני המשפחות שלהם הם כולם אחים. אני חושב שמי שרוצה לבוא לבית הקברות ביום הזיכרון - שיבוא. אבל אם אפשר, לדעתי צריך להימנע עד כמה שאפשר מהצהרות פוליטיות. מי שרוצה להגיד את מה שיש לו להגיד כדברי זיכרון, אדרבא - אבל שלא ידברו פוליטיקה".
בשורה הבאה באותה חלקה פקדו הילה נתן ואמה מאירה את קבר האח והבן טוראי חיים (חי) שנפל ב-1994 - 46 שנים אחרי שסבו, חיים (לוי) גרוסברג, אביה של מאירה שעל שמו הוא נקרא, נהרג במלחמת השחרור. "אנחנו מבקשות רק שקט, דממה של יראה", אמרה הנכדה-האחות הילה. "זה המסר שלנו לעם ישראל. הוויכוח עשה עבורנו את היום הזה להרבה יותר קשה. זה לא משנה מה הדעה שלנו במחלוקת הזו - אנחנו רוצים שקט".
באזור ד' חלקה 3 פקדו שני אחים עם נשותיהם את קבר האח שלישי (והגיס) שנפל במלחמת ששת הימים, ואצלם הכמיהה הזו לדממה גרמה להקדמת העלייה לבית העלמין. "תמיד אנחנו באים ביום הזיכרון", סיפרה אחת הנשים. "השנה, עם מה שקורה, זה פשוט לא מתאים - ואנחנו אפילו מפחדים".
גם דינה סולימן, שהגיעה להר הרצל במיוחד מרעננה כדי לפקוד את קברו של רב"ט דן גולן שנפל במלחמת יום הכיפורים, סיפרה כי לבני משפחת החלל יש מועקה נוכח האווירה הציבורית הקשה הגורמת להם לקושי גדול לבוא השנה למקום - והיא מנסה לשכנע אותם שלא לוותר. בינתיים דינה עולה בעצמה לבית העלמין, יחד עם אחותה, כפי שהן נוהגות כבר כמעט 50 שנה - הפעם גם כדי למלא את החלל.
את דן הכירו בצעירותן, כשעשה שנת שירות בעיר ילדותן, אופקים, ומאז שנהרג הן מקפידות לבקר בקביעות את קברו ולקרוא בו פרקי תהילים לעילוי נשמתו. "הוא היה ממש בן בית אצלנו ותרם המון לקהילה", סיפרה דינה. "הייתה לו נפש גדולה מאוד. ממש נפש אצילית, נפש עם המון נתינה. הוא היה משהו מיוחד מאוד".
דורה ואנטולי, הורים שכולים, מספרים על יום הזיכרון בצל הסערה על הטקסים
(צילום: רועי עידן)
"אנחנו הולכים לעוד אנשים שאנחנו לא מכירות אותם אישית, אלא דרך העשייה שלהם, כמו יוני נתניהו ודדו (הרמטכ"ל התשיעי, דוד אלעזר – ק"נ) זכר צדיקים לברכה", הוסיפה. "כל עם ישראל קשור לשכול כי כולנו אחים - וחבל שיש כאלה שלא מבינים את זה. הגיע הזמן שיבינו ואולי יפנימו. אני מקווה שזה יחלחל לכולם בכל הכיוונים, בימין ובשמאל, לכל המגזרים. אין לנו מקום אחר חוץ מהמקום הזה וצריך לכבד אותו".
לשיטתה, האווירה כיום אינה מלמדת בהכרח על הפיכת השכול לחלק מהמשחק הפוליטי, אלא מדובר בביטוי לזלזול שיש בציבור כלפי שלל ערכים מקודשים. "יש זילות של השואה ויש זילות של יום הזיכרון, אבל אני מקווה שהעם ירים את עצמו" אמרה. "זה הר הקדושים וצריך להשאיר אותו ככזה. אנחנו מקווים שבאמת תהיה נחמה גדולה לכל המשפחות של אלה שכאן שוכבים בשקט, שכולנו נגיע לאחדות ונחזור למקום שהיינו, נחזור למקורות שלנו. אנחנו מתפללים לשלום, שלא נצטרך מלחמה כל חמש שנים בממוצע כמו שהיה אז - וגם לשלום ואחווה בינינו".
בתוך כך, הורים שכולים ביבנה מבקשים מהשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר שלא יגיע לטקס יום הזיכרון. "אם בכל זאת ירצה להגיע זאת זכותו, אבל שלפחות לא ינאם, יניח זר ויעמוד בצפירה לצידנו", אמרו. אריה איטח, אביו של סמל צח איטח, החלל האחרון שנפל בלבנון וקבור בחלקה הצבאית בבית העלמין ביבנה, אמר כי "מי שלא שירת בצה"ל - לא יבוא לדבר על לוחמים ביום הזיכרון".
איך נערכים ברשויות המקומיות ליום הזיכרון?
(צילום: אבי חי)
טובה זיו (66), לשעבר יו"ר יד לבנים ביבנה ואמא של סגן אורן זיו שנפל לפני 23 שנים, אמרה: "פניתי אל השר רון דרמר בכתב בצורה מאוד מנומסת והוא עדיין לא ענה. תכבד ותענה תשובה. אני נגד שיעמוד נציג של הממשלה הנוכחית בראשות נתניהו וינאם בטקס. אנחנו הקרבנו את הבן למען המדינה שלנו. חינכתי לערכים את הילדים שלי, ואני לא מוכנה שאדם שלא שירת בצה"ל יהיה נציג של הממשלה".
עוד לפני שמזכירות הממשלה הודיעה באופן רשמי על שיבוץ שרים וסגני שרים בטקסים שייערכו ביום שלישי בבוקר ברחבי הארץ, נשמעו קולות מחאה של משפחות שכולות שטענו כי לא יוכלו לשאת נוכחות של גורמים פוליטיים, בדגש על כאלה שכלל לא שירתו בצה"ל או התנדבו לשירות לאומי. ההתנגדויות תורגמו באופן מעשי לחתימה על עצומות, השתתפות במוקדי ההפגנות נגד קידום המהפכה המשפטית, ואיומים מפורשים מצד קרובי נופלים שלא להתייצב בבתי העלמין הצבאיים במקרה של הגעת חלק מנציגי הממשלה.
למרות שכמה חברי ממשלה וקואליציה כבר הודיעו שלא יגיעו לטקסים, בכמה יישובים מביעות משפחות שכולות את דאגתן מכוונת כמה שרים להגיע בכל זאת לבתי העלמין הצבאיים למורת רוחן. קרוביהם של נופלים שקבורים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, למשל, הודיעו כי בכוונתם לשיר את שיר הרעות ואת ההמנון הלאומי התקווה בעת שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ינאם.
האחים השכולים אדוה קרא ועומר נחמן נגד כניסה של פוליטיקאים לטקסי הזיכרון בבית העלמין בנס ציונה
(צילום: ניצן דרור)
למרות הביקורת החריפה, השר בן גביר ממשיך להתעקש על הגעתו לטקס הממלכתי בבית העלמין הצבאי שבו קבורים כ-400 חללי מערכות ישראל. הוא פרסם אתמול הודעה שבה ציין: "אני אוהב את המשפחות השכולות אהבת נפש ואני מגיע לאחר פניות של רבות מתוכן. אשא בטקס נאום ממלכתי ואחבק גם את אלה שלא אוהבים אותי".
זירה נפיצה נוספת הייתה עלולה להיות בית העלמין הצבאי בנס ציונה שאליו שובצה ביום הזיכרון שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד). אמש הודיעה השרה כי תכבד את בקשת המשפחות השכולות, ולא תייצג את הממשלה בטקס. "מספר משפחות שכולות מהאזור פנו לתקשורת בקריאה פומבית שלא אגיע", ציינה השרה דיסטל אטבריאן. "אמרתי תמיד ואומר גם עכשיו - מול משפחות שכולות אני מרכינה ראש באופן מוחלט. בקשתם היא ציווי עבורי, לא אגיע לטקס. לא אצער אף הורה או אח או בן ששייכים למשפחת השכול. לעולם לא".
כמה שרים וחברי כנסת הודיעו כבר מוקדם יותר כאמור כי על-רקע בקשת משפחות שכולות הם לא ייצגו את הממשלה בטקסים בבתי העלמין הצבאיים. אחד מהם הוא שר הבינוי והשיכון יצחק גולדנקופף (יהדות התורה) שעדכן את יו"ר יד לבנים בקריית גת על החלטתו להימנע מהגעה לטקס בבית העלמין הצבאי בעיר. כך הודיע כבר לפני כמה ימים גם ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית).
פוליטיקאי נוסף שנענה לקריאה להימנע מהגעה לטקס ביום הזיכרון הוא סגן שר התרבות והספורט יעקב טסלר (יהדות התורה), שהיה אמור להיות נציג הממשלה בבית העלמין הצבאי במושב באר טוביה במועצה האזורית שנושאת את אותו שם.
הראשונה להודיע על כך שתוותר על השתתפות בטקס יום הזיכרון הייתה השרה במשרד ראש הממשלה מאי גולן. היא הוזמנה לטקס שייערך בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, והתמודדה מול ביקורת חריפה של משפחות שכולות שתקפו אותה, בין היתר משום שלא שירתה בצה"ל בטענה שהיא דתייה. בציוץ בטוויטר תירצה גולן את החלטתה ב"אילוצים שקשורים למועד חזרתי מארה"ב".
שר הביטחון יואב גלנט צפוי להשתתף בטקס הממלכתי בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. בנותיו של רב-סרן שבתאי בן אהרן (34) ז"ל, שנפל בלינץ' של חיילים ירדנים ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ב-1967, הודיעו כי לא ישתתפו בטקס ביום שלישי. במקום זאת, הן הניחו ליד חלקת הקבר הודעה כתובה. בהודעה נאמר: "אנחנו, בנותיו של שבתאי בן אהרן ז"ל, הדר ומיכל, מוחות על עוולות הממשלה הפושעת ולכן לא נשתתף בטקס שנציגה נוכח בו. ממשלה שמבזה את זכרו ומחללת את הערכים שעל שמם הוא נרצח. נכבד את זכרו בטקס יום הזיכרון האלטרנטיבי הישראלי-פלסטיני שממלא שוב בתוכן את אותם ערכים ושב ומאיר אותם".
פורסם לראשונה: 23:51, 23.04.23
