לאחר שהתחילה לשחק בקבוצת הראגבי לנשים בגליל העליון גילתה לימור לב מקיבוץ מעיין ברוך כי אחיה הרן, שנפל היום לפני 15 שנים במלחמת לבנון השנייה, היה שחקן ראגבי בעצמו. לב, שהייתה אז נערה בת 17, החלה לשחק ראגבי זמן קצר אחרי הקמת הקבוצה בגליל העליון.
"אולי זה היה אצלי בתת מודע, איפשהו מאחורה, שהוא שיחק בעבר גם ראגבי, אבל לא יודעת אם זה מה שמשך אותי למשחק. כשהגעתי, לא זכרתי בכלל", סיפרה לימור. "בדיעבד ההורים אמרו לי 'כן, גם הרן שיחק ראגבי'. זה היה מאוד מוזר, אבל כיף לשמוע את זה. זו הייתה הפתעה נחמדה. כעת גם האח הקטן שלי משחק ראגבי ומתאמן עם נבחרת ישראל. הוא בא לראות אותי משחקת, הבין איזה משחק מגניב זה והצטרף לקבוצה של הגליל".
לימור תיארה כיצד הרן היה מאז ומתמיד ספורטאי ונער חזק. "הוא אהב לעשות ספורט. לפני שהתגייס הוא הצטרף לראגבי וגם שם בלט כבחור מאוד חזק. הוא היה אחד מהאנשים החזקים בצוות. הוא היה בשריון. כל מה שהחבר'ה היו סוחבים ביחד, הוא היה סוחב לבד".
ב-12 באוגוסט 2006, סמוך לכפר בינת ג'בל, חטף הטנק שבו שהה הרן פגיעה ישירה של טיל נגד טנקים שירה חיזבאללה. הרן ושלושת חברי הצוות האחרים נהרגו במקום. היום, במלאת 15 שנה למותו, המשפחה תעלה לקברו בבית העלמין של הקיבוץ. "מעניין אותי מאוד איך הרן היה ממשיך כשהוא היה משתחרר", אמרה לימור. "איזה אדם הוא היה הופך להיות ואם היה חוזר לספורט הזה. אלה דברים שלעולם לא נדע. זה נחמד לשמוע שכולנו, כל האחים, שיחקנו ראגבי. הרן נפל, אבל יש לנו שרשרת של שחקני ראגבי במשפחה".
האימונים מתקיימים פעמיים בשבוע במגרש הכדורגל בקיבוץ דן. השחקניות מתרגלות ריצה עם הכדור האליפטי בין קונוסים צבעוניים, זורקות אותו מיד ליד ומתאמנות בחסימות ובמסירות. הן נהנות מכל רגע. הקבוצה בגליל העליון הוקמה מחדש לפני כעשר שנים, ואת עונת 21-20 סיימה במקום השני. רבות משחקניות הקבוצה משחקות גם בנבחרת ישראל.
לא רק ספורט יש על כר הדשא, ובמהלך השנים נוצרו שני זוגות של נשים שהכירו דרך הקבוצה ונישאו. זוג אחד הוא שרון ודריה אורן-אהרון, מקיבוץ משגב עם. "אני לא חושבת שזה הראגבי עצמו שהביא את הרומנטיקה", אמרה שרון. "זה מפגש אנושי, מרחב שיש בו גם קצת אינטימיות ומגע. לאט לאט מתפתחים קשרים וזה הופך למשהו רומנטי". דריה הוסיפה: "לפעמים חברויות הופכות לחברויות רומנטיות".