קשה לדמיין את כמויות החנופה ששופכים עכשיו בכירי השלטון באיראן - בראשם שר החוץ אמיר עבד אל-להיאן — על מצרים ובכירי השלטון בה. "מצרים מדינה גדולה, בעלת תרבות עתיקה, מנהיגותה מפוארת ואנשיה טובים", הודיע השר האיראני בהפתעה. "יש לנו עניין מיוחד להחזיר את מתכונת היחסים בינינו". לפי גרסתו, ערוץ השיחות בין נציגים איראנים לבין מקביליהם המצרים נפתח במרץ בעיראק והשיחות נמשכות גם עכשיו, לקראת חידוש היחסים.
חשוב לשים לב לעיתוי: רגע אחרי שהוכרזה הפסקת האש (בתיווך מצרי) עם הג'יהאד האסלאמי (המחובר, כמו חיזבאללה, לאיראן) מודיע שר החוץ האיראני, ואחריו שני חברי פרלמנט והממונה על הקשרים הבינלאומיים בטהרן, עד כמה איראן מעוניינת ושוקדת על חידוש היחסים עם מצרים. ולמי שהספיק לשכוח, הם מזכירים באותה נשימה את חידוש היחסים עם סעודיה. רוצה לומר: הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי חייב ללכת בעקבות יורש העצר הסעודי, שכבר מינה שגריר לאיראן, ועוד מעט טהרן תשלח נציג דיפלומטי לריאד.
היחסים בין מצרים לאיראן הוקפאו מיד אחרי רצח הנשיא אנואר סאדאת ב-1981. בלי להצטעצע במשחקים דיפלומטיים, מצרים האשימה את איראן במעורבות בפעולת החיסול, שהתרחש בשידור ישיר, באמצע מצעד צבאי גדול. בסוף ימיו העניק סאדאת לשאה האיראני הגולה, מוחמד ריזא פהלווי, חסות מכובדת בקהיר. כשמת ממחלת הסרטן הוא נטמן שם בטקס שעלה על עצבי השלטון האסלאמי בטהרן. ואז, בתגובה שמצרים עוד לא התאוששה ממנה, השלטון האיראני הכריז על קריאת רחוב מרכזי בטהרן על שמו של חאלד אסלמבולי, רוצחו של סאדאת. כל מאמציה של מצרים לבטל את קריאת שם הרחוב נדחו בידיים גסות מהצד האיראני. רק לאחרונה, אחרי קרוב ל-50 שנה, הסירו סוף-סוף את שלט הרחוב כדי להתכונן למגעים רשמיים עם קהיר.
שר החוץ האיראני שמוביל את מסע החנופה מדבר על "רצון" ו"נחישות" ועל "תקווה גדולה" לחידוש מלא, ובקרוב מאוד, של היחסים עם מצרים, בגלל מעמדה המרכזי בעולם הערבי. אבל מצרים לא מגיבה. פה ושם אנחנו שומעים דיווחים בערוצי הטלוויזיה על "עצמאותה" של מצרים בקבלת החלטות, ועל "היעדר החלטה סופית" בעניין היחסים עם איראן. ברור שיחסים מלאים עלולים להוביל להתערבות של טהרן בענייניה הפנימיים הרגישים של מצרים וביחסי החוץ. וגם - לא פחות חשוב - להפריע למתכונת היחסים עם ישראל. לנשיא א-סיסי ולראש המודיעין המצרי ברור שישראל לא מתכוונת לעבור לסדר היום על חידוש יחסים מלא עם טהרן.
סמדר פרי צילום: יריב כץלפי התרחיש האיראני, עיקר המאמצים מתמקדים עכשיו בהכרזה על חילופי השגרירויות, שאחריהן מתוכנן מפגש שרי החוץ בין המדינות. אקורד הסיום יגיע במפגש ש"אנחנו עובדים עליו כבר עכשיו", לטעת שר החוץ האיראני, בין הנשיא אבראהים ראיסי לבין א-סיסי.
ומצרים? שותקת. שר החוץ האיראני קורא לה "המדינה-האחות והידידה היקרה" ומפריח הבטחות לסייע לכלכלה שלה עם חידוש היחסים. שליחים ישראלים ממשיכים להגיע בחשאי, להבהיר מדוע ראוי ונכון לבלום את המהלך. אתמול (שני) הודיע מקור רשמי בכיר בקהיר ש"אנחנו צריכים עוד זמן". מצד אחד דחה את ההתלהבות וההתרפסות (יוצאת הדופן בהחלט) מאיראן, ומצד שני לא אמר אם היחסים יחודשו, באילו תנאים, או בכלל לא. הכל פתוח.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
