תקיפת צה"ל ברצועת עזה, הלילה
(צילום: דו"צ )
התקיפה המוגבלת שמבקשת לאותת לחמאס - ישראל מעוניינת להכיל את הירי לכיוון תל אביב: הודעת דובר צה"ל על התקיפה הלילה (בין שבת לראשון) של מתקן לייצור רקטות בחאן יונס ניסתה לשוות לפעולה האווירית, בעיקר כלפי פנים, קצת יותר מאופציית התגובה שבחר הדרג המדיני.
"מטוסי ומסוקי קרב תקפו לפני זמן קצר סדרה של מטרות במתחם לייצור רקטות של ארגון הטרור חמאס. בנוסף, טנקים תקפו עמדות צבאיות של ארגון חמאס בגבול רצועת עזה", נכתב בהודעה שהופצה ב-1:20 הלילה.
כשעתיים לאחר מכן הופצו גם סרטונים מהתקיפה, בשחור לבן, מעדשת המזל"ט ואמצעי התצפית הקרקעיים. מדובר בסרטונים שדומים לתקיפות דומות בעבר, אלא שהפעם נדמה שלא מה שהיה הוא שקורה.
אתמול בשעות הצהריים, כמה שעות אחרי ירי שתי הרקטות שנפלו בים מול חופי גוש דן, הציג הדרג הצבאי לשר הביטחון וראש הממשלה מנעד של אפשרויות תקיפה בעזה. ברשימה לא היו סיכולים ממוקדים או פעולות דרמטיות, אלא יותר פגיעה קשה בנכסים צבאיים של חמאס, בעולמות הנ"ט, הכוח הימי והחמ"לים הגזרתיים.
בסוף בחר הדרג המדיני ביעד אחד למעשה, שתואר כ"סדרה של מטרות": מתחם שבו חמאס מייצר רקטות, וכזה שכבר הותקף בעבר. בתווך, דאג מי שדאג להפיץ דיווחים רבים בין 23:00 לחצות שתקיפת צה"ל כבר החלה, מה שלא באמת קרה. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר שמי שמכוון רקטות לתל אביב צריך לשאת בתוצאות, ובכך רמז כי הוא מקבל את טענת חמאס כי השיגור לא היה מכוון, אף כי שלל את הטענות שהעלו בעזה על כך שהשיגור נגרם בשל ברקים.
גם המסר הישראלי מראש על התקיפה הצפויה ניפח בלון והרגיז לא מעט קצינים בצבא. התוצאה: יעד בודד שהותקף מהאוויר וכמה עמדות שמירה ריקות של חמאס שהותקפו באמצעות טנקים. שונה מאוד ממקרים דומים בעבר.
ראש הממשלה בנט: "מי שמכוון טילים לעבר מדינת ישראל נושא באחריות"
(צילום: לע"מ)
בשנים האחרונות פיתחה ישראל גישה מוצלחת לנגיסת חלקים חשובים בזרוע הצבאית של חמאס והג'יהאד האיסלאמי: ניצול ההזדמנויות. מטרות איכות שארגוני הטרור בעזה השקיעו בהן המון ליום פקודה, וצה"ל חיפש וקיבל תירוץ להשמיד אותן כמעט בחינם - כתגובה לירי רקטי בודד לעוטף או לאזורים אחרים בדרום.
כך נחרבו מנהרות טרור שלמות על פצמ"ר או שניים שנפלו בשטח פתוח, כך נחרבו בימי שגרה אמצעים מיוחדים של קומנדו חמאס כ"עונש" על קסאם שיורט על ידי כיפת ברזל. הלילה, וגם ברביעי האחרון, ישראל אימצה גישה אחרת, מבליגה. גם בתגובה לירי הפעיל הסורר על עובד ישראלי בגבול הרצועה ביום רביעי שעבר, ישראל הסתפקה במהלך מינורי בדמות תקיפה של עמדת שמירה ריקה סמוך לקו המגע.
צה"ל תקף ברצועה בתגובה לרקטות שנורו למרכז: דיווח של כתבנו יואב זיתון
(צילום: נויל האריס)
לאורך 65 הקילומטרים של גבול עזה יש בצדו הפנימי עשרות עמדות. לעיתים, 200 עד 300 מטרים מפרידים בין עמדה לעמדה, לרוב סוכות מלוחות מתכת דקים או על מגדלי שמירה מאולתרים, מחוברים לפרוז'קטורים רבי עוצמה עם אמצעי תצפית וצילום בחלקם. החמושים בעמדות אלה מיועדים בעיקר למנוע מעזתים להתקרב לצד הישראלי של הגדר, ולאסוף מודיעין על תנועות הצבא שמולם. השריונרים מפגיזים אותם מטווחים של כמה מאות מטרים ורק אחרי שווידאו שפעילי חמאס עזבו אותם.
מדיניות ההבלגה הישראלית בשבוע האחרון מגיעה דווקא בימים שבהם צה"ל סיכם את חצי השנה השקטה ביותר שהייתה בדרום לאחר מבצע צבאי, מאז עופרת יצוקה ב-2009, עם כמות חד-ספרתית של רקטות ותקרית דמים בגדר שבה נהרג הלוחם בראל חדריה שמואלי ז"ל בחודש אוגוסט.
המדיניות הזו מתכתבת עם ההקלות שישראל נותנת לעזתים: רק הבוקר יצאו משערי מעבר ארז כ-10,000 עזתים, זו הפעם הרביעית בחודש האחרון, לחמישה ימים של עבודה בישראל, לרוב בענף הבנייה. מאות מהם זלגו ליהודה ושומרון, כפי שדיווחנו לפני כשבוע, אך בסך הכול מדובר בגזר הגדול ביותר שניתן לעזתים בהליך ההסדרה שעובר על שני הצדדים, וגם הסדק הרחב ביותר במצור שהטילה ישראל על עזה ב-2007, עת השתלט חמאס על הרצועה.
צה"ל תקף ברצועה בתגובה לרקטות שנורו למרכז: אלוף במיל' ידלין ואליאור לוי בריאיון
(צילום: נויל האריס)
העזתים הללו משתכרים פי 9-8 מאשר שכר הרעב ברצועה, אם בכלל היו חלק ממחצית האוכלוסייה שכן עבדה. ניתן להעריך שלא בכדי בחרה ישראל בתגובות מצומצמות לשתי התקריות בימים האחרונים, אך המסרים התוקפניים שעולים מעל לפני השטח מצד בכירים בחמאס לצד האיומים החריפים יותר של הג'יהאד האיסלאמי ומשבר אסיר הארגון הישאם אבו הוואש ששובת רעב בבית החולים אסף הרופא, עלולים לדרדר את הדרום לסבב לחימה נוסף. הבלגות מסוג זה זכורות מהשבועות שקדמו להסלמות דומות בעבר, כמו לפני מבצע שומר החומות.
הפגיעה במתקני ייצור רקטות של חמאס יכולה להיות משמעותית, בעיקר לאור ההחלטה של הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי לשים את הנושא שצה"ל לא הצליח בו בעשור האחרון כיעד מרכזי לפיצוח. חמאס עדיין לא הצליח להשלים את מלאי 4,000 הרקטות שירה במבצע בחודש מאי ולפי גורמים צבאיים הצליח לייצר מכמות זו כאלף רקטות בלבד.
ברשותו כ-8,000 נוספים מלפני המבצע. הסיבה לכך נעוצה בפגיעה הקשה במערך הייצור הרקטי במבצע שומר החומות וחיסול מומחי המערך. גם מתקני הייצור שחמאס ניסה לשקם מאז המבצע הותקפו מאז כמה פעמים, כולל הלילה. יחד עם זאת, נראה שחמאס שינה כיוון בתחום הרקטי ומנסה לפתח יותר איכות ופחות כמות: רקטות ארוכות טווח, יותר מדויקות יחסית וכאלו שיוכלו לגבור על כיפת ברזל. אחת מהן היא הרקטה החדשה "באסם" על שם מח"ט עזה שחוסל בשומר החומות, באסם עיסא.
