זכות היוצרים למושג "ממלכתיות" שמורה לדוד בן גוריון. ממלכתיות הייתה לגישה המתמצתת את אישיותו ואת תפיסת עולמו של ראש הממשלה הראשון. אמרת ממלכתיות - אמרת בן גוריון. ואולם, ממלכתיות היא מונח הנתפס בעיני רבים כמושג עמום, לא בהיר, וספק אם בכוחם להגדירו. לממלכתיות צליל, ריח וטעם. ארומה המחברת את השומע אל השֶגֶב, אל האידאל, אל העולם כפי שראוי היה להיות. ממלכתיות מדגישה את מה שמעבר. לא רק ה"אני" עומד במרכז. לא רק אינטרסים צרים של פרט, מגזר או קהילה עומדים בלב העשייה והשיח. המונח, שמגיע מן השורש מ.ל.ך הוא חידוש של בן גוריון. לא נכון יהיה להניח שהשימוש בו נבחר באקראי. אז על מה ולמה נזקק "להמציא" מילה חדשה?
התיאוריה הראשונה פשוטה. העם היהודי שהה בגלות כאלפיים שנה והעברית המתחדשת הייתה לשפה חסרה. אלפיים שנות גלות החסירו מן העברית המדוברת מילים ומונחים הקשורים בשלטון, במדיניות ובמדינאות. עתה, עם התחדשות התנועה הציונית, נאלצו מנהיגיה להמציא מילים שיתארו את התהליך. עם זאת, עדיין לא ברור מדוע מילה ששורשה נגזר מן המילה מלך, המאפיינת שלטון מלוכני, אמורה להיות המילה שתבטא יותר מכול את דמותה ואת מהותה של המדינה המתחדשת שהתבססה מראשיתה על ערכים דמוקרטיים.
היו שטענו שהמוטיבים המשיחיים שאפיינו את בן גוריון גרמו לו לבחור במונח משום שהוא משקף את שאיפתו לדלג על אלפיים שנות גלות. העם היהודי הורגל לחיי קהילה נעדרי אחריות שלטונית, ובן גוריון ביקש להציב את המדינה שבדרך כממשיכת דרכה של הלאומיות המקראית. הממלכתיות מבקשת אפוא לנתק אותנו מאורח החיים של הגלות ולהשיב אותנו אל מה שכבר היינו. כלומר - מדינת ישראל ממשיכה את דרכה של המלכות המקראית. בן גוריון רצה לשוב אל ממלכתיות מקראית ללא מלך, ואף על פי כן לא בחר במילה "מדינה" אלא העדיף להשתמש בהטיות השונות של הממלכתיות מפני שמדינה בשפה המקראית והמשנאית אינה בהכרח ישות ריבונית.
בשנותיה הראשונות נבנתה ישראל בצלמו ובדמותו של האב המייסד. מאז חלפו יותר מ-70 שנה, ומערכות היחסים בין המגזרים והקהילות, האווירה במרחב הציבורי וההתנהלות של המנהיגות הפוליטית רחוקות מביטויי ממלכתיות. יהיו שיראו בכך ברכה גדולה, שכן על אף ההוד וההדר שהביאה הממלכתיות הבן-גוריונית בכנפיה, אין להתעלם מחסרונותיה. היה בה יותר מקורטוב של מונוליטיות, דריסה תרבותית כמעט אכזרית של זרמי מחשבה, מנהגי קהילה ותפיסות עולם בנות מאות ואלפי שנים. הממלכתיות של בן גוריון הייתה בבחינת מצווה לשעתה, ועתה מוטלת עלינו החובה להגדירה מחדש או לדחותה.
בן גוריון יצר מעטפת אידאולוגית שתוצאותיה מבהירות מדוע יש לעבור מהנהגה קהילתית-אזרחית להנהגה לאומית. היא העניקה לו את הלגיטימציה לפרק את מוקדי הכוח השבטיים משני צדי המתרס הפוליטי (הפלמ"ח מחד, אצ"ל ולח"י מאידך), לכונן חינוך ממלכתי המאפשר שליטה על עיצוב הזהות הלאומית ועוד. התפיסה הממלכתית שלו התפשטה לכל תחומי החיים, ותרגומה לשפה חקיקתית מקיפה הגיע לשיאו בעשור החמישי של המדינה עת חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שביטל את הזיקה בין מפלגות וזרמים לבין ניהול מערכת הבריאות. לא המפלגה אחראית לבריאותך כי אם הממלכה, המדינה.
שאלת מקורה של תפיסת הממלכתיות אינה פילוסופית, סוציולוגית או תרבותית-פוליטית. היא נועדה לבחון אם בחלוף יותר מ-70 שנה מתנהלת המדינה על פי התפיסה הממלכתית או שמא חלק ממנהיגיה רק מתהדרים בה. בד בבד, מנהיגים ישראלים המשיכו להשתמש בממלכתיות בנאומים רשמיים ובמסמכי חזון. ב-2022 הוסיף הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי את הממלכתיות כערך הרביעי במסמך רוח צה"ל. ב-2020 התפרסם מסמך החזון של שב"כ, והממלכתיות הייתה הראשונה מבין ערכי הארגון.
ניתן לשער שהשימוש בממלכתיות במערכות ובארגונים אלו נועד להמעיט, להסתיר ולטשטש מחלוקות ישראליות עמוקות, כאילו אנו "מעל המחלוקות". אנו "ממלכתיים". עם זאת, השימוש במונח זה כמצפן המכוון את אורחות חייה של ישראל, בעיקר במוסדות ממלכתיים, עלול להיתפס כדבר מה כוזב, מעין שקר מוסכם.
שי פירוןצילום: גבריאל בהרליההממלכתיות החדשה נדרשת ליצור שותפות חדשה בין ארבעה רכיבים: המדינה, המרחב המקומי-האזורי, הקהילה והפרט. חוזה המדינה החדש משמש בסיס איתן ומוצק למציאת איזון בין ערכים כוללים ולאומיים לבין ערכים פרטיקולריים, מקומיים וקהילתיים.
אני לא מודאג ממלחמת אזרחים. אני סבור שמה שעומד על הפרק חמור לא פחות: ישראלים רבים מציעים לעבור ממדינה של ערכים ממלכתיים לדגם של ועד בית. כל קהילה, מגזר ושבט יתגוררו בדירה משלו, והמדינה תפנה את הזבל ותדאג לביטחון הבסיסי של כולנו. נחיה ביחד, נחיה לבד. בשעות קשות אלו גוברים הקולות המבקשים לוותר על הממלכתיות, אך אל לנו להתייאש ממנה. זה רגע של הוד וקדושה שאנו נדרשים להכריע בו את גורלנו ולעצב את עתידנו. ממלכתיות איננה הבעיה, ממלכתיות היא הפתרון.
- הטור הוא חלק ממסתו של ד"ר שי פירון, בספר "כ"א מחשבות על ממלכתיות" בהוצאת למדא עיון, האוניברסיטה הפתוחה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
