ב-2019, כשוולודימיר זלנסקי רץ בבחירות לנשיאות אוקראינה, הוא הבטיח שלא יפסול את הבדלנים הפרו-רוסים במזרח המדינה, ושינסה להגיע איתם להסכם שישים סוף למלחמה שהחלה ב-2014. זלנסקי היה חסר ניסיון פוליטי, וההבטחות על סיום המלחמה תרמו לניצחונו הסוחף – והמפתיע – על הנשיא פטרו פורושנקו. כיום, אחרי שנתיים וחצי בתפקיד, התמיכה בזלנסקי – שבעבר הייתה אדירה – הולכת ומתפוגגת, על רקע החשש מפלישה רוסית מיידית וממלחמה במזרח אירופה.
הנשיא היהודי בן ה-44 מנסה בימים אלה להרגיע את האזרחים האוקראינים המודאגים, לנוכח האזהרות שנשמעות מדי יום ממדינות המערב. בשבת אמר זלנסקי שהפאניקה סביב סכנת הפלישה לארצו לא מועילה לאוקראינה, ורק מחזקת את יריבותיה. "הפאניקה לא עוזרת", הוא הצהיר. הנשיא האוקראיני דבק באסטרטגיה הזאת במשך חודשים: בכל הופעה ציבורית הוא מנסה להרגיע את הציבור ולהמעיט בגודל האיום שנשקף ממוסקבה, עד שלעיתים נראה שמדובר בעצימת עיניים.
(צילום: נדב אבס, שחר גולדשטיין)
"מנהיגים מכובדים אומרים שמחר תהיה מלחמה", אמר זלנסקי בסוף ינואר. "זו פאניקה, כמה זה יעלה למדינה שלנו?". הוא ניסה להרגיע את הציבור גם אתמול, כשהתייחס לאזהרה של ארה"ב על אפשרות שרוסיה תפלוש לאוקראינה כבר ביום רביעי. "אנחנו מבינים את כל הסיכונים", אמר זלנסקי, והוסיף כי אם למישהו יש "מידע על פלישה ודאית של 100%, שתתחיל ב-16 בחודש" הוא מוזמן להיחשף.
זלנסקי טוען שהאיום הגדול ביותר על אוקראינה הוא לא פלישה רוסית. "הסכנה הגדולה ביותר לאוקראינה ולריבונות המדינה שלנו היא אי-יציבות בתוך המדינה שלנו", אמר בחודש שעבר, על רקע הניסיונות של הקרמלין לחזק את המחנה הפרו-רוסי בפוליטיקה האוקראינית.
היום, במפגש עם קנצלר גרמניה אולף שולץ, אמר זלנסקי שהוא התאכזב מההחלטה של כמה מדינות מערביות להעביר את השגרירויות שלהן מקייב – על רקע תרחיש האימים לפיו בירת אוקראינה תיפול בתוך ימים במקרה של פלישה רוסית. "זו טעות גדולה, אבל זו החלטה שלהן", אמר. "אוקראינה מאוחדת, ואם משהו יקרה – הוא יקרה בכל מקום". זלנסקי צייין שהוא מטיל ספק בפטריוטיות של אוקראינים שבוחרים לעזוב בימים אלה את קייב, והצהיר שהוא ומשפחתו יישארו בבירה.
זלנסקי נוקט במהלך כהונתו גישה נוקשה נגד רוסיה, שדורשת כתנאי לרגיעה בהסלמה הנוכחית להבטיח שאוקראינה לא תצטרף לברית נאט"ו. במסיבת העיתונאים עם שולץ אמר זלנסקי שקייב עדיין שואפת להצטרף לנאט"ו – למרות הזעם הרוסי, וההנחה שוויתור אוקראיני על ההצטרפות יקטין את האפשרות לפלישה. "הרבה עיתונאים והרבה מנהיגים רומזים לאוקראינה שאפשר לא לקחת סיכונים, ולא להעלות כל הזמן את הנושא על חברות עתידית בברית - בגלל שהסיכונים האלה קשורים לתגובה של רוסיה", אמר זלנסקי. "אני מאמין שאנחנו צריכים להמשיך בדרך שבחרנו".
שירות המודיעין הבריטי טען בחודש שעבר שרוסיה מנסה להפיל את ממשלתו של זלנסקי, ולהחליף את הנשיא ביבגני מוראייב - מנהיג של מפלגה קטנה שמתנגדת לרצון של אוקראינה להצטרף לנאט"ו ולאיחוד האירופי. הפרשנים מעריכים שריכוז הכוחות הרוסיים ליד אוקראינה נועד בין השאר כדי לערער את היציבות הפוליטית במדינה השכנה, ולחזק פוליטיקאים שנחשבים לתומכי הקרמלין.
התרגילים הצבאיים של רוסיה בגבול, והחרדה בקרב האוקראינים ממלחמה, מהווים אתגר משמעותי למדינה שבה הדמוקרטיה נמצאת במצב כאוטי למדי כבר עשרות שנים. אוקראינה עברה הפיכה ב-2014, אז נמלט מהמדינה הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ'. המערכת הפוליטית האוקראינית הפכפכה, הבריתות הפוליטיות משתנות לעיתים קרובות וקטטות בפרלמנט הן לא דבר נדיר במיוחד.
בבחירות הבטיח זלנסקי להחזיר את היציבות לאוקראינה, אך הציבור לא ממש מאמין שזלנסקי יכול להביא את היציבות הזאת. לפי סקר שערך בינואר המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב, רק 30% מהציבור רוצה שלנזסקי יתמודד על כהונה שנייה, גם אז, פחות מ-23% אמרו שהם יצביעו לו.
הסכסוך הממושך עם הבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה והחשש ממלחמה עם רוסיה הם לא הגורמים היחידים לדעיכה בפופולאריות של נשיא אוקראינה. "זלנסקי הבטיח לשים סוף למלחמה ולנצח את השחיתות, אבל זה לא קרה", אומר אנטולי רודנקו, נהג בן 48 מקייב. "המחירים עולים, השחיתות לא נעלמת והפכנו לעניים יותר". טטיאנה שמלבה, כלכלנית בת 54, אומרת על הבטחותיו של זלנסקי ועל המצב באוקראינה כיום: "הנס לא קרה. המצב רק מחריף".
הבחירות הבאות לפרלמנט באוקראינה יתקיימו ב-2023, ולפי הסקרים מפלגת השלטון שייסד זלנסקי, "משרת העם", צפויה להפסיד. הפסד של מפלגת "משרת העם" בבחירות לפרלמנט יערים קשיים על שאיפתו של זלנסקי להתמודד ב-2024 על כהונה נוספת כנשיא אוקראינה.
המתיחות הממושכת בגבול רוסיה-אוקראינה עשויה "להציל" את זלנסקי בטווח הארוך. "באופן פרודקסלי, האיומים מרוסיה יכולים לעזור לזלנסקי, שמנסה לאחד את כל מי שתומך באוקראינה אירופית ועצמאית", אמר גיורגי חורושנקו, מתכנת מקייב. זלנסקי אמנם מנסה להרגיע את הציבור וממעיט בסכנת הפלישה הרוסית - אך אוקראינה לאחרונה ביקשה משורת מדינות במערב סיוע צבאי כדי שתוכל להיערך למתקפה רוסית. "אולי לא תהיה מלחמה, אבל זלנסקי כבר קיבל סיוע צבאי וכלכלי מהמערב", הוסיף חורושנקו, ומעריך שהסיוע יחזק את המוראל הלאומי.
זלנסקי מאמין שניתן להרגיע את הרוחות בגבול, ואתמול הזמין את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לביקור בקייב. "אני משוכנע שהגעתך לקייב בימים הקרובים, החשובים במיוחד על מנת לייצב את המצב, תהווה מסר חזק ותסייע להפחתת המתיחות", אמר בשיחה ביניהם, שארכה 50 דקות.
זלנסקי התפרסם כקומיקאי, וכיכב בסדרת הטלוויזיה "משרת העם" - שבה הוא גילם מורה שמוחה נגד השחיתות באוקראינה – והופך במפתיע לנשיא המדינה. ב-2018 הקים מפלגה בשם "משרת העם", ושנה לאחר מכן הדהים וניצח בבחירות את הנשיא המכהן, המיליארד פטרו פורושנקו.
פורושנקו, אגב, חזר בחודש שעבר לאוקראינה ועומד לדין באשמת בגידה. הוא מואשם שהיה מעורב בעסקאות שמימנו את הבדלנים הפרו-רוסים. פורושנקו מתעקש שהוא חף מפשע וטוען שזלנסקי מנסה לפגוע באופוזיציה ונלחם בה - במקום באיום הרוסי. חזרתו היא אתגר נוסף לזלנסקי.
כמו המורה מסדרת הטלוויזיה שבה כיכב, גם זלנסקי הבטיח להילחם בשחיתות באוקראינה. הטייקון פורושנקו הוא הבולט בשורת אוליגרכים שאיתם התעמת זלנסקי בתחילת כהונתו. "זלנסקי טעה כשהתעמת עם כל האוליגרכים באוקראינה בבת אחת - עם מי ששולטים בפוליטיקה, במפלגות ובערוצי הטלוויזיה", אומר הפרשן ולדימיר פסנקו. "זה מסוכן, זה משחק מסוכן מאוד".
