הישראלים התלוננו ב-2019 יותר, בעיקר נגד משרד החינוך, הכבאות והמשטרה: היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים מפרסמת הבוקר (ב') את הדו"ח השנתי שלה. מהדו"ח עולה כי 90% מהתלונות שהגיעו ליחידה היו בגין אי מתן מענה בפנייה הראשונה. לפי הדו"ח, שסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה, בשנה שעברה הוגשו 12,549 בקשות חופש מידע - עלייה של 20% בהשוואה לשנה שקדמה לה.
עוד עולה מהדו"ח כי בשנה שחלפה הוגשו לבית המשפט 526 עתירות חופש מידע, עליה של כ-75% משנת 2018, 64% מתוכן הוגשו נגד השלטון המקומי. הרשויות הממשלתיות שאליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1,713 בקשות), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,276 בקשות), משטרת ישראל (1,118 בקשות) ומשרד הבריאות (894 בקשות).
משרד החינוך מככב גם ברשימת הרשויות שעליהן הייתה את העלייה המשמעותית ביותר במספר הבקשות ב-2019 לעומת השנה הקודמת - עלייה של 162%. המשרד הממשלתי השני שבו נרשמה עלייה בפניות הוא המשרד לביטחון הפנים, מספר התלונות עלה ב-69% ב-2019 בהשוואה ל-2018. מיד לאחריו ניצבת הרבנות הראשית עם עלייה של כ-62%, בנוגע לצה"ל נרשמה עלייה של כ-58% במספר התלונות ב-2019.
5 צפייה בגלריה
בתקופתם כשרי חינוך, יותר בקשות לחופש מידע למשרד החינוך. פרץ ובנט
(צילום: אוהד צויגנברג)
לעומת זאת, במשרדי האוצר, החקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון נרשמו ירידות חדות בכמות הבקשות לחופש המידע בשנה שעברה.
בדו"ח מפורטים גם המשרדים שהצטיינו במתן תגובות חיוביות לבקשות. לדוגמה, ברשות הכבאות והצלה ענו על 94.2% מהבקשות שהופנו אליהם, ברשות הלאומית למים וביוב ענו על 86.5% מהבקשות, במשרד התחבורה על 84.5% ובמשרד החקלאות על 78.5%.
מהצד השני והפחות מחמיא פורסמו גם הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות מידע, בראש עומד משרד החינוך שדחה 61.6% מהבקשות בשל פגיעה בפרטיות. משרד התקשורת דחה 60.9% מהבקשות משום שלא היה ניתן לאתר את המידע במשרד או שהוא היה שייך למשרד אחר. משטרת ישראל דחתה 59.6% מהבקשות בשל פגיעה אפשרית בפרטיות ומשרד הפנים דחה כ-57% מהבקשות משום שהמידע היה לטענת אנשיו במשרדים אחרים.
הדחיות נעשו על פי סעיפי הדחייה המצויים בחוק. חוק חופש המידע קובע סד זמנים למענה לבקשה. על פי החוק יש להשיב לבקשה למידע תוך 30 יום אלא אם מתקיימות נסיבות המצדיקות את הארכת המועד למתן מענה. החוק קובע זמן מענה מקסימלי של 120 יום.
על פי הדו"ח 90.1% מהבקשות לחופש מידע טופלו במהלך השנה החולפת. מתוך הבקשות שטופלו, בדומה לשנים עברו רק ב-67% מהמקרים המידע נמסר לשואל, ב-23.9% הטיפול בבקשות הופסק או שהבקשה נדחתה וב-9.1% מהמקרים הטיפול טרם הסתיים.
כרבע מהבקשות שסורבו, נדחו בשל פגיעה בפרטיות, 20.3% בטענה שלא ניתן היה לאתר את המידע המבוקש וב-16.2% מהמקרים כי המידע היה בידי רשות אחרת. בדו"ח נרשמו עוד שלל סיבות לאי מתן תשובה לבקשה כגון הקצאת משאבים בלתי סבירה, נושא שנמצא עדיין בדיונים פנימיים ועוד.
במקרה ובו מוצאת היחידה כי התלונה מוצדקת, נעשית פניה אל הרשות בדרישה לתקן את הליקוי. בשנת 2019 הרשות בעלת המספר הגבוה ביותר של ליקויים שלא תוקנו למרות הדרישה לתקנם היא משרד ראש הממשלה, שם נמצאו שישה מקרים כאלה, אחד יותר מב-2018. בצה"ל אותרו שני מקרים מסוג זה ("רשות מפרה").
חלק נוסף בדו"ח מוקדש למעקב אחר יישום נוהל פרסום דו"ח התקשרויות. לאור ההכרה בחשיבות המידע הציבורי הנוגע להתקשרויות המדינה, פרסמה היחידה בשנת 2015 את "נוהל פרסום התקשרויות הממשלה". הנוהל מחייב את משרדי הממשלה לעבוד עם המערכת והיחידה מבצעת מעקב אחר יישום הנוהל. היחידה לחופש המידע אף מפרסמת באתר האינטרנט תמונת מצב עדכנית של הרשויות שעמדו בחובת הפרסום בהתאם לנוהל.
על פי המדדים 42.5% מסך הפניות באינטרנט טופלו תוך 14 יום, מדובר בעלייה של שלושה אחוזים לעומת 2018. 18.6% מהפניות טופלו בטווח של עד 30 יום ו-16% בטווח של עד חודשיים. מנגד, יש לציין כי ישנה עלייה בכמות הבקשות שטופלו בטווח של עד 120 יום (13.9% מהבקשות) ומעל ל-120 יום (8.7%).
מחברי הדו"ח טוענים כי ישנה ירידה של 53% בכמות התלונות והעתירות שהוגשו נגד משרדי ממשלה ב-2019 לעומת השנה הקודמת. מספרית, מדובר בירידה של 161 מקרים. המשרד שנגדו הוגשו לבית המשפט מספר העתירות הגבוה ביותר הינו משרד הבריאות (18 עתירות), אחריו ניצבים משרד ראש הממשלה וצה"ל (13 עתירות). נגד משרד הביטחון הוגשו 11 עתירות לחופש המידע דרך בית המשפט.
ממלאת מקום מנכ"לית משרד המשפטים, סיגל יעקובי אמרה כי "הגשמת ערכי השקיפות היא יעד ארוך טווח, שהשגתו תלויה במאמץ ומודעות מתמידים מצד מקבלי ההחלטות ברשויות הציבוריות כמו גם בעבודה קשה של עובדי ממשל הנותנים מענה לכל פניה ופעמים רבות נדרשים ללקט נתונים בעבודה מאומצת לצורך העמדת המידע בידי הציבור. אני מברכת את כל העוסקים במלאכה ומאחלת להם המשך עבודה פורייה וברוכה במשימתם החשובה".
ממלא מקום ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי ציין כי "נתוני הדו"ח מלמדים על עלייה עקבית במספר הבקשות למידע המוגשות לממשלה ובמספר העתירות לבית המשפט בדרישה לחשוף מידע". לדבריו, "על הממשלה להיערך בהתאם ולהשקיע את המשאבים הנצרכים לטובת מתן מענה לדרישתו הצודקת של הציבור לשקיפות שלטונית ולפעול במקביל להנגשת מידע באופן יזום".
