אחרי שנים של חוסר יציבות ושל חוסר ודאות בגלל היעדר תקציב מדינה, אישרה הממשלה בשבוע שעבר תוספת של יותר מ-100 מיליון שקל למיזם הלאומי לביטחון תזונתי. החדשות הרעות: היעדר שיתוף פעולה בין לא פחות מששת משרדי הממשלה האחראים עליו עלול לטרפד את ההישג ולפגוע בכ-200 אלף משפחות הזקוקות לסיוע הזה כדי שיוכלו לשרוד.
אתי (40), אם חד הורית לחמישה מדרום הארץ העובדת בניקיון ונעזרת במיזם, מספרת: "קשה להחזיק בית עם משכורת של מנקה. יש לי המון חובות והתמיכה הזו מצילה אותנו. אם לא, היינו צריכים להצטצמם במזון. לא קל לחיות ככה. אני תמיד בחששות שלא אוכל לספק לילדים את מה שהם צריכים. מה הם אשמים במצב הכלכלי הקשה שלי, למה הם צריכים לשלם על זה מחיר?".
דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיזמה ח"כ עידית סילמן, חושף את המחיר שמשלמים האזרחים על חוסר היעילות שבו מתנהלות תוכניות הביטחון התזונתי שעליהן אחראים משרדי הרווחה, החינוך, הפנים, הבריאות, הכלכלה והחקלאות. המצב גורם לכפילות מיותרת העלולה לגרום לכך שמבקשי הסיוע ייפלו בין הכיסאות וכן לחוסר יעילות תקציבי.
חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שמטרתו "לקדם את הביטחון התזונתי ברוח כבוד האדם ועקרונות השוויון, הצדק וההגינות" נחקק ב-2011. בעקבותיו הוקמה המועצה הארצית לביטחון תזונתי. אלא שחוקים לחוד ומציאות לחוד: מסתמן שכבר שנתיים לפחות המועצה לא פעילה שכן המינוי של רוב חבריה לא בתוקף כבר מיולי 2019. חמור מכך, אף שיו"ר המועצה נפטר לפני יותר מחצי שנה, עד כה לא התמנה איש במקומו.
אף על פי שחלפו שש שנים מאז שמבקר המדינה קבע כי על משרד הרווחה לדאוג באופן מיידי למשאבים הנדרשים לתפקודה של המועצה הארצית לביטחון תזונתי, הוא לא עשה זאת. התוצאות ניכרות בשטח: בהיעדר מועצה, המשמשת כגורם מתווך ומקשר בין משרדי הממשלה השונים, אין ביניהם תיאום ושיתוף פעולה.
את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שבמסגרתו מחולק סיוע חודשי בסך 500 שקל, הקים משרד הרווחה בשנת 2017. כיום משתתפות בו כ-11 אלף משפחות ב-46 יישובים, יותר ממחציתן מתגוררות בפריפריה גיאוגרפית וכ-18% מתוכן ביישובים לא יהודיים. עם זאת, ההערכה היא כי מספר המשפחות הזקוקות לסיוע גדל מאוד בתקופת הקורונה ועומד כיום על כ-200 אלף.
במקביל למשרד הרווחה מפעיל גם משרד החינוך את תוכנית ההזנה הלאומית שמציעה בכל יום ארוחה חמה לילדים שזקוקים לכך. למרות זאת, רק כ-50% מהתלמידים הזכאים מקבלים אותה. במהלך 2020-2019 קיבלו סיוע 454 אלף תלמידים.
לטענת משרד החינוך, הפער נובע מכך שחלק מהורי התלמידים הזכאים אינם מעוניינים בהזנה. חמור מכך: אספקתה מותנית גם בהסכמת הרשות המקומית להשתתף במימון, אך לפי המשרד יש רשויות המסרבות לממן.
ב"ידיעות אחרונות" נחשף כי במהלך חודשי הקורונה מפעל ההזנה לא היה פעיל וחלוקת הארוחות החמות נמנעה ממאות אלפי ילדים הזקוקים לה, בעיה שצפויה לחזור על עצמה אם יוכרז על סגר נוסף. מרכז השלטון המקומי מצביע בדו"ח על כך שתוכנית ההזנה של משרד החינוך לא נותנת מענה לתלמידים במצבי חירום נוספים, כמו אירועים ביטחוניים, שביתות ומשבר בריאותי.
3 צפייה בגלריה
ח"כ סילמן. "נגביר את נגישות האוכלוסיות המוחלשות למזון בריא"
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
במקביל למשרדי הרווחה והחינוך – בשנת הקורונה הצטרף גם משרד הפנים לאחראים על חלוקת המזון לנזקקים. ב-2020 הוחלט באופן תמוה כי גם המשרד יחלק תווי מזון בתקציב של 700 מיליון שקל, בהתאם לאמות מידה שייקבעו על ידי שר הפנים דאז אריה דרעי. זאת אף שביטחון תזונתי אינו נושא הנמצא על שולחן עבודתו של המשרד.
בנוסף, אמות המידה לזכאות נקבעו על ידי שר הפנים, כשהמרכיב המרכזי שלהן לצד מבחן ההכנסה הוא הנחה בארנונה. זאת על אף שבדיון ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנובמבר 2020 ציינה נציגת המוסד לביטוח לאומי כי "אין כל כך מתאם בין מקבלי ההנחות בארנונה לבין האנשים שנזקקים לסיוע כדי לקדם את הביטחון התזונתי שלהם". גם המרכז לשלטון מקומי הביע את עמדתו ולפיה "קריטריון זכאות לפי מבחני הנחות בארנונה חוטא למטרה".
ח"כ סילמן: "כיו"ר ועדת הבריאות בכנסת אני גאה להוביל את השדולה להצלת מזון וביטחון תזונתי בשיתוף משרדי הממשלה השונים וארגוני החברה האזרחית. בכוונתנו לפעול לסגירת פער הביטחון התזונתי בישראל ולהגביר את נגישות האוכלוסיות המוחלשות למזון בריא, מזין ומאוזן".
יעל אקשטיין, נשיאת הקרן לידידות שמספקת כרטיסים לרכישת מזון לעשרות אלפי משפחות וקשישים, מסבירה כי "מזון בריא בכמות מספקת חיוני לתפקוד הבסיסי של כל אדם. חודשי החגים והקיץ הם זמן קשה מפני שהילדים בבית וזקוקים להזנה שלהרבה הורים אין לתת. אם חלילה יחזרו הסגרים המצב עלול להחמיר אף יותר".
