ברקע הביקורת על הגדלת הפנסיות לאנשי הקבע טוענים בצה"ל כי בימים אלה מקודם מהלך להגדלת שכר חיילי הסדיר, בדגש על לוחמים. הרמטכ"ל דורש להגדיר את שכר החיילים ב-50%, ולא פחות מ-25%.
המשמעות היא תוספת של כ-500-250 שקל לכל חייל, בהתאם לתפקידו העורפי או הקרבי. ייתכן שמהלך זה, המבוצע בשיתוף משרדי האוצר והביטחון ועלותו כ-200-150 מיליון שקל בשנה, יואץ וימומש כבר בתקציב המדינה שאותו אמורה הכנסת לאשר בנובמבר.
- "הגדלת הרמטכ"ל" לפנסיות אושרה בממשלה: מה זה אומר? / ד"ר מתן גוטמן
בצה"ל טוענים שהמהלך מקודם ביוזמת הרמטכ"ל אביב כוכבי במשך שנתיים, אך יישומו לא התאפשר בשל המשבר הפוליטי והיעדר תקציב מדינה. "העלאת שכר חיילי החובה בכלל ושל הלוחמים בפרט הוא נושא מרכזי וערכי", אמר היום (ד') רב-אלוף כוכבי. "שר הביטחון, שר האוצר ואני עמלים באופן אישי לקדם אותו".
קצין בכיר בצה"ל תקף בחריפות את "מסע השיסוי", כפי שכינה זאת, לאחר אישור "תוספת הרמטכ"ל": "מתנהל נגדנו סוג של קמפיין שמציג אותנו כנהנתנים, חזירים, שודדי הקופה הציבורית, מנותקים מהעם", אמר הקצין הבכיר. "אני חושש שמסע השיסוי הזה יפגע בצה"ל כך שלא ירצו להישאר בקבע. הטובים לא יישארו, רק כאלה שאין להם ברירה. חיילים יגידו - 'המפקדים דואגים לעצמם ולא לנו', ייפגע האמון והם לא יבואו.
"שכר חיילי החובה זו דמגוגיה, כרכו את הדברים למרות שאין קשר", טען הקצין. "אנחנו פועלים לכך שבמקביל להורדת גיל הפטור לגיוס לחרדים, נגדיל באופן משמעותי ואף נכפיל את דמי הקיום ואנחנו מקווים לבשורות בעניין הזה. ההסדר חוסך כ-70-50 מיליון שקל בשנה. מתקיימת דיפרנציאליות בין לוחמים לבין חיילים שאינם לוחמים. תחמנו את ההשלמות בתקרה של 10%. ההסדר הוריד את הממוצע (של ההגדלה, י"ז) באחוז".
בנוסף, בצה"ל ובמשרד הביטחון מכינים את "חוק יוקרת השירות", שיסדיר את המעמד של כל המשרתים, ולא רק לגבי שכר, אלא גם בכל הקשור לתנאי שירות, זכויות מעודכנות, הוקרות, מודל קבע רלוונטי ומקיף, הרחבת שירות לאומי-אזרחי ובידולו מהשירות הצבאי ממנו ועוד. הסיבה לכך, נטען, נעוצה בשחיקת שכר אנשי הקבע בשנים האחרונות, לצד קשיים בהשארת קצינים ונגדים צעירים ואיכותיים בשורות הצבא.
תקציב הביטחון שאושר בינתיים בממשלה עומד על 58 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום מיועדת לקצבאות, גמלאות, פרויקטי התעצמות ורפורמות כגון "נפש אחת" לנכי צה"ל. כ-100 מיליון שקל מיועדים לראשונה לפרויקט "ממדים ללימודים", שיכלול מלגות לימוד לתואר ראשון ל-20 אלף חיילים משוחררים, בעיקרם לוחמים, ללא כל תנאי, ובלי הסתמכות על נדבנים.
בצה"ל הודפים את הביקורת על ניפוח פנסיות
באיחור של שבוע, ואחרי מטחי ביקורות שהופנו לצבא ולשר הביטחון על ניפוח הפנסיות לפורשים, הודפים בצה"ל את הטענות ומסבירים שהצבא אולץ להסדיר בהקדם את סוגיית תוספות הרמטכ"ל מאחר שבג"ץ הורה לו לעשות זאת אחרי עתירה שנדונה בסוגיה הנפיצה.
בצה"ל טוענים שהסדרת הסוגיה אחת ולתמיד תחסוך 70-50 מיליון שקל. לדבריהם, המהלך לא יעלה 1.5 מיליארד שקל נוספים, כפי שטענו במשרד האוצר, מאחר שבלאו הכי מדובר בקצבאות לגמלאים שבחוק זכאים לגמלת הפנסיה. ההסדרה, נטען, תאפשר התייצבות על תוספת הגדלת רמטכ"ל בשיעור של 9% בממוצע עם תעדוף בסכום לפורשים קרביים וללא צבירת שנות שירות החובה כבעבר, כפי שדרש האוצר.
על פי גורמים בצה"ל, יש בסך הכל כ-1,000 פורשים מדי שנה, והתוספת לפנסיה שלהם נאמדת בכ-20 מיליון שקל בשנה, בדומה לתוספות "הגדלת ראש הארגון" או מענק מיוחד כפי שיש בגופים ציבוריים וביטחוניים אחרים. יחד עם זאת, גמלת פנסיה ממוצעת לפורש קבע היא 17 אלף שקל ברוטו לחודש, הרחק מהיעד שנקבע לצבא בהסכם יעלון-כחלון ב-2016 (כ-12 אלף שקל בממוצע).
באשר לדרישת האוצר להציב חשב מטעמו ביחידת השכר הצבאית מופ"ת, טוענים בצה"ל כי משרד האוצר מקבל מדי חודש, באמצעות משרד רואה חשבון חיצוני ששכר לטובת המשימה, את עשרות אלפי תלושי השכר של משרתי הקבע. "באוצר רוצים שליטה ולא שקיפות", אמרו שם. עוד אומרים בצה"ל כי חלקה של מערכת הביטחון בתקציב המדינה ממשיך לרדת, מכ-30% ב-1975, המשך ב-14.8% ב-2015 ועד ל-11% בתקציב החדש.
פורסם לראשונה: 16:57, 25.08.21
