הבוקר עלה פרסום מדאיג ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet בדבר הערכה בצה"ל, שהחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר לראש הממשלה נתניהו ולשר הביטחון לשעבר גלנט תעניק רוח גבית למעצרים והליכים פליליים אחרים ברחבי העולם, גם נגד קצינים בכירים בצבא. נוסף על כך, גם לוחמי סדיר ומילואים שלחמו ברצועת עזה עלולים להסתבך. מדובר בתופעה מטרידה – אך היא אינה מפתיעה, שכן המדינה ונבחרי ציבור בלתי אחראים הפקירו את לוחמי צה"ל.
צווי המעצר שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי וההליך שמתנהל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, בדבר טענות לפשע השמדת עם, מתמקדים בראשי המדינה, אך הם עלולים להעניק הכשר לתובעים ולבתי משפט במדינות שונות ברחבי העולם לפתוח בהליכים פליליים כנגד לוחמי צה"ל בטענות לביצוע פשעי מלחמה בעזה.
בסוגים מסוימים של עבירות, כגון פשעי מלחמה או פשעים כנגד האנושות, נקבע כי דיני העונשין הלאומיים יחולו גם ביחס לפשעים שבוצעו במקומות אחרים בעולם ולא בשטח המדינה הרלוונטית
כיצד מדיניות ברחבי העולם יכולות להעמיד לדין חייל ישראלי בגין מעשים אסורים לכאורה שביצע בעזה? במדינות רבות בעולם, כולל בישראל, ישנה סמכות אוניברסלית כנגד מי שביצע פשעים כנגד האנושות או בניגוד לאמנות בינלאומיות. כלומר, במצב הדברים הרגיל דיני העונשין חלים על עבירות שבוצעו בשטח המדינה, וכך למשל בריטניה יכולה להעמיד לדין מי שביצע עבירה בשטח בריטניה. ואולם, בסוגים מסוימים של עבירות, כגון פשעי מלחמה או פשעים כנגד האנושות, נקבע כי דיני העונשין הלאומיים יחולו גם ביחס לפשעים שבוצעו במקומות אחרים בעולם ולא בשטח המדינה הרלוונטית.
כך למשל, סעיף 16 לחוק העונשין הישראלי קובע כי "דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות-חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה, באמנות בינלאומיות רב-צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא". סעיפים דומים יש במדינות רבות בעולם, וכעת בעקבות ההחלטות בהאג ישנו חשש ממשי בדבר ניסיונות העמדה לדין של לוחמי צה"ל ברחבי העולם בגין טענות לפשעי מלחמה.
בעבר התמודדה ישראל עם ניצול לרעה של הסמכות האוניברסלית על ידי ארגונים פלסטיניים. למשל, בשנת 2009 נפתח בספרד הליך כנגד שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ וקצינים נוספים בגין הרג אזרחים בעת חיסולו של בכיר חמאס סלאח שחאדה בשנת 2002.
פעולות חקירה ובדיקה
כיצד הצליחה ישראל לסגור את התביעה בספרד? היא הציגה בפני בית המשפט בספרד את פעולות החקירה והבדיקה שנעשו בעקבות חיסול שחאדה, כולל הקמת ועדת בדיקה בראשות שופטת. בית המשפט הספרדי קיבל את הטענות, סגר את התיק וקבע שישראל ביצעה חקירה אמיתית ואפקטיבית לגבי החיסול. לדברי השופטים, המסמכים הרבים שישראל סיפקה הוכיחו כי המקרה נחקר.
כלומר, חומת המגן העיקרית כנגד שימוש של מדינות שונות בסמכות האוניברסלית להעמיד לדין היא בדיקה או חקירה עצמאית ואפקטיבית על ידי המדינה שבה בוצעו לכאורה הפשעים הנטענים. מובן הוא שיינתן משקל שונה לחלוטין לבדיקה שנעשה על ידי רשות אכיפת חוק במדינה דמוקרטית, שבה יש מערכת משפט עצמאית, לבין בדיקה שנעשה על ידי מדינה שבה אין מערכת אכיפת חוק עצמאית ואפקטיבית.
שרים וחברי כנסת ששבים ותוקפים את מערכת המשפט, רשויות אכיפת החוק והפרקליטות הצבאית, ומעודדים מעשים קשים כפי שהתרחשו בבסיס שדה תימן ובפריצה לבית הדין הצבאי בבית ליד, מעניקים במו פיהם, ידיהם ומעשיהם "מתנה" אדירה לחורשי רעתנו ופוגעים קשות בלוחמי צה"ל, שכן הם ממוטטים את טענת ההגנה העיקרית שתהיה להם אם חלילה ייעצרו במדינה זרה ויועמדו לדין.
כאשר חברי כנסת משלהבים את "הבייס" שלהם, תוקפים את חקירות מצ"ח, והכול למען גריפת לייקים רגעיים, הם בפועל נותנים רוח גבית לארגונים פלסטיניים, תובעים פעלתנים ושופטים אקטיביסטים במדינות שונות בעולם לפתוח בהליכים פליליים כנגד לוחמי צה"ל, שכן קל יותר לטעון כעת שרשויות אכיפת החוק בישראל מורתעות, ואינן פועלות באופן עצמאי ואפקטיבי במנותק מהשפעות פוליטיות.
לצד זאת, ההתעלמות של הממשלה מהצורך החיוני להקים ועדת חקירה ממלכתית בליווי מומחים בינלאומיים שיבחנו וידונו בטענות להפרה של החוק הבינלאומי אף היא משרתת את אויבינו בעולם, ומעניקה להם כלי נוסף במלחמת המשפט שהם מנהלים נגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל.
על השרים וחברי הכנסת להפנים שאנו מצויים במלחמת משפט קשה, וכעת גם לוחמי צה"ל היקרים עלולים לשלם מחיר אישי כבד אם יבקרו במדינות שונות בעולם. במקום לתקוף מבוקר ועד ערב את "חיילי המשפט" שלנו - החוקרים, אנשי הפרקליטות ובתי המשפט - על השרים וחברי הכנסת לחזק את מערכת אכיפת החוק ולכבד את עצמאותה, שכן מה שלא ייחקר וייבדק היום בשדה תימן, ייחקר מחר בלונדון, במדריד או ברומא.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי באוניברסיטת רייכמן