ועדת החוקה של הכנסת הייתה אמורה להתחיל הבוקר (שני) בשעה 11:00 את הצבעותיה באלפי הסתייגויות שהגישו חברי כנסת מהאופוזיציה על נוסח ביטול עילת הסבירות, אולם ל-ynet נודע כי הדיון התעכב בשעה לנוכח ניסיון של יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן להגיע להבנות עם האופוזיציה על-מנת לקצר את זמן ההצבעה על ההסתייגויות. באופוזיציה סירבו לבקשה והודיעו כי לא יסכימו לכך, ודרשו לשוב לדיון כדי להגיע לנוסח מוסכם. בתום דיון שארך שעתיים, לא התקבלה החלטה באשר לסדרי דיון ההסתייגויות. ynet העביר את הדיון בוועדה בשידור חי.
גורם בכיר באופוזיציה אמר: "לא נתפשר על שום סעיף בהפיכה השלטונית הזו, ונמשיך להיאבק למען הדמוקרטיה בישראל. מדובר בעוד ניסיון של הקואליציה לזרז את החקיקה". היועצת המשפטית של הכנסת הציע שח"כ רוטמן יגיע לשינוי מוסכם עם האופוזיציה, אך בצד השני מתנגדים לכל שינוי בנוסח המוסכם כל עוד הדיון לא נפתח.
ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר לפני תחילת הדיון: "יש פה ניסיון לקצר דרמטית את זמן ההסתייגויות ומבחינתנו זה המשך המחטף. ננמק את כל ההסתייגויות במלואן. אין ספק שזה רגע מורכב כי יש הרבה הסתייגויות אבל הכתובת היא אחת - יו"ר הוועדה שמחה רוטמן שפעל בדורסנות מהרגע הראשון. יש לנו זכות לנמק 27 אלף הסתייגויות".
בדיון עצמו תקף ח"כ קריב את יו"ר הוועדה רוטמן: "אתה דוגמה להתנהלות בריונית אלימה. כל הדיון בהצעת החוק הזו היה חפוז, לא רציני, שלווה על ידי בריונות פרלמנטרית מצידך ואין על מה להתפלא שגם בדיון הזה כל שפת הגוף שלך מפגינה זלזול וביטול".
ח"כ משה סעדה מהליכוד הקריא חלק מההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק לביטול עילת הסבירות: "איזה הסתייגויות הגשתם? לבטל את אחד באפריל, לעגן אוטונומיה של חזירי בר, חוסר יכולת ללכת לשירותים, ככה אלפי סעיפים -זה דיון שמטרתו לטרלל". ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) מחה על הדברים והוצא מהדיון בשלוש קריאות. ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) אמרה לו: "אתה פתט".
בהסתייגויות נוספות שהגישה האופוזיציה כמחאה על הכוונה לבטל את עילת הסבירות, צוין בין היתר כי "מטרת החוק היא לקדם את מעמד הליצנים בישראל, להפיץ פופקורן, לנצח בקרב יריקות למרחק, לחייב גברים ללבוש חצאית, ליצור תקדים לגירוש לווייתנים".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן נזף בחברי האופוזיציה: "אתם מנצלים לרעה את זמן הדיון. אני חושב שמעולם לא נכתבו כל כך הרבה הסתייגויות לתיקון שמסתכם בפסקה אחת, שאני לא חולק על משמעותה. גם כשנוסח חוק השפיטה כלל את הוועדה לבחירת שופטים מספר ההסתייגויות ומשך הדיון היה נמוך יותר. אנחנו נכנעים לניצול לרעה שעושה האופוזיציה למוסד ההסתייגויות״. ח״כ יסמין סאקס פרידמן (יש עתיד) הגיבה: "ואתה מנצל לרעה את הוועדה כדי להעביר את החוק".
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק אמרה בשיחה הסגורה: "זה מספר מטורף של הסתייגויות, אני מבקשת שתנסו להגיע להבנות, אחרת ייעשה שימוש בסעיף לקיצור ההצבעות. זה ניצול לרעה של הכלי הפרלמנטרי הזה״.
עו״ד אפיק הציעה לחברי האופוזיציה דרכים אחרות להגיע לפשרה, אך לח"כ רוטמן לא הייתה הצעה קונקרטית לשינוי בנוסח ומבחינת האופוזיציה לא הייתה הסכמות למשוך הסתייגויות, אלא להמשיך לדון בהצעת החוק. ח״כ יואב סגלוביץ וקארין אלהרר (יש עתיד) מסרו כי "מתחילת התהליך מתנהל בוועדת חוקה מחטף חקיקה של ההפיכה המשטרית על ידי יו"ר הוועדה רוטמן. לא נסכים לאף פשרה שתאפשר את קידום החקיקה המסוכנת הזאת".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן אמר בפתח הדיון: "אני מודה לחברי האופוזיציה על היושרה ועל הודעתם שלא יסכימו לכל פשרה בעניין החקיקה כפי שהבהירו חברי הכנסת סגלוביץ ואלהרר. לכן, הגשת ההסתייגויות היא רק סימן להתנהלות האופוזיציה לכל אורך הדיון - היעדר נכונות לנהל דיון מהותי. אין לאופוזיציה שום נכונות לפשרה".
ח"כ סגלוביץ אמר: "מדובר בעוד מהלך בריוני של היו"ר, התבכיינות על הסתייגויות וניסיון עכשיו שנמשוך אותן. לא אפשרו את השמעת הדברים של היועצים המשפטיים שביקשנו שיגיעו לכאן ממשרד הביטחון, הכלכלה והתחבורה, שידברו על כיצד השינוי הזה ישפיע על המשרדים הממשלתיים ועל החיים של האזרחים. דורסים פה האופוזיציה כל הזמן, לא ניתן לזה לקרות".
ח"כ אלהרר אמרה: "אני לא מצליחה להבין איך אתה יכול להמשיך בדיון שאומרים לך שיש קשיים בנוסח הקיים והועלו כאן הרבה הצעות לשינוי שהועלו גם מטעם ייעוץ לוועדה וגם מטעם מומחים, ואתה הולך טמתראיין ואומר שלא מציעים הצעות. גם כשהצענו הצעות לא קיבלת אף אחת מהן".
יו"ר העבודה ח"כ מרב מיכאלי הבהירה בדיון כי חשוב לדון בהסתייגויות לעומק. לדבריה, "עילת הסבירות - מטרתה לשמור על הציבור הישראלי, אבל כשזה לא משרת אתכם ואתם רוצים לפתוח שער רחב לשחיתות פוליטית, אתם מסלקים את עילת הסבירות. עילת הסבירות הפכה להיות סמל למאבק על שמירת המדינה כבית יהודי אבל עם שוויון לכל תושביה ותושבותיה. העילה הזו משמשת כלי כדי להיאבק על הזכויות הבסיסיות שהציונות הבטיחה לעם היהודי בישראל. אני פונה אליך, זה לא מאוחר לעצור ולחשב מסלול מחדש".
27,500 הסתייגויות
בסך הכול הגישה האופוזיציה 27,500 הסתייגויות נגד ביטול עילת הסבירות. יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן שואף לסיים את הליך ההצבעות עד מחר, מתוך כוונה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בתחילת השבוע הבא.
לפני תחילת הדיון, ציינו חברי האופוזיציה בהתייחס להסתייגויות הרבות שהגישו כי "לאחר שבוועדה לא התקיים דיון מהותי כנדרש בתיקון החוק שיפגע בכלכלה, בביטחון ובאזרחי המדינה ויו"ר הוועדה המשיך בהתנהלותו הדורסנית, אנו נחושים להמשיך במאבק נגד ההפיכה המשטרית שמרסקת את הדמוקרטיה הישראלית".
רוטמן מצידו ינסה כאמור לסיים את ההצבעות עד מחר, אך חברי האופוזיציה ינסו למשוך את הזמן עד ליום רביעי. הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת כבר ראשון הקרוב, ולאשרה סופית בתום דיון ארוך עד היום למחרת. בכך תושלם החקיקה שבוע לפני שהכנסת יוצא לפגרה למשך חודשיים וחצי.
לפי הנוסח שבו תדון הוועדה, הממשלה, השרים וראש הממשלה יהיו פטורים מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות על החלטות, לרבות מינויים, וגם על הימנעות מהפעלת סמכות. לאורך הדיונים הנוסח לא עבר ריכוך, להפך - הוא עבר הקשחה על ידי תוספת ההגדרה להחלטה של השרים והממשלה, שתהיה פטורה מביקורת שיפוטית באמצעות עילת הסבירות, וגם הבהרה שמדובר בנוסף בפטור מביקורת גם בעת אי-ביצוע פעולה מסוימת, שמתוקף תפקיד השר או ראש הממשלה.
אם הקואליציה תעביר בקריאה שנייה ושלישית את חקיקת ביטול עילת הסבירות, תהיה זו הצעת החוק הראשונה במסגרת המהפכה המשפטית שתושלם, מתוך שורה ארוכה של "תיקונים במערכת המשפט" שמבקש לבצע שר המשפטים יריב לוין. המטרה הבאה של הקואליציה, אחרי שהכנסת תחזור מהפגרה, היא שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - ככל הנראה על פי מתווה שמחזק את כוחה של הכנסת אל מול השופטים, אך לא מעניק רוב לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. השלב שלאחר מכן הוא חוק היועמ"שים, על פי מתווה נשיא המדינה יצחק הרצוג.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה השבועית שנדחתה ביממה בעקבות אשפוזו בסוף השבוע: "תיקון עילת הסבירות שמשפטנים בכירים ובכירים מהאופוזיציה תמכו בה רק לאחרונה ושמתבססת על המתווה שקבע שופט בית המשפט העליון המכהן נעם סולברג, לא רק שלא תהרוס את הדמוקרטיה - היא תחזק את הדמוקרטיה".
נתניהו אמר עוד: "הטענה שבגלל תיקון עילת הסבירות הדמוקרטיה הישראלית כולה תקרוס היא אמירה מנותקת מהמציאות, שכל מטרתה להפחיד את הציבור על לא כלום. לכל אלה שמניפים את דגל הדמוקרטיה אני רוצה לומר כמה מילים. בדמוקרטיה הצבא כפוף לממשלה הנבחרת ולא להפך, ואילו במשטר צבאי הממשלה כפופה לצבא או ליתר דיוק לקבוצה בתוך הצבא, זה הוא ההבדל היסודי בין דמוקרטיה למשטר צבאי.
"ההסתה לסרבנות והסרבנות מנוגדות לדמוקרטיה ומנוגדות לחוק, זה נכון לגבי כל דמוקרטיה אבל בדמוקרטיה שלנו הסתה לסרבנות וסרבנות מסכנות באופן ישיר את הביטחון של כל אזרחי ישראל, הן מכרסמות בהרתעה מול אויבינו שיכולים בקלות להתפתות בקלות למעשי תוקפנות נגדנו והן מערערות את המשמעת בתוך הצבא שהוא היסוד של קיום הצבא מלכתחילה".
פורסם לראשונה: 11:47, 17.07.23