ברקע המתיחות ביחסים בין מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הוועדה המיוחדת של הכנסת לתיקון פקודת המשטרה המשיכה לדון היום (שלישי) בחלקה השני של הצעת החוק שנועדה להכפיף את המפכ"ל לשר הממונה עליו, ולאפשר את מעורבותו בטיפול בתיקים.
הדיון התקיים אחרי הקפאה ממושכת של הדיונים בנוגע להצעת החוק, שבן גביר עצמו יזם במקור, וכעת חתום עליה חבר מפלגתו, ח"כ צביקה פוגל. מדובר בחלק מהצעת חוק שהגיש בן גביר בטרם השבעת הממשלה, אך פוצל מההצעה בשל מורכבותו, וכן עקב הטענות כי הנוסח יוביל לפגיעה בעצמאות המשטרה. השר בן גביר לא נכח בדיון, אך עמדתו הידועה היא שכפי שהרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, כך צריכים להיות גם היחסים בין המפכ"ל לבין השר הממונה על המשטרה.
יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), אמר בפתח הדיון כי "ברור לכולם שיש צורך בהסדרת עניין הסמכות והכפיפות של המשטרה והמפכ"ל לממשלה ולשר. לא ייתכן שאם יש תוצאות לא טובות יבואו בטענות לשר כנושא באחריות, כשבפועל לפני אירוע הוא לא יכול להתוות מדיניות ולהיות מעורב בתהליך שקדם לו". כץ הוסיף כי "אנחנו רואים את ההתנגשות בין השר למפכ"ל. כל הוועדות שהוקמו בנוגע לנושא הזה, כמו ועדת אור, קבעו כי על השר להשפיע ולהיות מעורב", והאשים: "מבחינתכם להטיל עליו את האחריות ושהוא יהיה עציץ".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד גיל לימון, אמר בדיון כי מאז שעבר החלק הראשון בחוק תיקון פקודת המשטרה, "לא רק שהחששות שלנו לא התבדו, אלא ההיפך קרה – למרבה הצער, הם התגשמו". הוא הוסיף כי אירועי השבועות האחרונים, בעיקר על רקע ההפגנות נגד המהפכה המשפטית ברחבי הארץ, ממחישים את החשש מכך שפקודה לא מאוזנת תפתח פתח למתן הנחיות של הדרג הפוליטי באירועים מבצעיים קונקרטיים.
לימון אמר: "אנו איתנים בדעה שיוכנסו לפקודה הסדרים וערובות שונים לשמירה על עצמאות המשטרה. יש חשש שהשר מעביר הנחיות ספציפיות לאירועים קונקרטיים, ולפי הבנתנו האופן שבו זה מיושם אינו תואם את עיקרון עצמאות המשטרה והאופן שבו צריך לפרש את החוק". יו"ר הוועדה כץ השיב לו כי "יש להסתכל על כלל הציבור שעומד בפקק או בדרכו לטיסה חשובה ומצילת חיים. גם הציבור הזה לא פחות חשוב מציבור המפגינים".
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד), שכיהן כסגן השר לביטחון הפנים, אמר בדיון כי "לשר יש מדיניות, אבל המפקד בשטח אחראי ליישם אותה בהתאם לדין ולחוק. אני הייתי מפקד וגם סגן השר הממונה על המשטרה - הפעלת כוח היא לא חלק מתפקידו. נקודה". סגלוביץ תקף את בן גביר: "הוא פשוט לא מבין, הוא צובע את ההפגנות בצבע פוליטי וקורא למפגינים אנרכיסטים - על סמך מה? החוק הזה מראה חוסר הבנה ברור של השר את תפקידו ואת תפקיד המשטרה".
חברת מפלגתו של סגלוביץ, ח"כ מירב בן ארי, שכיהנה בעבר כיו"ר הוועדה לביטחון הפנים, אמרה כי יש לשקול את הצעת החוק בכובד ראש. "החוק בישראל הוא דבר דרמטי, זה לא שוק. תסתכלו מה קורה במדינה - זו הפיכה של המשטרה לגוף פוליטי. תכף נראה נטישה של שוטרים שיגידו שהם לא רוצים לשרת במשטרה כזו. אין שום קשר בין 'חוק יסוד: הצבא' להצעה הזו. צה"ל מתמודד עם אויבים, המשטרה מתמודדת עם אזרחים", אמרה.
בן ארי מתחה ביקורת על השר בן גביר: אתם צריכים להבחין בין להגשים מדיניות, שאנחנו בעד זה, לבין להכפיף את המפכ"ל לשר. הכאוס שקורה עכשיו בממשלה לא היה כמוהו מעולם. באירוע כזה דרמטי צריך לבוא לפה השר לביטחון לאומי ולהציג את המשנה שלו".
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) זעם על התנהלותו של בן גביר בהפגנות נגד המהפכה המשפטית: "הוא מגיע לחפ"ק, מזמן מפקדים לבירור, מפטר בלייב את מפקד מחוז תל אביב וקורא לקצינים לחידוד נהלים - וכל אלה למרות שהוא לא פרסם את המדיניות שלו, כפי שנדרש". יו"ר הוועדה כץ ענה לו שבן גביר "אמר בכל מקום שהוא מתנגד לחסימות צירים מרכזיים, ושהוא לא יקבל את זה", אך ח"כ שירי הדגיש: "משטרת ישראל כפופה לחוק. על השוטרים לייצג את החוק ולא את השר. אי אפשר להעביר את החוק הזה".
הרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי), אמר בדיון ש"חודשיים אחרי עדכון הפקודה נוצרה מציאות מורכבת שיוצרת גם חוסר אמון עמוק בין הדרגים. זה יכול לפגוע באמון הציבור במשטרה, והמאבק הזה יוצר משבר פיקודי שיכול להחריף הרבה יותר בעוד שבועיים או שלושה, ואנחנו נידרש להיכנס לעובי הקורה". איזנקוט הדגיש כי "הפקודה חסרה. היא התייחסה למדיניות ולכפיפות, אבל לא להגדרת תפקידו של המפכ"ל ביחס לשר. בחוק יסוד הצבא, לצה"ל יש תרבות ושפה. אלוף פיקוד שיקבל טלפון משר יענה לו בנימוס ויגיד לו שעליו להעביר הוראות אופרטיביות דרך הרמטכ"ל, ואחר כך גם ירים טלפון למפקד שלו ויגיד 'קיבלתי טלפון חריג מהשר'".
איזנקוט הוסיף: "אני לא יודע אם חוק יוכל להסדיר את המציאות ולקבוע מה התפקיד של כל אחד. כשאומרים 'מדיניות' - למה מתכוונים? כרמטכ"ל לשעבר, מדיניות זו הגדרת יעדים, תקציבים, שיטת פעולה ודרישת תוצאות. אני יכול לחשוב על מצב שבו שר מבקש בירור לאירוע מסוים, זה בסדר גמור, אבל הבעיה היא בערעור של שרשרת הפיקוד. זה יכול לעמוד למבחן לא רק בהפגנות ובחסימות צירים, אלא גם במצב של הפעלת אלימות רחבה מאוד - ושם זה יכול להיות הרבה יותר בעייתי".
לקראת סוף הדיון הזהיר עו"ד לימון כי "יש חשש שהשר מעביר הנחיות קונקרטיות לאירועים קונקרטיים, ולפי הבנתנו והאופן שזה מיושם אינו תואם את עקרון עצמאות המשטרה והאופן בו צריך לפרש את החוק. מאחר שלא השלמנו את השיח הזה ולא ראוי לחרוץ בטרם הושלם השיח הפנים ממשלתי, אני מקווה שנוכל להידבר עם השר ולקבל את התייחסותו המלאה. התפקיד שלנו כיועמ"שים הוא לייצג את מדיניות הממשלה בגבולות הדין , כל עוד זה באמת בגבולות הדין".