החיסון לקורונה שהגיע השנה שם אותנו על המפה, יחד עם ההישגים המרשימים באולימפיאדה ומערכת בחירות רביעית שלאחריה הוקמה ממשלה רחבה מאוד. לקראת התשפ"ב ריכזנו שוב את מיטב אנשי ynet עם התקוות לשנה החדשה, ובדקנו מה מהסיבות לאופטימיות של השנה הקודמת באמת עשו לנו נחת.
לחיות עם הקורונה
יותר משני מיליון ישראלים כבר התחסנו במנה השלישית של החיסון נגד הקורונה ומתרגלים לחיים עם פחות הגבלות. בניגוד לשנה שעברה, את ראש השנה הנוכחי נחגוג יחד עם המשפחה. נכון, עם בדיקות קורונה קודם ועדיין עם קצת חששות, אבל לפחות נחגוג ביחד.
עומסים לקראת החג במתחמי בדיקות קורונה
(צילום: שחר גולדשטיין, נדב אבס, יריב כץ)
לאט לאט, ככל שעובר הזמן, הישראלים מתחילים להתרגל לתנאים החדשים שהקורונה מציבה לנו, מתוך הבנה שהיא כאן, וכנראה תישאר לעוד זמן מה. נקווה שבשנה הקרובה החיסונים יאפשרו לנו לחזור לשגרה מלאת חיים, כמעט כמו שהייתה לנו לפני הקורונה. (מערכת ynet)
תקציב המדינה בדרך
אחרי שנת קורונה רעה מאוד למשק, מערכת הבחירות הרביעית הביאה איתה בשורה חיובית – סוף סוף, אחרי כמעט שנתיים, למדינת ישראל יהיה תקציב. שיעור הצמיחה שהיה שלילי ב-2020 השתפר לאחרונה, והוא חייב להתייצב על מספר גבוה, 5% הוא מספר טוב לכל אחת מהשנים הקרובות. צמיחה גבוהה פירושה גיוס במשק של עובדים חדשים, וגם כאלה שפוטרו במשבר הכלכלי הקשה.
הכנסת מעבירה את חוק התקציב בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת)
הממשלה תצטרך לצמצם את הגירעון העצום בתקציב המדינה, שהגיע בשיאו ל-160 מיליארד שקלים, כדי שהדורות הבאים לא יצטרכו לעשות שימוש ברוב כספם להחזרת חובות המדינה. כסף גדול חייב להיות מושקע במערכת הבריאות שמחלותיה הקשות נחשפו במשבר הגדול בתולדות המדינה. וסכום גדול נוסף חייב להגיע למערכת החינוך, שנפגעה קשות בשתי שנות הלימוד האחרונות, וכמובן גם לתחום הרווחה המקופח.
צמיחה גבוהה, פירושה גביית מיסים גבוהים, שפירושם אפשרות למדינה להשקיע יותר כסף בשירותים לאזרחיה, שפירושם עלייה ברמת החיים, חינוך טוב יותר ותחלואה פוחתת. אם מעגל הקסמים הזה יצא לפועל השנה – נוכל כבר בחג הפסח לומר דיינו. (גד ליאור)
שובן של החופשות המשפחתיות בחו"ל
מבצע החיסונים שמתקדם בצעדי ענק בישראל נותן אנחת רווחה ותקווה עבור הישראלים שמצפים לטוס לחו"ל. אחרי הכל, אנחנו המדינה הראשונה שמחסנת גם את הילדים וגם את המבוגרים ב"בוסט" של מנה שלישית. אבל למרות שקבינט הקורונה הקל בטיסה לחו"ל עבור מחוסנים במנה שלישית, יש מדינות שמתעלמות מהבוסטר ואוסרות על ישראלים להיכנס אליהן – כמו פורטוגל, הולנד, נורבגיה ושבדיה. זאת בגלל התחלואה הגדולה במדינה בימים אלו.
עם תחילת שנת התשפ"ב אנחנו יכולים להיות בכל זאת סוג של אופטימיים, ובהתבסס על ניסיון העבר של החיסונים, הרי שמחכה לנו שנה של טיסות ברחבי הגלובוס עם הרבה פחות הגבלות, סגרים ושמיים סגורים.
ספקיות התיירות, חברות התעופה, חברות קרוזים ומועדוני "קלאב מד" מדווחים על התעניינות גדולה מצד הישראלים לחופשות סקי בחורף לצד טיולי ספארי, צלילה וטיולים ביעדים אטרקטיביים ברחבי העולם.
אחרי שנה שלמה שבה נאלצנו בעיקר להישאר בבית ולצאת לחופשה בארץ במחירים לא זולים בכלל, בשל הסגרים, מכת החל"ת ומצוקת כוח האדם של ענף התיירות, מגיעה לנו האפשרות לטוס ולהנות בראש שקט, ויותר בזול. (איריס ליפשיץ-קליגר)
המציאות האבודה
המציאות הרבודה (AR) היא הבטחה ענקית שעוד לא התממשה, ואולי השנה סוף סוף תגיע אלינו. רק תחשבו על האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה הזאת שמאפשרת להעשיר את המציאות בשכבות דיגיטליות: דמויות מאוירות שמסייעות בניווט בסופרמרקט או בנמל התעופה, קרוב משפחה שגר בחו"ל ויושב על הספה שלכם בתור הולוגרמה, מנהיגי עבר שמתעוררים לחיים כדי ללמד ילדים על ההיסטוריה, ובעתיד אולי אפילו שלטי חוצות מותאמים אישית.
הבעיה היא שלחוות את כל אלה על גבי מסך הסמארטפון או הטאבלט זה כמו לראות סרט על גבי מסך של שעון חכם – זה אולי עובד, אבל לא ממש קולע למטרה. כל זה ישתנה כשלשוק יגיעו סוף סוף משקפי מציאות רבודה צרכניות במחיר סביר.
אם להאמין להדלפות, אפל מתכוונת לעשות צעד משמעותי בתחום ובמהלך 2022 היא תשיק לראשונה קסדת מציאות רבודה/מדומה שתעלה כאלף דולר. בשנים הקרובות יצטרפו אליה גם משקפי מציאות רבודה.
גם פייסבוק, מייקרוסופט וגוגל משקיעות משאבים רבים בתחום וסביר להניח שהן לא מתכוונות להישאר הרבה מאחורי אפל. הדורות הראשונים של המכשירים האלה יהיו כנראה יקרים ומגושמים למדי, אבל תזכרו – גם האייפון והאיירפודס ספגו מטחים של ביקורת כשיצאו לשוק – ותראו איפה הם היום. (יובל מן)
תהיו אבישג סמברג
ב-2012 זכתה באליפות המדינה בכדורגל עירוני קריית שמונה, ומאז לא ראינו סנסציות גדולות. ב-2015 מכבי ראשון לציון זכתה באליפות המדינה בכדורסל, אבל אז מכבי תל אביב חזרה להשתלט על הליגה.
האולימפיאדה האחרונה לימדה אותנו שפנים חדשות זה טוב, ואפילו מרגש. הלוואי שהעונה איזו קבוצה תעשה כמו אבישג סמברג ותזכה באליפות משום מקום. קבוצה שבגללה נתפוס את הראש שבוע אחרי שבוע ולא נאמין למה שאנחנו רואים. שתקטול את כל הגדולות, תדהים את הפרשנים, ואף אחד לא יגיד שהוא ראה את זה מגיע. קבוצה שתהיה שווה סרט דוקומנטרי או לפחות פרק באיזו סדרה.
קצת נמאס מהשמות הקבועים, תנו לנו כמה שיותר פרצופים חדשים, אגדות חדשות, שחקנים שרצו לפרוש ופתאום הם מוזמנים לנבחרת, מאמנים שאף אחד לא ספר ופתאום הם סלבס. תעשו קסמים ותפסיקו להיות בינוניים. תלמדו מהספורטאים האולימפיים והפראלימפיים איך להתעלות על עצמכם. זה באמת לא קשה כמו שזה נשמע. אם אתם מתקשים, תעשו טלפון לעמי דדאון או אבישג סמברג. (גיא לייבה)
התוכנית שתוזיל את הדירות?
בסוף השבוע צפויה מועצת מקרקעי ישראל לאשר את הצעתו של שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין, להחיות את תוכנית הדיור המוזל "מחיר מטרה". התוכנית מ-2014 חזרה לתחייה בניסיון לסייע למיתון המחירים, אבל המציאות מלמדת שהתערבות ממשלתית לרוב אינה מסייעת לטווח הרחוק אלא רק עוצרת את הביקושים הקשיחים למגורים.
ייתכן שפתרון יעיל יותר יהיה הרחבת היצע הדיור להשכרה לטווח ארוך, שיאפשר לתושבים לשנות את הגישה ולהתגורר בשכר דירה מפוקח, בחלקו אף מסובסד, בפרויקטים ראויים למגורים, וכך לרכך ולו במעט את המרוץ הבלתי נפסק לרכישת דירה. (הילה ציאון)
המסעדות שרבים חיכו בקוצר רוח לפתיחתן
העולם הקולינרי הישראלי חיכה בקוצר רוח בשנה האחרונה לפתיחה של שתי מסעדות, ושתיהן התעכבו בשל משבר הקורונה. אבל עכשיו סוף סוף האופטימיות והסבלנות השתלמו. לפי מידע שהגיע למערכת, בשבועות הקרובים תיפתח מסעדת טוטו המחודשת של השף ירון שלו, שנסגרה עם תחילת משבר הקורונה. במקביל תיפתח מסעדת a החדשה של השף יובל בן נריה, שהייתה אמורה להיפתח כבר לפני כשנה.
טוטו תיפתח בשבועות הקרובים באותו מקום, רחוב ברקוביץ' בתל אביב, ועם אותו השם, אבל בחליפה שונה לגמרי מזו שהכנו ועם סטנדרטים שיהוו סמן ימני לכל השאר. השף והבעלים ירון שלו מוכיח היטב לכל המצקצקים איך בעזרת כוח רצון, התמדה ומקצוענות – הכל אפשרי.
בימים אלה שלו הביא את המסעדה שלו, ואת עצמו, לשיא חדש אחרי שיפוץ ממושך ויוצא דופן מבחינת ההשקעה ורמת הדיוק בפרטים. בקרוב ידי הזהב של שלו יחזרו לטפל בצלחות של הסועדים, והעתיד שאנחנו צופים לו ולמסעדה הזאת הוא ורוד ואופטימי מתמיד.
על מסעדת a עובד השף יובל בן נריה כבר יותר משש שנים, ברצינות ובהשקעה שאופייניים לו ומוכרים גם מהמיזם הקולינרי העצמאי הראשון שלו – מסעדת טאיזו. המסעדה האסייתית החדשה של בן נריה תיפתח במגדל עזריאלי שרונה החדש בהשקעה גדולה מאוד ויוצאת דופן, לא רק לתקופה אלא בכלל – כ-15 מיליון שקלים, לפי הדיווחים.
על העיצוב הסנסציוני של המקום אחראים האדריכלים פיצו קדם וברנוביץ'-גולדברג, הצוות שחתום גם על העיצוב של טאיזו. במסעדה מתוכננים כ-120 מקומות ישיבה, ומה לגבי האוכל? הנקודה הזאת משאירה לנו הכי הרבה תקוות לשנה החדשה. (תיקי גולן)
האם התשפ"א הוכיחה את עצמה?
החיסון לקורונה הגיע לישראל בשנה שחלפה והביא איתו בשורה חדשה. למרות העובדה שכיום הישראלים מקבלים כבר את המנה השלישית הגבלות הקורונה עדיין איתנו והנגיף לא מרפה. אולי השנה סופסוף זה יחלוף ותהיה יציבות בתחום הבריאותי?
שנת התשפ"א, שהגיעה בעיצומו של משבר הקורונה, הביאה איתה תקווה גדולה למחירים שפויים יותר במסעדות. הסגרים והגבלות הקורונה צמצמו את היכולת שלנו לשבת במסעדה, וגם המחירים של המסעדות לא היו ממש זולים כמו שקיווינו. אבל מנגד סצנת אוכל הרחוב בישראל התפתחה השנה והביאה חלופה זולה וטעימה למסעדות היקרות.
רגע לפני ראש השנה שעבר נחתם הסכם אברהם שהביא ניחוח של שלום למזרח התיכון. איחוד האמירויות ובחריין כבר חנכו את השגרירויות שלהן בישראל, מרוקו פתחה פה משרד והודיעה שתשדרג את היחסים בהקדם. מאות אלפי ישראלים הספיקו לטוס לבקר בדובאי, למרות הגבלות הקורונה, וכמות המתעניינים בביקור במרקש עולה כל הזמן.
ההבטחה להביא עוד מדינות להסכמי אברהם עדיין לא מומשה מעל לפני השטח, עם זאת יש תקווה במקום אחר - הפטור מוויזה לארה"ב נראה קרוב מתמיד, אבל עדיין לא בכיס שלנו.
הקיץ הספורטיבי של התשפ"א הוכח כהצלחה כבירה. אמנם לא עלינו ליורו, אבל משחקי אליפות אירופה בכדורגל היו חגיגה של אוהדים ושחקנים, וגם של קורונה. אבל השיא היה כמובן האולימפיאדה. הגבלות הקורונה והאיסור על הכנסת קהל לאצטדיונים לא פגעו ביכולות של הנבחרות האולימפית והפראלימפית הישראלית.
ישראל יצאה מהמשחקים בטוקיו עם שיא של מדליות זהב והישגים אישיים וקבוצתיים, שברה שיאי עולם – אין ספק שזה היה הקיץ הספורטיבי הטוב ביותר של ישראל ב-72 השנים האחרונות.
המצב הכלכלי של ישראלים רבים עדיין לא השתפר אחרי משבר הקורונה, אבל יש תקווה באופק. תקציב המדינה עבר בקריאה ראשונה בכנסת, ואם סופסוף יועבר תקציב מדינה – משרדי הממשלה יוכלו לפעול ביתר חופשיות ולסייע יותר לאזרחים.
השנה גם נחשפנו ליכולות גלישה מהירה יותר ברשת האינטרנט. הממשלה העבירה את מתווה הסיבים, וכיום בתים רבים בישראל מחוברים לתשתית מהירה ויציבה יותר.
גד ליאור, איריס ליפשיץ-קליגר, יובל מן, גיא לייבה, הילה ציאון ותיקי גולן השתתפו בהכנת הכתבה
