אחרי חמישה ימים, שבהם בני נוער רבים מיישובי עוטף עזה צעדו כל הדרך מכיכר החטופים בתל אביב, הם הגיעו היום (חמישי) לירושלים לקראת העצרת מול משכן הכנסת, הערב ב-18:00.
צעדת בני הנוער של כפר עזה מגיעה לירושלים
(צילום: רוני גרין שאולוב)
בעקבות ההחלטה להפסיק את המשא ומתן לשחרור החטופים בעזה, יזמו והחליטו בני הנוער בכפר עזה, בשיתוף עם נוער העוטף, תנועת הצופים הארצית ומועצת שער הנגב לצאת לצעדה בת חמישה ימים. הם צעדו תחת המסר כי כפר עזה לא תוכל להתקיים ללא החזרת חטופיה והדרישה לשחרור החטופים כולם, ואת השבתם הביתה בריאים ושלמים.
הצועדים צועקים ללא הפסקה: "אין דבר יותר חשוב - כל חטוף חייב לשוב" ו"את כולם - עכשיו".
בין האלפים הצועדים, בהם בני נוער רבים, נמצאים גם בני משפחתו של קית סמואל סיגל (64), שעדיין חטוף בשבי חמאס. יחד איתם צעדה גם אשתו, אביבה אדריאן סגל, ששוחררה מהשבי בעסקה הקודמת וממתינה לשובו של קית.
אילן, בתם, אמרה ל-ynet: "אני פה כדי לתמוך בנוער ולהיתמך בנוער. מרגש אותי מאוד להיות פה. אמא שלי חזרה ועשינו שבוע הפוגה כדי לקלוט אותה ולחבק אותה ולהבין את המציאות, ועכשיו חזרנו בפול גז ונעשה את כל מה שצריך. אמא רצתה להגיע לצעוד וכל מה שהיא יכולה היא עושה, היא חזקה. היא גם הייתה שם והיא יודעת מה קורה שם והיא יודעת כמה זה דחוף שאבא יחזור".
"אני פה כדי לצעוק את הצעקה של כל המשפחות ולהראות תמיכה שכולנו רוצים שכל החטופים יחזרו", אומר יונתן מצליח (17) מכפר עזה. "אני חושב שאפשר להגביר את מה שצריך לעשות ולהחזיר את כולם כמה שיותר מהר. אני מכפר עזה, אז אני מכיר הרבה שנחטפו ועדיין בשבי. ילדה מהשכבה שלנו נחטפה וכבר חזרה, גלי גולדשטיין. אני צועד מהיום הראשון ועזרתי גם להקים את זה. לפעמים אני חושב - באיזה עולם אנחנו חיים שאנחנו צריכים לצעוד מתל אביב לכנסת כדי להחזיר את חברים שלנו".
בין הצועדים נמצאות גם ליה רדצקי, יובל ארבץ ואליה בר, תושבות שער הנגב. "באנו להשמיע את הקול שלנו", הן אומרות. "חטפו אנשים בדיוק כמונו. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי להשפיע. אנחנו בני נוער, אז אין לנו הרבה אמצעים להשפיע על המצב, אבל איפה שאנחנו יכולות אנחנו נעשה. העיקר לעשות רעש. התחלנו את הצעדה הזו 80 ועכשיו יש פה אלפים".
משפחות החטופים קוראות לפיוס: "אנחנו חייבים להמשיך לחיות כאן ביחד"
במסגרת יוזמה שנקראת "אוחזים במשותף" יתקיים היום (חמישי) בנצרת אירוע שיפגיש בין שייחים ורבנים שיעבירו מסר של איחוד ופיוס, כשכולם קוראים להרגיע את הרוחות.
קריאה לפיוס בנצרת במקום חגיגות הכריסמס
(צילום: שמוליק דודפור)
מטרת היוזמה היא למנוע את העמקת השסע בחברה על אף המתחים בעקבות המצב המורכב והמלחמה. הבוקר דיברו באולפן ynet על היוזמה מירב רביב, שדודה אברהם מונדר (79) חטוף בעזה ובשיר אל-זיאדנה, בן דודו של יוסף אל-זיאדנה, שנחטף יחד עם בנו חמזה.
"קצת קשה להגיד לחגוג בימים האלה", אומרת ל-ynet Live רביב. "אני לא רואה את עצמי חוגגת. זאת יוזמה שרוצה להרגיע קצת את השיח ולהחזיר שוב קצת תקווה, שבסך הכול כולנו שוחרי שלום ואוהבי אדם. צריך לזכור שאנחנו חייבים להמשיך לחיות כאן ביחד, גם היהודים בתוך היהודים וגם היהודים עם הערבים וגם עם המוסלמים וגם עם הנוצרים".
ככל שהזמן עובר וגם צה"ל מתקדם ברצועה, אנחנו שומעים שהאופציה לעסקת חטופים נוספת מתרחקת. כמה אתם מודאגים?
"מודאגים, מיואשים, מוטרדים. מאוד מאוד קשה. אין לי כבר מילים בשפה לתאר את מה שעובר עלינו. דוד שלי לא במצב בריאותי טוב. מלאו לו 79 ב-8 בדצמבר. אנחנו לא יודעים מה קורה שם. העדויות האחרונות זה מהחטופות האחרונות ששוחררו, מלפני ארבעה שבועות. לא טוב לחיות במנהרות. תנאים לא תנאים. פיזיים ונפשיים. אפשר רק לדמיין".
"מה שהם עברו לא עולה על הדעת", אמר אל-זיאדנה על בלאל ועאישה, ששוחררו כחלק מהעסקה הקודמת. "סופרים לא היו יכולים לכתוב כאלו דברים. הם ילדים קטנים. לא חשבו שימצאו את עצמם במנהרה חטופים בעזה. הם בסך הכול היו אצל אבא שלהם וביקרו אותו בעבודה. הם ממש מודאגים, הם בטראומה. הם לא ישנים טוב, אם בכלל. כל מה שמדברים עליו זה איך להחזיר את אבא שלהם ואח שלהם. מקווים שהמדינה תכתוב מחדש את החוזה שלהם איתם. יוסף בן 53. הוא חולה, יש לו סכרת, לחץ דם גבוה. בעיות בלב. ביום יום נעזר בתרופות האלה".
