ה"גרדיאן" הבריטי פרסם הערב (יום א') כתבת תחקיר נרחבת על הטענות להטרדה מינית מצד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן. בתחקיר נטען כי חאן לחץ על העובדת שאותה לכאורה הטריד לא להתלונן נגדו ואף להתכחש לטענות במכתב רשמי – אף שהוזהר על ידי מנגנון הבדיקה העצמאי של בית הדין להתרחק ממנה. בתחקיר גם מועלות שאלות קשות על התנהלות חוקרי בית הדין, ודווח כי הבדיקה שלהם נסגרה במהירות יומיים בלבד אחרי מפגש שערכו עם האישה – אף שהסכימה להיפגש עמם פעם נוספת.
ה"גרדיאן" הוא עיתון שמזוהה עם השמאל הבריטי ונחשב למבקר חריף של ישראל, והשנה אף פרסם תחקיר גדול על המעקב הישראלי שהתנהל לטענתו אחרי חאן ואנשי בית הדין. בתחקיר שהתפרסם הערב העיתון אמנם שולל את ההשערה שהועלתה בשבוע שעבר על ידי העיתון האמריקני השמרני "וול סטריט ג'ורנל", ולפיה החלטת התובע לבקש צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט נועדה להסיח את תשומת הלב מהטענות נגדו, אך ה"גרדיאן" גם מדווח כי בדיקה שערך מראה שלישראל אין שום קשר לטענות עצמן – שמעוררות כעת סערה בבית הדין בימים הקריטיים שלפני קבלת ההכרעה על בקשת צווי המעצר.
2 צפייה בגלריה
התובע בהאג קארים חאן. "לחץ על העובדת במשך חודשים להתכחש לטענות נגדו"
(צילום: בית הדין הפלילי הבינלאומי)
הפרשייה, שהינה חסרת תקדים בתולדות בית הדין, נחשפה בשבוע שעבר על ידי ה"דיילי מייל" הבריטי בדיווח שלפיו הטענות להטרדה מינית צצו לראשונה אחרי שהעובדת שלכאורה הותקפה מינית סיפרה על כך לעמיתה שלה – וזו דיווחה על כך לבכירים בבית הדין. בתחקיר של ה"גרדיאן" – שמבוסס על שיחות עם 11 פקידים בהווה ובעבר בבית הדין כמו גם גורמים דיפלומטיים וחברים של האישה שבמוקד הטענות – נחשפים פרטים חדשים על הפרשייה והאופן שבו נחשפה.
בבית, במשרד, בחדרי מלון
לפי התחקיר, העובדת שלכאורה הותקפה מינית היא עורכת דין בשנות ה-30 לחייה שעובדת ישירות עם חאן. כמה מהגורמים ששוחחו עם ה"גרדיאן" הדגישו כי בניגוד לדיווחים קודמים, ההטרדות שספגה לא היו רק בכמה מקרים בודדים, ומעשיו של חאן התפרסו על פני תקופה של כשנה שלמה – מאפריל 2023 עד אפריל 2024. עורכת הדין העידה, בשיחה עם שניים מעמיתיה, כי החלה לדאוג בנסיעת עבודה ללונדון, שבה החזיק חאן את ידה. בהמשך הוא ניסה כמה פעמים ליזום עמה קשר מיני ללא הצלחה.
התקריות השונות "הסלימו" לאורך הזמן, ונטען שהתרחשו בשלל מוקדים: מהמשרד של חאן בהאג, בביתו הפרטי בעיר וגם בחדרי מלון שונים שבהם לנו במהלך נסיעות עבודה ברחבי העולם. שלושה מהגורמים ששוחחו עם העיתון סיפרו כי האישה סיפרה לעמיתיה שהמעשים כללו נגיעות מיניות, וכי באחד המקרים הוא אף "דחף את הלשון" לאוזן שלה.
לפי מסמך של בית הדין שמפרט את הטענות, העובדת ניסתה למצוא תירוצים שונים כדי להתרחק מחאן, אבל ניסיונות אלו הובילו ל"השלכות שליליות" על עבודתה, לשון הדיווח. את העדות שלה סיפקה בשיחה עם אותם שני עמיתים אחרי שחזרה מנסיעת עבודה עם התובע באפריל האחרון, וכאשר אלו הבחינו שהיא מוטרדת. ב"גרדיאן" מציינים כי האישה אמרה לעמיתיה כי היא לא מעוניינת להגיש תלונה מחשש שהדבר יפגע בה, במשפחתה ואולי גם בעבודת בית הדין הבינלאומי. עוד נטען בהקשר זה כי האישה חששה שישראל או מבקרים אחרים של בית הדין "ינצלו" את הטענות שלה.
2 צפייה בגלריה
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. העובדות בו לא סומכות לפי התחקיר על מנגנון הבדיקה העצמאי
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw)
לפי התחקיר, אף שכאמור לא התלוננה נגד חאן, בתוך ימים אחדים מאז אותה שיחה עם עמיתיה, חאן עצמו וגם מנגנון הבדיקה העצמאי של בית הדין (IOM) למדו על הטענות. כמה מהגורמים אמרו שחאן השתתף בתחילת מאי במפגש בשעות הערב בביתו הפרטי בהאג, עם אנשי צוות ממשרדו, וכי שם למד על כך ש"האשמות חמורות" צפויות להגיע בתוך זמן קצר לידיעת ה-IOM. המפגש, כך לפי ה"גרדיאן", נערך מבלי שהעובדת שבלב הפרשייה ידעה עליו. "השאירו אותה בחושך", טען אחד הגורמים.
החוקרים מטעם ה-IOM זימנו את האישה להעיד רק שלושה ימים אחרי שחאן כבר קיבל התרעה שהפרשייה עומדת להתפוצץ, ונטען כי הם עשו זאת ב"חופזה" במפגש בחדר מלון בהאג. בשיחה עמה הודיעו לה החוקרים שהם קיבלו "דו"ח" על הטענות להתנהלות בעייתית מצד התובע, ולפי תיעוד של המפגש שהגיע לידי העיתון היא אמרה לחוקרים ש"הופתעה" מהגישה שלהם וכי יש לה חששות רציניים בנוגע להתנהלותם. ב"גרדיאן" מציינים כי בעבר כבר הועלו טענות על התנהלות קלוקלת מצד ה-IOM, וכי מדובר בגוף שנשים רבות שעובדות בית הדין לא סומכות עליו.
בתחקיר נכתב כי יומיים אחרי אותו מפגש של החוקרים עם האישה, ה-IOM הכריע נגד פתיחת חקירה מלאה בנוגע לטענות. בגוף הבדיקה טענו כי היא "סירבה" להגיש תלונה רשמית, גם אחרי שהועלתה בפניה אפשרות שהחקירה תתנהל על ידי גורם חיצוני. אולם לפי "הגרדיאן", רישומים שהגיעו לידיו מראים שהעובדת הסכימה למפגש נוסף עם החוקרים, מעט לפני שהחליטו לסגור את הבדיקה. מהרישומים עולה גם שלא הייתה הצעה לחקירה על ידי גוף חיצוני.
ניסיון ההשתקה, והמכתב שביקש המקורב
ב-IOM מסרו אחרי חשיפת הפרשייה כי נקטו "צעדים" על מנת להגן על המעורבים בפרשייה, ולפי ה"גרדיאן" ההמלצות הללו נשלחו בכתב לחאן וכללו דרישה לצמצם למינימום את הקשר עם העובדת ולהימנע מלשהות עמה לבד, בשעות הערב או בנסיעות עבודה. עם זאת, כמה מהגורמים אמרו כי אחרי שהאישה חזרה לעבוד התובע שוחח עמה על הפרשייה במפגשים אישיים ובשיחות טלפון.
קארים חאן מכריז ב-20 במאי על בקשת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
גורם נוסף במשרדו עודד אותה גם הוא להרחיק את עצמה מהטענות נגד התובע, ואמר לה שחאן "מפחד מאוד" ו"לחוץ" מחשש שהטענות יודלפו. לאורך התקופה שבין מאי לספטמבר, כך נטען, חאן ואותו מקורב המשיכו לנסות "לעודד" את העובדת להתכחש לטענות – ואף לעשות זאת בכתב. בשלב מסוים, מקורבו של חאן אמר לאישה שמכתב שכזה יאפשר "נרמול" של יחסי העבודה בינה לבין התובע. הוא "המליץ", לשון הדיווח, שהיא תכתוב כך: "אף פעם לא אמרתי את זה. הוא אף פעם לא תקף אותי".
היא עצמה, כך לפי התחקיר, דחתה את הלחץ כלפיה וסירבה להתכחש לטענות – אף שמנגד גם לא הגישה תלונה רשמית. הגורמים אמרו ל"גרדיאן" כי העובדת הבינה את הלחץ עליה כניסיון מצד חאן ומקורבו לגרום לה לטעון שהטענות נגדו "מפובקרות". כמה מהגורמים ציינו גם שניסיונות לכאורה לנצל את הפרשייה למטרות פוליטיות "מטרידים מאוד" את האישה, וכי היא חוותה טראומה של ממש מהסיטואציה שנוצרה. "היא לא רצתה שום דבר מזה", אמר גורם שקרוב אליה. "אבל התלונה הוגשה בניגוד לרצונה, וההכחשות לאחר מכן של חאן והניסיונות לדכא את ההאשמות דחקו אותה לעמדה מאוד בעייתית".
"הקשר הישראלי", והשלב הבא
חאן, עורך דין בריטי בן 54, מכחיש בתוקף את הטענות להטרדה מינית מצדו, ורמז כי מדובר ב"קמפיין השמצה" מכוון מצד יריבי בית הדין. מדובר אמנם ברמז עבה לישראל, אך חאן נמנע מלנפק האשמה ישירה נגדה. כך או כך, ב"גרדיאן" מדגישים כאמור כי בדיקה שערכו לא מצאה שום קשר בין ישראל לטענות נגדו, אם כי בעיתון רמזו שאולי יש לה קשר ל"ניסיונות תדרוך" של עיתונאים סביב הסערה שפרצה בימים האחרונים, ול"הדלפות" ברשתות החברתיות.
בעיתון גם מצטטים גורמים שמכחישים את ההשערה שהועלתה "בוול סטריט ג'ורנל", ולפיה בקשת צווי המעצר שהגיש חאן נגד נתניהו וגלנט ב-20 במאי נבעה מניסיון להסיח את דעת הקהל מהפרשייה שעמדה להתפוצץ. גורם שמעורה בחקירה של בית הדין נגד ישראל טען כי מדובר בהשערה שגויה, וגורם נוסף שלפי ה"גרדיאן" מעורה היטב בפרטים אמר כי ההחלטות המרכזיות בנוגע לבקשת צווי המעצר נגד הבכירים הישראלים – וגם נגד בכירי חמאס שכבר חוסלו מאז (איסמעיל הנייה, מוחמד דף ויחיא סינוואר) – כבר התקבלו כאשר חאן שמע על הטענות נגדו. "בשלב הזה, בקשת הצווים כבר הייתה בתהליך ניסוח", טען הגורם.
גורמים נוספים בבית הדין אמרו ל"גרדיאן" כי הם חוששים שישראל ובעלי בריתה ינצלו את הסערה הנוכחית מבלי להתחשב במצבה של האישה. לצד זאת, בעיתון מדווחים על טלטלה אמיתית בתוך בית הדין, ולפי התחקיר לרבים מאנשי הצוות בו יש חשש עמוק בנוגע להתנהלות המוסד. עדות לכך הגיעה בשבוע שעבר, כאשר איגוד עובדי בית הדין קרא ל"חקירה מהירה ועצמאית, שתובל על ידי פאנל חיצוני שיהיה חופשי מניגוד אינטרסים פוטנציאלי".
חאן עצמו אמר כי יסכים, אם יבקשו ממנו, לחקירה על ידי גוף חדש. בסוף השבוע דיווחה סוכנות הידיעות AP כי האישה שטענה להטרדה מינית נמצאת כעת בקשר עם "אספת המדינות החברות" (ASP), הגוף שאחראי על התנהלות בית הדין ומורכב מנציגי המדינות החברות בו – ושלו שמורה המילה האחרונה על עתידו של חאן כתובע. גורם דיפלומטי אמר ל"גרדיאן" כי ה-ASP טרם יזם חקירה חדשה, אבל לפי העיתון ייתכן שזהו הצעד הבא.
בתגובה לתחקיר ה"גרדיאן", חאן הכחיש כי לחץ על העובדת להתכחש לטענות נגדו. עורכי דינו מסרו לעיתון: "מרשנו מכחיש את כל הטענות ואנחנו מודאגים מאוד שחשיפת חומר חשאי, פנימי וסגור נועדה לחתור תחת עבודתו רבת-החשיבות בזמן רגיש". סנגוריו הכחישו גם שהוא או מי מטעמו ביקש מהעובדת לנסח מכתב שבו למעשה תגן עליו. "מרשנו שיתף פעולה באופן מלא עם התהליך הפנימי ואיפשר לסוגיות הללו להתנהל באופן חסר פניות על ידי גורמים שאינם תלויים בו", נמסר.
