משרד ראש הממשלה שילם בין 2023 עד 2026, שנות כהונתו הנוכחית של בנימין נתניהו, 127,432,277 שקלים על פרויקטים ביטחוניים במעונות ראש הממשלה - הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, הפרטי שהוכר כחלופי ורשמי ברחוב עזה בירושלים, והבית הפרטי בקיסריה. הנתונים נחשפו אתמול (רביעי) במענה של היחידה לחופש המידע במשרד, בעקבות עתירה של העמותה הקהילתית גבעת מרדכי לבית המשפט המחוזי בירושלים.
לפי הנתונים, ב-2023 שולמו 10.9 מיליון שקלים וב-2024 שולמו 27.8 מיליון שקלים. ב-2025 זינק הסכום ל-72.5 מיליון שקלים, ומתחילת 2026 ועד אוקטובר שולמו 16.2 מיליון שקלים נוספים. בשלוש השנים שקדמו לכהונה הנוכחית, 2020 עד 2022, שולמו בסך הכול כ-29 מיליון שקלים.
במשרד ראש הממשלה מציינים כי הסכומים כוללים את כל המעונות שבטיפול המשרד, רשמיים ופרטיים, של ראשי ממשלה מכהנים ושל ראשי ממשלה לשעבר. לדברי המשרד, עיקר הגידול מ-2024 נובע מהשינוי ברמת האיום שחייב השקעה משמעותית במיגון המעון הרשמי. הכוונה כנראה לאיום רחפני נפץ אחרי פגיעת הכטב"ם בווילה של נתניהו בקיסריה ב-2024.
הנזק בווילה בקיסריה אחרי פגיעת הכטב"ם
החשיפה מגיעה על-רקע מתקפה של נתניהו על קודמו בתפקיד. "על חשבון אזרחי ישראל: בנט שיפץ את ביתו הפרטי ברעננה ב-50 מיליון שקלים. צפו בתחקיר של אילה חסון", כתב נתניהו ב-2022. בשנים 2021–2022, שבמרביתן כיהנו נפתלי בנט ויאיר לפיד בראשות הממשלה, שולמו על כל המעונות יחד כ-22.7 מיליון שקלים, אם כי ייתכן שחלק מהתשלומים על עבודות מאותה תקופה בוצעו בשנים מאוחרות יותר. לפי מבקר המדינה, עלות העבודות בבית בנט הסתכמה בכ-24.9 מיליון שקלים.
קובי אייזן, יו"ר העמותה הקהילתית גבעת מרדכי, כינה את הכתבה על בנט בדיון בבית המשפט "שקרית", וטען כי ראש הממשלה נתניהו הדהד אותה. "לכן קריטי שהציבור ידע כמה כסף הושקע בבתים הפרטיים", אמר אייזן.
אגף הביטחון במשרד ראש הממשלה התנגד לפרסום הסכומים לפי מתקן, בנימוק שהדבר עלול לפגוע בביטחון המדינה, והסכים לפרסם סכומים מצרפיים בלבד. אגף הביטחון טען כי "פרסום הוצאות הביטחון של מעונות ומשרדי ראש הממשלה עלול לחשוף את היקף ההשקעה הביטחונית המוקצית להם, ולאפשר הסקת מסקנות בנוגע לרמת האבטחה ולסדרי העדיפויות הביטחוניים. לפיכך, פרסום פרטני כאמור עלול ליצור סיכון ביטחוני ובעיקר אם הפרסום הינו לכל מתקן בנפרד".
עוד טענו באגף הביטחון כי "היריב אוסף ומנטר מידע גלוי מפרסומים מסוג זה, מאיסוף תמונות, מהפעלת סוכנים ומשוטים (לרבות כפי שפורסם לאחרונה) והדבר מאפשר לאחר מכן לאנשי המקצוע של היריב לאפיין יעדים מועדפים מבחינתם, נקודות חולשה ואף להגיע לכדי תעדוף דפ"אות (דרכי פעולה אפשריות)תקיפה. על אחת כמה וכמה, בתקופה זו, בה רמת האיום הינה מהגבוהות ביותר מאז קום המדינה (אם לא הגבוהה ביותר) לא ניתן לאפשר שחרור מידע בפילוח המבוקש".
אלון חלווה סמנכ"ל ביטחון, חירום, מידע וסייבר ומי שידוע כמקורב לבני הזוג נתניהו, אמר בדיון בבית המשפט: "רק מעצם גובה הסכום יריב שמנתח סכומים ומידע אחר שיש ברשותו, והוצאת נתונים מכל מיני מקורות והוא יוכל לבחור בין לפיד, בנט, נתניהו לפי מה הושקע בכל מעון ולדעת לפי זה מה רמת המיגון בכל אחד מהמעונות".
"מספר שלא משקף דבר"
אייזן טען מנגד בדיון בבית המשפט כי "חשיפת מידע כמותי לא פוגעת בביטחון. אין בעיה להציג כמה כסף הושקע במבנה בבלפור. המידע לא מאפשר לגורם שלישי לדעת במה הושקע אלא רק כמה הושקע. מדובר במספר שלא משקף דבר, מעבר לזה שהוא מאפשר לבוחר לדעת כמה הושקע".
אייזן הוסיף: "ראש הממשלה הדהד את הכתבה השקרית למר נפתלי בנט בקשר להשקעות בביתו של בנט. לכן קריטי שהציבור יידע כמה כסף הושקע בבתים הפרטיים. מבחינתנו אנחנו רוצים שהמידע יגיע לבוחר לפני שהבוחר יגיע לקלפי. יש כאן 'לימבו'. אומרים דין הבוחר, אך לא נותנים לבוחר את המידע שהוא זקוק לו".
השופט ארנון דראל, סגן נשיא בית המשפט המחוזי, הורה למשרד ראש הממשלה למשרד למסור עוד היום גם חלוקה בין מעונות פרטיים לציבוריים, לפי תקופות או ממשלות. הדיון הבא נקבע ליום ראשון הקרוב, ואז בית המשפט יכריע אם לחשוף לציבור את הפילוח.
