דרור שטרום בפתח עדותו בבית המשפט
(צילום: משה מזרחי)
לראשונה אחרי כחצי שנה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו צפוי להגיע לדיון במשפטו: בשבוע הבא יעלה להעיד לראשונה במשפט ניר חפץ, בעבר יועצו של נתניהו שהפך לעד מדינה בתיק 4000. נתניהו צפוי להגיע לאולם הדיונים, אלא אם יגיש בקשה לפטור.
היום (ב') העידו בבית המשפט המחוזי בירושלים דרור שטרום, מי שהיה היועץ של חברת יורוקום שבשליטת שאול אלוביץ', ופליקס כהן, שכיהן בעברו כסמנכ"ל הכספים של החברה. השניים העידו במשפט שבו נאשם נתניהו בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובעלי השליטה לשעבר בחברת בזק, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ', מואשמים בשוחד.
במהלך הדיון, סנגורו של נתניהו, עורך הדין בעז בן צור, פנה לשופטים והסב את תשומת ליבם לידיעה שפורסמה הבוקר בעיתון "הארץ" תחת הכותרת "סנגורי נתניהו המליצו לו להגיע לאולם בזמן עדות חפץ: 'זה עשוי להפחיד אותו'".
"אני הסנגור מודיע בצורה ברורה - לא היה ולא נברא", הבהיר בן צור. "אנו רואים את הדברים בחומרה משום שאין לזה קשר לאיזו מציאות שקיימת. חשוב להביא את הדברים לידיעת בית המשפט כי הדברים האלו שנאמרים זה חלק ממכלול, זה יכול להשפיע על בית המשפט, הציבור והעד".
בתגובה, שאלה השופטת: "הוא (נתניהו) אמור לבוא? מטבע הדברים הוא אמור להגיע לכאן".
בן צור: "ברור. אני לא יודע מאיפה זה בא".
השופטת: "אם לא תהיה החלטה אחרת - הוא אמור להיות פה".
בן צור: "נכון, באין בקשה אחרת הוא אמור לבוא".
ראשון לעלות על דוכן העדים היה שטרום. הוא, כאמור, היה היועץ של חברת יורוקום והיה עורך דינם שייצג אותם מול רשות התחרות (ההגבלים העסקיים). העדות של שטרום רלוונטית לעסקת מיזוג בזק-yes, שלפי כתב האישום, אישורה - שהותנה בהסכמתו של שר התקשורת דאז - נתניהו, היה שווה לאלוביץ' סכום עתק.
שטרום סיפר בעדותו על המגעים שלו עם רשות התחרות לאשר את העסקה. העד הסביר את הרקע הרגולטורי ולוח הזמנים הצפוף שהיה לאלוביץ' למכור את אחזקותיו בחברת יורוקום לאחר שרכש את בזק.
משפט נתניהו - כתבות נוספות
לפי כתב האישום, עד ליוני 2015 החזיק איש העסקים אלוביץ', באמצעות יורוקום שבשליטתו, בחלק ממניות yes, כאשר שאר המניות היו שייכות לחברת בזק. עד לשנת 2014, בזק הייתה מנועה מלרכוש את מלוא אחזקות בזק-yes, נוכח התנגדותו של הממונה על ההגבלים העסקיים.
במרץ 2014 הממונה על ההגבלים העסקיים אישר - בתנאים, את המיזוג בין החברות. תוקף האישור עמד לשנה, והיה מותנה כאמור בהסכמתו של שר התקשורת. על פי הטענות, אלוביץ' היה זקוק לקבל את האישור עד ליוני 2015, זאת משום שהכספים שיורוקום הייתה מרוויחה מהעסקה יועדו לכיסוי חובות עתק של החברה לבנקים.
התזה של התביעה היא שבדצמבר 2014, הייתה אי-ודאות בבזק לגבי השאלה אם הממונה על ההגבלים יסכים להאריך את תאריך היעד שבו יורוקום נדרשה למכור את מניותיה ב-yes. אלוביץ', מבחינתו, טען כי לא הייתה אי-ודאות באשר להארכת המועד.
שטורם נחקר בחקירתו הראשית על ידי עורכת הדין ניצן וולקן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. "הייתי הממונה על ההגבלים העסקיים עד סוף 2005", סיפר. "מ-2008 ובמשך שנים לא מעטות ליוויתי אותם (את יורוקום) כיועץ, ולאחר מכן גם כעורך דינם בבית הדין לתחרות".
השופטת: "מי שילם את שכר הטרחה?"
שטרום: "שאול אלוביץ', שבאמצעות חברת יורוקום היה בעל השליטה ב-yes. הוא חויב על-ידי רשות ההגבלים העסקיים למכור את אחזקתו ב-yes לאחר רכישת בזק". לדברי העד, אלוביץ' קיבל הארכות רבות למכירה על ידי רשות ההגבלים. "בשלב מסוים הציבה הרשות דד-ליין למכירה, מרץ 2015. זה מה שהביא את אלוביץ' להגות את עסקת המיזוג".
עו"ד וולקן: "מה קורה אם יורוקום לא מצליחה למצוא קונה?"
שטרום: "קובעים שנאמן רשאי למכור בכל מחיר. האינטרס של בזק היה - והיא לא הסתירה זאת, לשלוט ב-yes. היא ראתה בעצמה זרוע מרכזית וחשובה".
בחקירה הנגדית של שטרום על ידי פרקליטתה של איריס אלוביץ', עו"ד מיכל רוזן-עוזר, היא שאלה אותו שאלות על התנהלות גופים רגולטוריים, זאת לאור ניסיונו בתחום ההגבלים העסקיים. עוזר כיוונה להתנהלות לא תקינה, לדעתה, של משרד התקשורת - שלא גיבש עמדה רשמית וסופית על עסקת בזק-yes במשך חודשים רבים.
עו"ד רונן-עוזר: "גוף פונה לגוף רגולטורי, לא מקבל שום תשובה ואין טיפול בבקשה. האם אתה מכיר את זה כהתנהגות מול רגולטורים שאתה מכיר?"
שטרום: "לא, אני לא מכיר התנהלות כזו".
עו"ד רונן-עוזר: "האם אתה מכיר שבה רגולטור מחזיק עמדה, שהיא לא מגלה אותה?" (הכוונה למשרד התקשורת שלא הביע עמדה ברורה על אישור העסקה, ג"מ)
שטרום: "בדרך כלל מקובל שלרגולטור יש עמדה חיובית או שלילית. כשהוא לא עושה את זה זה נראה חריג ולא הגיוני, כי זה לא מאפשר להתעמת עם הנימוקים".
