בימים האחרונים מתנהלת החקירה הנגדית של ניר חפץ במשפטו של בנימין נתניהו, והסנגור מתמקד בחקירות במשטרה שקדמו להחלטתו להפוך לעד מדינה. מעדותו של חפץ עולה תמונה קשה של איומים ולחצים פיזיים ונפשיים שהופעלו עליו על ידי חוקרי המשטרה בעת מעצרו, ותרגילי חקירה שעירבו את בני משפחתו. האם אופן החקירה הזה יכול להוביל לפסילת עדותו של חפץ? במידה לא מבוטלת, תשובה לשאלה זו טמונה בהצעת החוק שמקדם בימים אלה שר המשפטים גדעון סער בנוגע לפסלות ראיות.
המשפט הישראלי, בדומה למדינות דמוקרטיות מתקדמות, אינו קובע כי ערך גילוי האמת הוא מטרה עליונה המקדשת את כל האמצעים. מטרתו המרכזית של המשפט הפלילי היא גילוי האמת, לחימה בעבריינות והגנה על שלום הציבור, אך אסור להשיג מטרות חשובות אלה תוך פגיעה שלא כדין בהגינות ההליך הפלילי, בזכות להליך הוגן ובכבוד האדם. כך למשל, אסור לחקור חשוד בעבירה על ידי שימוש בעינויים, וחובה להעניק לנחקר זכויות בסיסיות כגון זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין.
מה קורה כאשר המשטרה פוגעת במהלך חקירה בזכויות בסיסיות של הנחקר? אין בחוק הישראלי הסדר הפוסל ראיות (למשל, עדות במשטרה) שהושגו שלא כדין. שינוי משמעותי התרחש בפסק הדין של השופטת דורית ביניש בפרשת יששכרוב, בעקבות חקיקת "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", שהעניק מעמד חוקתי לזכות לכבוד האדם.
באותה פרשה נחקר חייל על ידי המשטרה הצבאית על שימוש בסמים. החוקר, בניגוד לנהלים, לא הודיע לו שיש לו זכות להיוועץ בעורך דין. במהלך החקירה סיפר החייל על כמה הזדמנויות שבהן השתמש בסמים בעת שירותו הצבאי, ובעקבות כך הוגש נגדו כתב אישום על סמך הודאתו.
בפני בית המשפט הכחיש החייל שהשתמש בסמים, וסנגורו טען שלא ניתן לקבל את העדות במשטרה הצבאית משום שהיא נעשתה בניגוד לנהלים, ומבלי שניתנה לו הזדמנות להיוועץ בעורך דין. הפרשה התגלגלה עד לבית המשפט העליון, שדן בה בהרכב מורחב. ואכן, העליון פסל את עדות החייל במשטרה, זיכה אותו ממרבית האישומים וקבע תקדים משמעותי שלפיו לבית המשפט יש סמכות לפסול ראיות שהושגו שלא כדין בידי גורמי אכיפת החוק, גם במקרים שאין מחלקות שהראיה אמיתית ומעידה על אשמת הנאשם.
כלומר, ניתן לפסול ראיות המעידות על אשמה וזאת רק משום שהן הושגו על ידי המשטרה תוך עבירה על החוק, למשל תוך ביצוע האזנת סתר אסורה או באמצעות תרגילי חקירה אסורים. הלכת יששכרוב קבעה את כלל הפסילה הפסיקתי, שהוא איזון בין הרצון להגיע לחקר האמת ולהעניש עבריינים, לבין הרצון לשמור על הזכות להליך הוגן.
אם הצעת החוק תעבור בכנסת, תהא בידי בית המשפט הסמכות לפסול את עדותו של חפץ אם יסבור שנעשו כנגדו תרגילי חקירה אסורים ופסולים המערבים בני משפחה
לא בכל מקרה תיפסל ראיה או חקירה, אלא נקבע לכך שלושה שיקולים: 1. אופייה וחומרתה של אי-החוקיות; 2. מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה; 3. הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה.
כך למשל, ייתכן מקרה שבו משיגה המשטרה באופן אסור דגימת רוק של חשוד בשוד בנק. בבדיקה במאגר המשטרתי מתגלה כי ה-DNA שלו נמצא בזירת רצח שהתרחש לפני כמה שנים. במקרה זה ייתכן מאוד שעל אף השימוש האסור בדגימת הרוק תוכשר הראיה, וניתן יהיה להעמיד אותו לדין על עבירת הרצח, בשל האינטרס הציבורי המשמעותי.
הלכת יששכרוב התייחסה בעיקר לאמצעי חקירה פסולים שהופעלו נגד נאשם, אולם עלתה השאלה אם היא חלה גם על עדים במשפט שאינם נאשמים, ונעשו נגדם תרגילי חקירה אסורים. כלומר – מקרה ניר חפץ. בכמה פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע שניתן בנסיבות מסוימות להרחיב את הלכת יששכרוב גם על עדים, אך לא נקבע היקף התחולה והנסיבות.
למה שב"כ מתנגד
בימים אלה מקדם שר המשפטים גדעון סער מהלך מהפכני. הוא פרסם, מטעם משרד המשפטים, הצעת חוק שמעגנת את הלכת יששכרוב בחוק ומרחיבה אותה על כל סוגי הראויות במשפט הפלילי, כולל על עדים.
לפי ההצעה, "בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה, ובכלל זה הודעה, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שהראיה הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בעניין קבלת הראיה. לעניין סעיף זה, ראיה הושגה שלא כדין אף אם הושגה תוך הפרת הדין כלפי מי שאינו הנאשם".
המשמעות של הצעת החוק דרמטית משום שהיא מדגישה שמטרתה להרחיב את הפסילה של ראיות, ולהגן על זכויות האדם של נאשמים ונחקרים. בהלכת יששכרוב נקבע כי רק פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן תאפשר פסילה, ואילו הצעת החוק מבטלת הצורך בפגיעה מהותית, וקובעת שכל פגיעה בזכות להליך הוגן, ולו קלה, יכולה להתיר פסילה של הראיה על ידי בית המשפט.
להצעה זו יש מתנגדים רבים הטוענים כי היא מעניקה משקל רב מדי לשמירה על זכויות האדם של חשודים, על פני האינטרס הציבורי של אכיפת החוק וענישת עבריינים. כך למשל, נטען כי גורמי ביטחון טוענים שאם ישונה החוק - מחבלים יצליחו לצאת לחופשי משום שהם יטענו לפסילת הראיות שהושגו בחקירות השב"כ.
ככל שהתיקון לחוק שמציע סער יתקבל, בעוד משפט נתניהו תלוי ועומד, יכולות להיות לו השלכות משמעותיות. בעבר כבר נקבע בפסיקות של העליון כי לחץ על נחקר על ידי שימוש בבני משפחתו הוא אסור ומהווה אמצעי פסול. אם הצעת החוק תעבור בכנסת, תהא בידי בית המשפט הסמכות לפסול את עדותו של חפץ אם יסבור שנעשו כנגדו תרגילי חקירה אסורים ופסולים המערבים בני משפחה.
עו"ד מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי מאוניברסיטת רייכמן - המרכז הבינתחומי הרצליה