הבוקר (חמישי) התיר דובר צה"ל לפרסום כי רב-סמל מתקדם (במיל') רוני גניזת (36) מגבעת שמואל, לוחם בגדוד 5030 בחטיבת "אלון" (228), נפל בקרב בדרום לבנון. רוני עלה מצרפת לקראת הגיוס לצה"ל, והיה בסבב המילואים השלישי שלו מאז פרוץ המלחמה.
אליענה גורפינקל, שמכירה את רוני מאז היו ילדים, סיפרה: "גדלנו ביחד במרסיי, המשפחות היו מאוד קרובות והיינו ביחד בבני עקיבא. תמיד היה לו חשוב לעלות לארץ. כל אחד במשפחה שלו שהגיע לגיל 18, סיים את הבגרויות ועלה לארץ. מבחינתו זה היה הדבר הכי טבעי לעשות. לחזור לארצנו, לחיות כאן. וכמה שהוא היה צוחק על הישראלים, כמו הרבה עולים חדשים".
"הוא אהב להיות כאן ולעולם לא רצה ללכת לשום מקום אחר", המשיכה. "הוא עלה לפה בלי ההורים שלו, אבל מצא חברים שהפכו להיות המשפחה שלו, ומתוך זה הוא עשה את השירות הצבאי הממושך והמילואים בסבב השלישי כבר. היה לו חשוב לא להיות פה כתייר, אלא להיות חלק".
לדבריה, "הוא היה איש של צחוקים, תמיד הייתה לו בדיחה לספר לכל אחד, ידע לשמח את כל מי שהיה סביבו. הוא היה ממשפחה ששם כולם יודעים רק לעזור, תמיד חושבים איך לסייע זה לזה, לא היה נעלב משום דבר, לא התלונן אף פעם לא על המילואים ועל שום קושי. עשה את המילואים כמו כל דבר אחר שהוא עשה - בגאווה גדולה".
רוני הותיר אחריו את אשתו שושנה ושלושה ילדים. "בשנה האחרונה משפחתו והוא הקריבו הרבה", אמרה גורפינקל. "רוב השנה הוא היה במילואים ולא היה עם אשתו והילדים, אבל הערכים שהוא דגל בהם היו גדולים מהרצונות האישיים הפשוטים. הוא היה גאה להיות ישראלי עם כל המחויבות שהוא ראה בזה. הכל בגאווה, בשמחה ובחיוך גדול".
"היה לו ברור שכאשר קוראים לו הוא מגיע"
גם אפרים זנו, קרוב משפחתו, סיפר כי "את רוני אני מכיר עוד כילד, הוא למד בבית ספר יבנה במרסיי שבו גם אני למדתי. הוא היה בבני עקיבא כחניך ומדריך, אחרי זה הוא עשה הכשרה של בני עקיבא שזו שנה בארץ של למידה בישיבה, התנדבות בקיבוץ והיכרות עם ארץ ישראל. אחרי אותה שנה הוא התגייס, ואחרי השירות הסדיר עלה לארץ והתחתן. מאז הוא עושה מילואים".
"הוא עלה לארץ מאהבת הארץ ורצון להיות שייך לעם היהודי ולהיסטוריה שלו", הוסיף זנו. "הוא רצה להיות חלק ולהיות הכי ישראלי שיש. מאוד חייכן, תמיד עם בדיחות, לא ראו אותו אף פעם מתעצבן, לא רב עם אף אחד, תמיד שמח. הוא היה עכשיו כבר בסבב שלישי של המילואים, היה לו ברור שכאשר קוראים לו הוא מגיע".
לדבריו, "עוד מהסבב הראשון היה מעלה פוסט כל שבוע עם ספירת ימי המילואים וכותב 'אנחנו לא נשברים, ממשיכים בכל הכוח'. תמיד בחיוך, תמיד בשמחה, לא התלונן לרגע ושמח מאוד בחלק שיש לו בסיפור של עם ישראל".
ב-10 ביולי, פרסם רס"ם גניזת פוסט בחשבון הפייסבוק שלו לסיכום הסבב השני במילואים, אחרי 202 ימי שירות. "טוב לחזור הביתה. אני חייב להגיד תודה רבה ענקית לאשתי שמחזיקה את הבית, הילדים, והעבודה שלה, לבד. את גיבורת-על, מגיע לך צל"ש! תודה רבה שאת נותנת לי את האפשרות והכוח לתרום למדינה שלנו. בחרנו לעלות לארץ, לא ניתן לאף אחד לפגוע בה. נמשיך להילחם עד החיסול של אויבינו. ותודה רבה לכל מי שעזר בבית ובשטח! (אוכל, ציוד, עזרה, תמיכה...) ביחד ננצח! עם ישראל חי!", כתב.
