לשר החוץ של האיחוד האירופי, הספרדי ג'וזפ בורל, יש אובססיה - שמה: מדינת ישראל. כאילו שלאירופה אין בעיות, בורל עוסק כמעט רק בישראל. מאז חודש מרץ השנה, בורל צייץ 127 ציוצים על הנושא הישראלי-פלסטיני - פי 2 ממספר הציוצים שהקדיש למלחמה באוקראינה (67), כאשר ברור לכל בר דעת שהמלחמה באוקראינה נוגעת ישירות לאירופה. על עליית השלטון הפוטיניסטי בגיאורגיה, בורל צייץ רק שבע פעמים. על שאר העולם: 71 ציוצים, כמעט כמו על ישראל לבדה.
אם תרצו להבין עד כמה הוא לא מתעסק בענייני היבשת, מספיק להציץ בעמוד חשבון ה-X שלו אמש. בשעה שמפלגות הימין הקיצוני במדינות רבות זכו לעלייה משמעותית במספר המושבים שלהן בפרלמנט האירופי, במה שנראה כמו טלטלה אמיתית באירופה - בורל, בינתיים, מתעלם. למבצע החילוץ וה"טבח החדש", כלשונו, בעזה הקדיש שני ציוצים נפרדים.
בישראל יש תמימות דעים שבורל מוביל כיום את כל ההחלטות האנטי-ישראליות באיחוד האירופי וקורא להטלת סנקציות על ישראל. אין כמעט יום שהוא לא מגנה את ישראל או מנסה להעביר החלטה נגדה במוסדות האיחוד. אלמלא ההתנגדות של ידידות ישראל באיחוד האירופי, האיחוד כבר היה מעביר סנקציות נגד ישראל במוסדותיו; אבל ההחלטות באיחוד בנושאי מדיניות חוץ מחייבות קונצנזוס, ובזכות הונגריה, צ'כיה, אוסטריה וגרמניה אין שום יכולת להגיע לקונצנזוס כזה.
למשל, בהטלת הסנקציות על מתנחלים אלימים, בורל הצליח אחרי לחצים כבדים להעביר החלטה בקונצנזוס. כעת הוא מנסה להביא לכינוס מועצת ההתאגדות (אסוציאציה) בעקבות הצעות של מספר מדינות להשעות את ההסכמים עם ישראל בשל פגיעה בזכויות אדם. למרבה המזל אין לבורל שום סיכוי לעבור את משוכת הקונצנזוס. אין לזה כל היתכנות בגלל העובדה שחייבים קונצנזוס, ויש לישראל חברים טובים.
בורל לוחץ על מדינות באירופה להכיר במדינה פלסטינית. כדי לגנוב לעצמו את הקרדיט הוא היה הראשון שהודיע שנורבגיה, ספרד, אירלנד וסלובניה יכירו במדינה פלסטינית. בהתנהגות שלו עורר זעם גדול של מדינות באיחוד שלא אהבו את ההתנהגות שלו, ואת העובדה שהוא פועל בניגוד לעמדה הרשמית של האיחוד. התפרסם באירופה שבורל ננזף על ידי קנצלר גרמניה וקנצלר אוסטריה על זה שאינו מייצג את עמדת האיחוד ביחס לישראל.
בירושלים סבורים שהיחסים עם האיחוד האירופי גדולים מהיחסים עם בורל. ראינו פעם אחר פעם שבורל לא מייצג את עמדות האיחוד, ולראיה, פעמים רבות הבכיר האירופי נאלץ לפרסם הודעות בשמו ולא בשם האיחוד, כי האיחוד לא מקבל את עמדותיו.
הסתכלות על הציוצים שלו מראה שהאיש פשוט אובססיבי נגד ישראל: אנחנו בראייתו מקור כל הבעיות בעולם. אמפתיה כלפי הסבל הישראלי בקושי תמצאו אצלו. "הסיוט" שנקרא בורל צפוי להסתיים בכל מקרה בחודש אוקטובר הקרוב, כאשר יסיים את תפקידו.
בשבוע שעבר תקפו יותר ממאה ראשי קהילות יהודיות באירופה את בורל בחריפות בכנס חירום של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA), וטענו כי ההטיה האנטי-ישראלית הברורה והחוזרת שלו תרמה משמעותית לגלי האנטישמיות הנוכחיים ולהשמצה של מדינת ישראל בקרב הציבור האירופי.
דובר הנציבות האירופית פיטר סטאנו אמר בתגובה: "אני דוחה בתוקף כל האשמה נגד הנציג העליון בורל באנטישמיות או בתרומה לגל האנטישמיות. בורל אינו מוטה נגד ישראל. הוא מודאג מאובדן חיי אדם, הן של ישראלים במהלך פיגועי החמאס ב-7 באוקטובר והן מאובדן חייהם של בני הערובה בידי חמאס, וכמובן מאובדן חייהם של חפים מפשע שנספו בפעולות האיבה המתמשכות בעזה. לדבר על זה ולנסות למצוא פתרונות כך שמעגל האלימות יישבר אחת ולתמיד זו לא אנטישמיות", אמר סטאנו, שנזכר כי תפקידו של בורל הוא "לחפש קונצנזוס בעמדות ובפעולות של האיחוד האירופי באירועים חשובים שהם חלק מתחום מדיניות החוץ האירופית, וזה כולל גם את הסכסוך בעזה".
גינה אפילו את מבצע חילוץ החטופים: "טבח נוסף"
הציוץ האחרון היה במוצאי שבת - אחרי מבצע החילוץ של ארבעת החטופים. בורל תקף את ישראל על הרג האזרחים במבצע החילוץ בנוסייראת, וכתב כי "הדיווחים מעזה על טבח נוסף באזרחים מחרידים. אנו מגנים זאת בכל תוקף. מרחץ הדמים חייב להסתיים מיד. תוכנית השלבים של הנשיא ביידן (ההצעה הישראלית לעסקה - א"א) היא הדרך קדימה להפסקת אש מתמשכת ולסיום ההרג".
בציוץ קודם אמר בורל: "נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג'אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו חופשיים ובטוחים היום. אנו חולקים את ההקלה עם משפחותיהם וקוראים לשחרר את כל החטופים שנותרו. תכנית השלבים של ביידן היא הדרך קדימה להציל את כל החטופים ולסיים את הסבל".
ב-13 באפריל הביע בורל זעזוע מהאלימות המתמשכת בגדה המערבית. "מתנחלים נקטו אלימות של המון בכמה כפרים וגרמו לנפגעים פלסטינים לאחר שישראלי בן 14 נמצא מת. אני מגנה בחריפות את הרצח הזה ואת ההסלמה המתמשכת של האלימות", כתב אז.
ב-17 באפריל פרסם בורל הודעה ביחד עם נציב האיחוד לניהול משברים לנרצ'יץ': "חיוני להימנע מכל הסלמה נוספת במזרח התיכון, בפרט בעקבות התקפות איראן נגד ישראל. בזמן מכריע זה, אנו שוב קוראים להפסקת אש מיידית בעזה, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2728, הדורשת הרחבה דחופה ובלתי מוגבלת של זרימת הסיוע ההומניטרי לעזה כדי למנוע הסלמה נוספת של המשבר ההומניטרי הזה ואת התוצאה הקטסטרופלית. אנו מכירים בעדויות ההולכות ומתגברות על הרעב המתפתח בעזה ובהסלמה של המצב ההומניטרי לרמה קטסטרופלית. הרעב מאיים על 1.1 מיליון פלסטינים, כאשר 210 אלף בצפון עזה לבדה עומדים בפני רעב קרוב, כפי שעולה מהדיווחים האחרונים. מאז 7 באוקטובר, רק חלק קטן מהמזון המינימלי הנדרש נכנס לעזה. הכרחי לתת לו להגיע למי שזקוק לו".
בורל הוסיף: "אנו קוראים לכל הצדדים למלא את התחייבויותיהם על פי המשפט הבינלאומי, במיוחד תוך שימת דגש על אחריותה של ישראל ככוח הכובש להבטיח שהצרכים הבסיסיים של הפלסטינים בעזה ייענו. הדבר כרוך בהבטחה שלקהילה ההומניטרית תהיה גישה ללא הפרעה ובטוחה, בראש ובראשונה דרך היבשה, כדי לסייע לאוכלוסייה באספקת סיוע נאותה. התחייבויות אלו אינן שיקול דעת אלא מחייבות במשפט ההומניטרי הבינלאומי, כפי שנקבע באמנת ז'נבה הרביעית. הם גם מקבלים חיזוק על ידי הצעדים הזמניים של בית הדין הבינלאומי לצדק, החלטות של מועצת הביטחון של האו"ם ומסקנות המועצה האירופית.
"יתרה מכך", ציין, "חוסר היציבות המתמשך בתוך עזה, לרבות התקפות על עובדי סיוע ואנשי רפואה, תורם לצמצום המרחב ההומניטרי. אובדן של שבעה אנשי צוות מ-World Central Kitchen הוא רק אחד מבין התקפות מחרידות אחרות על אנשי סיוע הומניטרי שגבו את חייהם של יותר מ-200 עובדי סיוע. כל הצוות ההומניטרי והרפואי, כמו גם בתי חולים ומתקני סיוע, חייבים להיות מוגנים בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי. אנו גם קוראים לישראל לטפל בהסלמה המהירה של האלימות ברחבי הגדה המערבית. אנו מגנים בחריפות את האלימות של מתנחלים קיצוניים ודורשים כי כל העבריינים ייתנו את הדין על פעולותיהם. דרושה פעולה מיידית כדי להרגיע את המצב ולסיים את מעגל הדמים והנקמה".
מיותר לציין שבורל לא אמר מילה אחת על כך שחמאס הוא זה שגונב את האוכל משיירות האספקה, ואף מילה על כך שישראל מאפשרת הכנסת סיוע ללא מגבלה, והבעיות הן בחוסר התפקוד של האו"ם בהפצת האוכל.
התנגד לכניסה לרפיח, טען לרעב בכל רחבי הרצועה
ב-23 באפריל נאם בורל בפרלמנט האירופי בדיון על המצב בעזה: הוא שילם מס שפתיים בגינוי חמאס ובקריאה לשחרור החטופים (מוזכר רק לקראת סוף הנאום); הזכיר את התקיפה מאיראן ללא גינוי שלה; התמקד בהרס בעזה, וטען ש-249 עובדי סיוע נהרגו במהלך הלחימה, אבל ישראל הכירה באחריותה רק להרג שבעה מהם. הוא גם הביע דאגה מחוק "אל-ג'זירה", הזכיר את דוח קולונה שמנקה את אונר"א והדגיש את הצורך לחזור לעבוד עם הארגון.
באחד במאי צייץ נגד מבצע ברפיח ואמר כי "שותפיה ושכנותיה של ישראל מדברים בקול אחד: אסור לתקוף את רפיח. כולנו דורשים שחרור מיידי של כל בני הערובה. חיסול חמאס לא יכול לבוא במחיר בלתי נסבל של אלפי הרוגים אזרחיים. עקירה נוספת של יותר ממיליון אנשים פגיעים תהיה הרסנית. אנו קוראים לממשלת ישראל להיענות לקריאות הקהילה הבינלאומית ולעסוק באופן בונה בתהליך שלום מדיני".
ב-3 במאי גינה בחריפות מתקפה של מתנחלים על שיירה ירדנית שהביאה סיוע לעזה. ב-6 במאי צייץ: "התרחיש שחששו ממנו התגשם. לפי מנהלת תוכנית המזון של האו"ם סידני מקיין, יש רעב מלא בצפון עזה שנע דרומה. יש להקשיב לדרישות שטרם נשמעו על ידי הקהילה הבינלאומית: יש ליישם את החלטת מועצת הבטחון 2728 באופן מלא ומיידי. הפסקת אש היא דחופה, כדי להגיע לשחרור החטופים ולהביא הקלה לאלה המורעבים".
באותו יום גם כתב נגד פינוי האזרחים מרפיח. "פקודות הפינוי של ישראל לאזרחים ברפיח מבשרות את הגרוע מכול: עוד מלחמה ורעב. זה לא מקובל. ישראל חייבת לוותר על מתקפה קרקעית", צייץ. ימים לאחר מכן גינה "מתקפה נגד מתחם אונר"א" במזרח ירושלים: "יש להעמיד לדין את העבריינים. באחריותה של ישראל להבטיח את שלומם של עובדים הומניטריים. אונר"א היא חבל הצלה שאין לו תחליף למיליונים בעזה ובאזור".
מצפה ליישם צווי מעצר נגד נתניהו, מעודד הכרה במדינה פלסטינית
בהמשך החודש גם התייחס להחלטת התובע בהאג להגיש בקשה לצו מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט: "אני לוקח לתשומת ליבי את החלטת התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי להגיש בקשה לצו מעצר בפני לשכת קדם משפט של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד יחיא סינוואר, מוחמד דף, איסמעיל הנייה, בנימין נתניהו ויואב גלנט. המנדט של ה-ICC, כמוסד בינלאומי עצמאי, הוא להעמיד לדין בגין הפשעים החמורים ביותר על פי החוק הבינלאומי. כל המדינות אשר אשררו את חוקי ICC מחויבות לבצע את החלטות בית המשפט".
המסר של בורל ברור: אם יוצאו צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט - הוא מצפה ממדינות האיחוד לעצור אותם אם יגיעו לשעריהן.
לבסוף, ב-22 במאי צייץ בורל: "אני לוקח לתשומת ליבי את ההודעה של שתי חברות האיחוד האירופי - אירלנד וספרד - ושל נורבגיה על הכרה במדינת פלסטין. במסגרת מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, אעבוד ללא הפוגה עם כל המדינות החברות כדי לקדם עמדה משותפת של האיחוד האירופי המבוססת על פתרון של שתי מדינות".
