אין אחד בישראל שלא נדבק. 2, 3, ש-גר - הפקודה שמכריז טייס חיל האוויר ברגע התקיפה ברצועת עזה הפכה ממכרת וגם ויראלית ברשתות. אך מאחורי אותה הטלת פצצה עומדים חיילות וחיילים בסדיר, במילואים ואפילו מבתי הספר הטכניים - שפועלים מסביב לשעון על הכנת והרכבת אותן פצצות.
יחידת האחזקה האווירית (יא"א 22) היא זו שעושה את העבודה של צה"ל מאחורי הקלעים במלחמה. היחידה, שהוקמה עוד טרם הקמת המדינה ב-1947 ושכנה במרתפי יין טמפלרים בשרונה בתל-אביב, אחראית על מגוון רחב של תחומים ובהם מפעלי חימוש שנפתחים בחירום, שם מיוצרים טילים ופצצות למטוסים, אחזקה ושפצור סוללות כיפת ברזל, פיתוח מערכות הגנה אווירית לכוחות קרקע מיוחדים וכוחות אוויר; כשהתמחותם המרכזית היא תיקון מטוסים.
במהלך ימי הלחימה, המהנדסים והטכנאים של היחידה עובדים מסביב לשעון. החל מחשיבה על המצאות יצירתיות שיספקו פתרונות טכנולוגיים ייחודיים למבצעים מיוחדים שקורים בצפון ובדרום, דרך הדפסת חלקים במדפסות תלת-ממד חדשניות ועד תיקון כלי טיס ושיפורם.
הביטוח של חיל האוויר
כשחלק במטוס תקול ודורש תיקון, המתנה למענה מתאים מצד היצרן שנמצא מעבר לים עלולה לקחת מספר חודשים. לכן, ביא"א 22 למדו עם השנים להכין את אותם החלקים בקצב מדויק ומהיר כדי לפתור את הבעיות "אין-האוס". וכך, גם אחרי תאונות קשות, פיתחו ביחידה את הניסיון להחזיר כמעט כל מטוס בחזרה לשמיים - מה שחוסך לצה"ל כסף וזמן רבים.
בבית המלאכה מוצבים שלדים של מטוסי F-16, שנמצאים בתיקון כדי להשיבם לפעילות מבצעית. "המטוס מגיע לכאן ואנחנו מפרקים אותו לכלל החלקים שלו", מסביר מפקד היחידה אל"ם סולימאן עואד, "אנחנו עושים בדיקה מקיפה ושולחים את החלקים למפעלים השונים ביחידה. לאחר מכן אנחנו מרכיבים מחדש את כל החלקים ומעבירים את המטוס לטיסת מבחן. השווינו את עצמנו ואנחנו יודעים להגיד שאנחנו עושים את זה מהר יותר מכל יצרן - גם ביכולת וגם בביצוע", הוא מתגאה.
לא מפחיד להעלות טייס על דבר כזה?
"במשרד שלי יש תמונה של אח שלי, שהוא טייס", משתף אחד הקצינים הבכירים. "אני תמיד שואל את עצמי אם הייתי מסכים שהוא יטוס על המטוס שטופל - אחרי כל הבדיקות המקיפות כמובן".
פתרונות ושדרוגים בזמן המלחמה
לצד שימור הידע העצום, ביחידה פועלים כדי להכין חלקים מאפס - גם לכוחות האוויר וגם לכוחות הקרקע. "אנחנו עוסקים בהתאמה מבצעית של מטוסים לזירות המלחמה השונות, זה כולל גם את מערכות הצילום ומערכות החימוש", מסביר עואד, "בתקופת הלחימה אנחנו עוסקים בשיפור של טכנולוגיות שונות והתקנות חדשות כדי לאפשר לחיל האוויר להיות דומיננטי בכל הזירות".
"מגיעים אלינו עכשיו צרכים מבצעיים מהכוחות בשטח", מסביר רס"ן ברק, קצין מפעל מערכות טכנולוגיות, על התהליך מול הלוחמים, בין היתר מול יחידות מיוחדות, "אנחנו יודעים לתרגם את הצורך לפעילות הנדסית. זה מתחיל בתהליך פיתוח שקורה באופן מזורז ולאחר מכן עובר לרצפת הייצור. באמצעות המכונות הממוחשבות, השרטוטים הופכים לחלקים ומכלולים. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש כיום ויודעים להביא פתרון מקצה לקצה - מהצורך המבצעי ועד ליכולת המבצעית בזמן מאוד קצר".
התלמידים שמגינים על הבית
בביקור באחד המפעלים למרבה ההפתעה נמצאים גם נערים ונערות. בשל מצב החירום, התלמידים מהתיכון הטכני של אורט תל-נוף, תיכוניסטים, נקראו לסייע במערך. במקום ללמוד ספרות או מתמטיקה, אותם תלמידים מבריקים קמים בבוקר ומגיעים למפעל סוללות כיפת ברזל.
צעירים וצעירות חמושים במברגות, שהם אלו שאחראים לשפר ולהביא לשימוש מחדש של מערכות כיפת ברזל. מדובר במכלולי כיפת ברזל, שכבר בוצע בהם שימוש ובאמצעות פיתוח הנדסי שעשו ביחידה הבינו איך להחזיר את אותן הסוללות לשימוש חוזר.
"התלמידים שלנו עוזרים. ביום יום הם לומדים מקצוע טכני ומשלבים עבודה מעשית - ועכשיו זו באמת עבודה מעשית. זה מדהים לראות את זה", משתפת אותנו רב"ט נויה, שבימים כתיקונם משרתת כמדריכה בתיכון של אותם בני נוער.
ולא רק התלמידים – גם רב"ט שחר ורב"ט נויה נקראו בתחילתה של הלחימה למשימה מיוחדת. "ישר כשהתחילה המלחמה המפקד שלנו שלח אותנו להסמכה למפעל חימוש כדי שנעזור במפעל", משתפת שחר.
ורב"ט נויה מוסיפה: "הגענו ולא ידענו למה לצפות, אבל האווירה טובה. כולם פה אחד בשביל השני וכיף להיות פה. ההורים היו קצת בהלם - אמרתי להם שאני מכינה פצצות, אבל הם הבינו כי כל חיילי צה"ל נרתמים כדי לסייע בלחימה, לאו דווקא בדברים שהם עושים ביום-יום והם התלהבו".
מפעל החימוש של יחידת האחזקה אינו פועל בשגרה והוא נפתח רק במצבי חירום. למפעל מגיעים כוחות מילואים והם מכלילים פצצות מורכבות ששוקלות טון. "אנחנו רואים סרטונים של הפצצות בעזה. ממש התלהבנו, אמרנו "הנה, זה הפצצות שלי". צוחקים על זה כמובן, אבל זאת באמת גאווה", מספרת בחיוך רב"ט נויה.
פצצות זה עסק מורכב ורגיש, כל טיל שוקל טון ואפילו יותר. "יש ניהול סיכונים מאחורי כל חימוש וכל פצצה. זה נושא מורכב ואנחנו עוסקים בו כדי לוודא שאין טעות ואין פספוס בכל תהליכי האחזקה", מבהיר עואד.
חשוב לציין שאותם חיילים סדירים שפועלים בימים אלו במפעלים השונים איבדו בחודשים האחרונים ובייחוד ב-7 באוקטובר חברים רבים. בן זוגה של רב"ט שחר למשל הוא לוחם בגדוד 13 של גולני ומוצב בנחל עוז. "הסיפורים שלו על חברים שאיבד הם קשים ומזעזעים. הוא בסדר, אבל כשזה נמצא קרוב אלייך את מרגישה כמה זה קשה וכואב". רב"ט נויה משתפת: "מהשכבה שלי הרבה אנשים נרצחו. עד לפני שנה אלו חברים שהייתי רואה יום-יום בתיכון. כשהגענו לעזור כאן הרגשתי משמעותית, וזה נותן הרגשה טובה".