במכתב שנשלח הבוקר (רביעי) מטעם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס בנוגע לסוגיית גיוס בני הישיבות, היא תקפה בחריפות את הממשלה, לאחר שהתירה לה ייצוג נפרד בפני בג"ץ בנושא העתירות לגיוס בני הישיבות. בין היתר נכתב כי בהתנהלותה של הממשלה "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ושלטון החוק״.
- לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
המכתב, ששלח המשנה ליועמ"שית גיל לימון אל מזכיר הממשלה יוסי פוקס, נועד להבהיר כי החלטתה לגבי ייצוג נפרד תחול רק על הממשלה וראש הממשלה, אך לא על משרדי הממשלה, בהם משרדי הביטחון, החינוך והאוצר, ולא על צה"ל - שאותם היא תייצג. "הממשלה ביקשה - מבלי שנתונה לה הסמכות לכך - לשנות את מהות הייצוג כפי שאושר על-ידי היועמ"שית", נכתב, וצוין כי הנושא נוסף לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה, מבלי שניתן היה "לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין. הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת".
מקורות בכירים הסבירו כי החלטת הממשלה היום ניסתה ליצור "כביש עוקף" ליועצת המשפטית לממשלה - גם לא לחוקק חוק גיוס חדש בשל אי-הסכמות בקואליציה, וגם להזרים כספים לישיבות בטיעונים אחרים, תוך התעלמות מהחלטת היועמ"שית שעצרה את הזרמת הכספים עד שיחקק חוק חדש או עד להכרעת בג"ץ . המקורות הבהירו "הממשלה רוצה להרוויח כמה חודשים בלי לגייס, למצוא דרך להעביר כספים אסורים ועל הדרך להזיז הצידה את היועצת המשפטית לממשלה".
בהרב-מיארה הבהירה במכתב כי נושא מתווה הגיוס לבני הציבור החרדי והשוויון בנטל השירות הצבאי הוא בעל השפעה עצומה על הציבור במדינת ישראל ועל האינטרס הציבורי בכללותו. "כך בכלל ובוודאי בעת מלחמה. עד כה, נמנעה הממשלה מלהציג מתווה חקיקה ממשלתי שברצונה לקדם בנושא זה ולא הבהירה מהי עמדתה המהותית בעניין". עוד הבהירה כי העמדה שבגללה ביקשה הממשלה ייצוג נפרד בעתירות עוסקת בהתנהלות גופי המדינה ב"תקופת הביניים", אשר החלה ב-1 באפריל עם פקיעתו של ההסדר החוקי שהתיר פטור גורף מפני גיוסם של תלמידי ישיבות.
תקופת הביניים מתייחסת לפרק הזמן עד לחקיקת חוק גיוס חדש, או עד שיוכרעו העתירות בנושא בבג"ץ, במשך תקופה שמשכה אינו ידוע. בהתאם לעמדה זו, ניתן להמשיך שלא לגייס תלמידי הישיבות ואף אין שינוי בסמכות החוקית להעברת כספי תמיכה למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שהם חייבי גיוס ושטרם קיבלו צווים. מיארה טוענת שעתה הממשלה מבקשת "לעקוף" את צו הביניים שהוציא בית המשפט בעניין התמיכות הכספיות לישיבות, למשל, באמצעות הגדלת "ערך הנקודה" המשולם לתלמידי הישיבות שאינם חייבי גיוס. לדבריה "מצב דברים חריג זה, ומשהיועצת המשפטית לממשלה אינה יכולה לייצג בהליכים משפטיים עמדה שאין לה בסיס בדין, או שהיא מנוגדת לצווים של בית המשפט, הותר לממשלה להציג את עמדתה האמורה בעתירות שבנדון באמצעות עורך דין פרטי".
הפגנת חרדים נגד חוק הגיוס בחודש שעבר
(צילום: לירן תמרי, גיל יוחנן)
היועצת המשפטית קובעת כי היתר של לקיחת עורך דין פרטי מתייחסת אך ורק לייצוג עמדת הממשלה בהליכים המשפטיים, בעוד שמשרדי הממשלה ויתר גופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובראשם משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, ממשיכים כל העת להיות כפופים לחוות הדעת המשפטית של הייעוץ המשפטי לממשלה, מחויבים לפעול לפיה ויהיו מיוצגים בעתירות אלו באמצעות פרקליטות המדינה. "בכך, תוכל היועצת המשפטית לממשלה להביא בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית, המקצועית והמשפטית הנדרשת להכרעתו, מתוקף תפקידה וחובתה לייצג בערכאות את הרשות המבצעת במובנה המוסדי הרחב ומתוך נקודת המבט הממלכתית של שמירת שלטון החוק והאינטרס הציבורי.
דרך פעולה זו אומצה גם במקרים קודמים של ייצוג נפרד, כדוגמת העתירות העוסקות בחוקתיות התיקון לפקודת המשטרה". לדבריה , החלטת מזכיר הממשלה פוקס להחריג משרדי ממשלה מייצוגה "מעוותת את המשמעות של ההיתר שניתן לייצוג נפרד. מבחינה מעשית, התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה ביחס לתקופת הביניים, כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה".
מוקדם יותר היום המדינה הגישה לבג"ץ תצהיר תשובה משלים מטעם מערכת הביטחון בנוגע לעתירות נגד חוק הגיוס, לקראת הדיון בנושא שייערך בתחילת יוני - ובו טענה כי החלה לגבש "תוכניות פעולה למימוש גיוס חרדים בטווח הזמן המיידי". מהמדינה נמסר כי "עבודת המטה בנושא נמשכת גם בימים אלה, במטרה לגבש תוכניות פעולה על-ידי הגופים הרלוונטיים בצה״ל ובמערכת הביטחון למימוש גיוס החרדים, ופעולות שתשפענה גם על גיוס בטווחים ארוכים יותר".
במהלך חול המועד, ביקשה הממשלה דחייה במתן תשובתה בנוגע לחוק הפטור מגיוס ב-20 ימים נוספים, עד ל-20 במאי, כדי "להשלים את עבודת המטה המקצועית שנעשתה בנושא ולהגיע להסכמות הנדרשות". בבקשתה, טענה הממשלה כי "לאור האירועים הביטחוניים המשמעותיים במהלך עשרת הימים האחרונים נעצרה עבודת המטה בנושא ולא התאפשרה התקדמות ממשית".
כמה ימים לפני כן, ב-21 באפריל, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיהרה, אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס. על כן, טענה הממשלה בבקשתה לארכה כי "טרם מונה עו"ד פרטי לייצוג הממשלה בשל חג הפסח". הבקשה נחתמה בהערה כי "בשים לב לימי הזיכרון והעצמאות הסמוכים לאחר חג הפסח ובשל כך שמועד הדיון בעתירות שבכותרת קבוע ליוני", מתבקשת הארכה.
הדיון הנפיץ בבג"ץ על הפטור מגיוס שניתן לחרדים צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שעשוי להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
