מקדם ההדבקה בסכנת עלייה מתמדת, ובקרב מקבלי ההחלטות חוששים מגל שלישי של המגפה. בדיון מצומצם שנערך אתמול (יום רביעי) בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים, הציעו במל"ל להטיל עוצר לילי על כלל האזרחים החל משעה 22:00 בלילה ועד ל-5:00 בבוקר בתמורה לפתיחת הקניונים. ההכרעה בסוגיה טרם התקבלה, אולם במערכת הבריאות מתחו ביקורת חריפה על המהלך שלא ברורה מידת יעילותו כמו גם הפוטנציאל שלו להורדת שיעורי התחלואה. אלו הם הבעיות המרכזיות במתווה העוצר הלילי:
1. עוצר גורף לכולם
בניגוד למודל הדיפרנציאלי שאפיין את תוכנית הרמזור, מתווה העוצר הלילי המתגבש מטיל מגבלה קשה על כלל הרשויות המקומיות. בעבר כבר טענו ראשי הערים כי יש ביכולתם לפעול באופן אחראי בתחומם, מתוך היכרות עם התושבים ומצב התחלואה. אלא שמהלך כזה מבטל כל יוזמה אוטונומית ויעילותו למיגור התפרצות המחלה מוטלת בספק רב.
"הסגר הלילי נועד לצמצם התקהלויות, כמו למשל בבריטניה שבה תרבות הברים שוקקת מאוד", מסביר פרופ' יהודה אדלר, דיקאן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. "במצב שבו המסעדות, בתי הקפה והברים סגורים כבר חודשים ארוכים לא ברור מה יתרונותיו של סגר כזה. טוב יעשו שרי הממשלה אם יעבירו סמכויות לראשי הערים שיודעים שיכולים לנהל ברמת המיקרו את הצרכים השונים בעריהם ולמצוא את הדרכים הנכונות להם להתמודדות".
2. מתקהלים במהלך היום
העוצר הלילי לא רק שלא ימנע התקהלויות, אלא צפוי לייצר התקהלויות המוניות יותר ביתר שעות היממה. "אם מונעים מאנשים לצאת מהבתים בשעה מסוימת – הם יתקהלו בשאר הזמן", מבהיר פרופ' איתן פרידמן, מנהל היחידה לאונקוגנטיקה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "זה פלסתר שאנחנו יודעים שהוא לא עובד ועושים אותו כדי להראות שעושים משהו. מניעת התקהלויות בכל שעות היום ועליית גובה הקנסות הם פיתרונות הרבה יותר יעילים. יש דברים שניתן וצריך לעשות אותם – וסגר לילי הוא ממש לא אחד מהם. אין לזה תרומה בריאותית".
3. אין יעילות מוכחת
האם העוצר הלילי השיג את יעדיו במדינות אחרות בעולם? כלל לא בטוח. "עוצר לילי לא הוכח באף מדינה שנקטה בו כיעיל בהקטנת שיעורי ההדבקה", מוסיף פרופ' פרידמן. "זו האמת המדעית והיא צריכה להיאמר. בכל המדינות שהטילו עוצר בלילה זה לא עבד. מה כן צריך לעשות? צריך לפעול ולאכוף התקהלויות בעיקר בחללים סגורים. לא צריך ללכת לפיתרונות שהם לכאורה יעילים אך למעשה גורמים לנו להעלים עין". בתוך כך, לא רק שיעלותו של העוצר לא מוכחת אלא שהוא עלול אף לייצר נזקים אדירים בתחום בריאות הנפש בקרב אזרחים ולהגביר את תחושת הבדידות, התסכול והמצוקה.
4. אכיפה בלתי אפשרית
ניכר כי האבסורד בעוצר הלילי הוא ההתמקדות בשעות במקום ההתמקדות במוקדים בהם כבר הוכח שישנן הדבקות. כמו כן, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית לאכוף מהלך שכזה שכן המשטרה צריכה לפטרל בכל רחבי הארץ ולחלק דוחות לאזרחים שהעיזו לחצות את רף דלת ביתם ללא סיבה מוצדקת. "מניעת התקהלות צריכה להיות המטרה המרכזית, לא חשוב אם זה בבוקר או בערב", אומר פרופ' יניב שרר, מנהל בית החולים ברזילי באשקלון, "בהחלט יש מסיבות ואירועים בשעות הערב, אך אם יש מקום שמותר להתקהל בו כמו סופר ומרכול גדול ולא שומרים שם על הכללים אז מפספסים. כך למשל, בנתונים האפידמיולוגיים רואים שרבים מהנדבקים היו במרכזי קניות. לכן עוצר מגבלות צריך לבצע בהתאם למקום ולא בהתאם לשעה תוך אכיפה ומשמעת מוגברת".
5. פגיעה בשירותים הרפואיים
חשש נוסף שעולה במערכת הבריאות הוא מפני פגיעה בשירותים הרפואיים שעלולה להתרחש בעקבות העוצר הלילי. "היעילות של הסגר הלילי היא לא מאוד גדולה", אומר ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל בית החולים הלל יפה בחדרה. "אם הכוונה היא לשנות התקהלויות כמו חתונות אז קשה לאכוף סגר מהסוג הזה. מנגד, אכיפה מאוד קשה יכולה למנוע מאנשים להגיע לבתי חולים ולשירותים רפואיים. המאמצים שנצטרך להשקיע כדי לקיים את הסגר הזה הם מאוד גדולים ויש כלים אחרים שאפשר לפעול על פיהם כמו מעקב אחר התחלואה ואחר המקדמים האובייקטיביים, כמו גם הפיזור של החולים באזורים השונים והעומס על בתי החולים".