כשמזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן המריא אתמול (חמישי) מנמל התעופה בקהיר בחזרה לארצות הברית, הוא הביע ביטחון בתמיכה שלדבריו קיבל ממנהיגים ברחבי המזרח התיכון לחזון של רצועת עזה ליום שאחרי המלחמה, חזון שכולל מדינה פלסטינית לצדה של ישראל. "כל זה לא יקרה בין לילה", אמר בתום שבוע של פגישות דיפלומטיות עם 10 ממשלות שונות, "אבל יש נכונות גדולה יותר כעת למדינות לקבל החלטות קשות, ולעשות את מה שצריך כדי להתקדם בכיוון הזה".
אבל גם אם בלינקן התעודד משיחותיו עם מנהיגים ערבים וטורקים, ב"ניו יורק טיימס" הדגישו כי הממשלה החשובה ביותר במשוואה - ישראל - לא נתנה שום סימן שהיא מסכימה עם המטרות ארוכות הטווח של ממשל ביידן. במהלך מסעו הדיפלומטי, בלינקן אמר שוב ושוב כי עכשיו זה הרגע לגבש פתרון מדיני לסכסוך. גורמים אמריקנים אמרו ל"טיימס" כי מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, וכישלון ממשלת ישראל להגן על אזרחיה, מלמדים שישראל לא יכולה לסמוך רק על מערכת הביטחון שלה כדי להגן על עצמה.
דברי בלינקן בישראל
(צילום: U.S. Embassy Jerusalem )
בלינקן קיים את השיחות הקשות עם ישראל לקראת סוף ביקורו באזור, שהחל ביום שישי עם נחיתתו בטורקיה. משם נסע ליוון, ירדן, קטאר, איחוד האמירויות וסעודיה. הוא ערך יום של שיחות בישראל לפני שנסע גם לרמאללה כדי לבקר ברשות הפלסטינית, ואז טס לבחריין ולאחר מכן למצרים. זה היה הביקור הדיפלומטי הרביעי של מזכיר המדינה באזור מאז פרצה המלחמה, וגם השאפתני מכולם.
עד שנפגש עם מנהיגים ישראלים ביום שלישי האחרון, בלינקן שמע מספיק כדי למסור להם שהמנהיגים באזור מסרבים לקחת חלק בכוח רב-לאומי שישלוט ברצועת עזה, כפי שהציעו כמה גורמים ישראלים. גורמים אמריקנים ציינו כי בלינקן הדגיש שהביטחון ברצועה ביום שאחרי המלחמה צריך להיות מנוהל על ידי פלסטינים שלא קשורים לחמאס, וכי עזה והגדה המערבית צריכות להיות מנוהלות על ידי הרשות הפלסטינית.
אף שמנהיגים באזור אמרו שכרגע הם לא יממנו את בנייתה מחדש של הרצועה, הם עשויים לעשות זאת אם ישראל תסכים להתקדם לכיוון הקמת מדינה פלסטינית שכוללת את "שני השטחים", אמר בלינקן לבכירים ישראלים. בכיר במחלקת המדינה אמר כי לישראל הוצג "פיתוי גדול יותר". יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, אמר ביום שני לבלינקן כי ריאד עדיין מוכנה לשקול לנרמל את היחסים עם ישראל אם זו תסכים להקמת מדינה פלסטינית.
הגורמים האמריקנים אמרו כי ב"שיחות הנורמליזציה" לפני מתקפת חמאס, בן סלמאן התמקד בעיקר בלסחוט הישגים מול וושינגטון - בדמות ברית הגנה בין ארה"ב לסעודיה, שיתוף פעולה אמריקני בבניית תוכנית גרעין אזרחי ועסקאות נשק. אבל המחיר של הסעודים היום להכרה דיפלומטית בישראל עלה.
בינתיים, אמרו ב"טיימס", כל הדיבורים של האמריקנים על חזון ארוך טווח לאזור הם רק דיבורים. "כשבלינקן הציג את הצעתו של יורש העצר הסעודי ביום שלישי בתל אביב, לישראלים לא הייתה תגובה ברורה, והאמריקנים ממתינים להצעה נגדית", אמר גורם במחלקת המדינה.
גורמים רשמיים בישראל התנגדו לכמה דרישות של ארה"ב - בהן האטת קצב התמרון הקרקעי, העברת כספים לרשות הפלסטינית ומתן האפשרות לעקורים פלסטינים בעזה לחזור לבתים בצפון הרצועה, שם נפגעו לפחות מחצית מהמבנים. נתניהו הסכים רק לאפשר לצוות של האו"ם להיכנס בזמן מסוים לצפון הרצועה כדי לאמוד את התנאים באזור.
הפגנות ברמאללה בזמן ביקור בלינקן
בלינקן לחץ על נתניהו בעקבות הצהרות שרים על הגירה מרצון מעזה. אחרי שהוא עזב את ישראל ביום חמישי בבוקר, ורגע לפני הדיון בהאג, נתניהו פרסם הצהרה שבה הבטיח כי "לישראל אין כוונה לכבוש לצמיתות את עזה או לעקור את האוכלוסייה האזרחית".
בפגישה של בלינקן עם שר הביטחון יואב גלנט, הדגיש גלנט כי ישראל לא מאטה את פעילותה בצפון הרצועה, אלא משנה טקטיקה. הגורם הישראלי שאמר זאת ציין כי נאמר לבלינקן שפעילות צה"ל בדרום הרצועה אף תתעצם, נוכח האתגר שם. ההנחה היא שהנהגת חמאס מסתתרת בחאן יונס - העיר המרכזית בדרום הרצועה, וכי שם גם נמצאים רבים מהחטופים.
נתניהו דחה את קריאותיו של בלינקן לאפשר לתושבי צפון הרצועה לשוב לבתיהם. מרבית תושבי צפון הרצועה, כ-1.1 מיליון בני אדם, נדרשו לנוע דרומה בתחילת המלחמה. בתגובה שהועברה ל"ניו יורק טיימס", מסר משרד ראש הממשלה כי "השבת תושבים לצפון הרצועה תעמיד אותם בסכנה. בצפון הרצועה עדיין נמצאים אלפי מחבלי חמאס, ויש שם קילומטרים של מנהרות טרור ותשתיות נוספות של חמאס. ישראל תצטרך לטפל בכל אלה לפני שהתושבים יוכלו לחזור".
