בוועדת החקירה הממלכתית לבירור נסיבות אסון מירון, שבו קיפחו את חייהם 45 בני אדם, נשמעת היום (ב') עדותו של רב הכותל והמקומות הקדושים שמואל רבינוביץ'. הרב, שמשמש גם כיו"ר "ועדת החמישה" לניהול סדר הפעילות בקבר רבי שמעון בר יוחאי", אמר בדיון כי "יועצי הבטיחות לא אמרו שיש בעיה בגשר". אחריו עלה להעיד מפקד מחוז צפון לשעבר ניצב בדימוס אלון אסור. ynet עביר את הדיון בשידור ישיר.
"המצב שם בשנת 2008 היה נורא - אין תשתיות, בנייה בלתי חוקית, כבלי חשמל בכל מקום, על כל מרצפת שניסינו להזיז שם הייתה מלחמה", תיאר הרב רבינוביץ' בתחילת עדותו. "החלטתי שאסור להיכנע כי המקום מסוכן מאוד. במשך שלוש שנים נעשה שם שינוי בצורה בלתי רגילה. מה שראיתם בסיור שלכם עכשיו זה זהב לעומת מה שהיה ב-2008. כל ילד יכל אז לגעת בכבל חשמל ולהתחשמל".
הרב המשיך לתאר את ההיסטוריה הבעייתית של האתר: "לפני שנתיים הייתה מלחמת עולם בין המשטרה לארגונים הקיצוניים שבאו לשם. אמרתי למשטרה 'אתם צריכים לעשות את מה שאתם חושבים'. המשטרה אמרה שהיא אחראית, הדגשנו שאין שום סמכות לוועדה".
יו"ר ועדת החקירה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת מרים נאור, ביקשה מהעד להתייחס למעבר שבו אירע האסון. "'מעבר דב' (מכונה גם "שביל ר' דב" ו"גשר דב") והמדרגות הם שטח שבניהול 'ועדת החמישה'. אם יש בעיה עם המעבר, לא תפקידכם לדאוג לו?".
הרב רבינוביץ' השיב: "לא ידענו שיש בעיה, יועצי הבטיחות שלקחנו בשנת 2008 וגם אחר כך לא העירו ולא אמרו שיש בעיה עם 'גשר דב'. אף אחד לא בא להעיר על הדבר הזה". השופטת נאור: "אתה יודע את ההיסטוריה שלו?". הרב רבינוביץ': "לא בתקופה שלי, אף אחד לא בא להעיר על הדבר הזה או שיש תקלה. יכול להיות שעל פני 365 ימים אין עם זה בעיה וצריך להבדיל כי באירוע בל"ג בעומר אני לא כל כך מסתובב באתר".
העד הוסיף בנוגע לזירה שבה אירע האסון: "לגבי 'גשר דב' לא קיבלתי דבר נקודתי, אבל חשבתי שכל האזור נראה כמו עולם שלישי. ביקשנו לתכנן ולבנות הכול מחדש. התחלנו בתוכנית שהייתה אמורה לשפץ את כל האזור, לא ידעתי שקיימת בעיה בטיחותית בגשר. אף בן אדם שם לא הביא את זה לתשומת ליבי".
חבר ועדת החקירה אלוף במיל' שלמה ינאי הקשה על הרב רבינוביץ': "חלקה 70 באחריותך. שם הייתה ההדלקה של תולדות אהרן. אתה לא נמצא בתהליך הזה?". רבינוביץ': "לא". ינאי: "אם היה קורה דבר כזה בכותל המערבי?". רבינוביץ': "אי אפשר להשוות בין המקומות".
ינאי המשיך ללחוץ: "אבל האירוע נעשה אצלך בחצר. אם שנה אחרי שנה אתה נותן לזה לקרות, אז בסוף זה מה שקרה". רבינוביץ' הגיב: "בלי סמכות אין אחריות". ינאי סיכם: "אני חושב שהייתם צריכים להתערב, זה שלא התערבתם זה חלק מהדברים שאנחנו בודקים כרגע".
ניצב בדימוס אלון אסור, שפיקד על מחוז הצפון במשטרה מ-2016 עד 2019, העיד בפני חברי ועדת החקירה על התמודדותו באבטחת אירועי ל"ג בעומר בהר מירון. "למשטרה יש פקודה לפינוי ההר וברגע כזה כל אחד יודע מה הוא עושה", אמר אסור.
אסור נשאל לגבי מספר האנשים שנמצאים בזירות ההדלקה בהר בל"ג בעומר, והשיב כי לפי מה שהוא מכיר בחסידות תולדות אהרן נמצאים בשעת האירוע כ-5,000 בני אדם. השופטת נאור שאלה: "אם אגיד לך שהיו 25 אלף איש זה נראה לך סביר?", ואסור השיב: "אני לא יודע, קשה לי לשפוט מה היה שם. בסוף, האינדיקציה זה התנועה. הבעיה היא ברחבות, שם אין לך מקום, שם אתה לא באמת יכול לספור".
השופטת נאור תהתה מול קצין המשטרה בדימוס מה החזון שלו לאירועים עתידיים בהר מירון. אסור השיב: "אם אין לי מגבלות, אז צריך לקחת את ההר הזה ולתכנן אותו מחדש. שינוי תשתיתי בכל ההר הזה".
העד הראשון: "אפשר היה למנוע את האסון"
בדיון הראשון אתמול בוועדת החקירה לבדיקת האסון האזרחי הגדול בתולדות המדינה שאירע בהילולת ל"ג בעומר העיד מפקד מחוז הצפון במשטרה ניצב שמעון לביא. הקצין הבכיר חזר שוב ושוב בעדותו על כך ש"העיקרון המנחה הוא לא להגביל קהל".
לביא אמר: "תפישת העולם לאורך השנים היא שאין הגבלת קהל במירון. כך נעשה ב-30 השנים האחרונות, אף מפקד מחוז לא הגביל קהל וזה עיקרון מבצעי מנחה. כל ניסיון להגביל ולהציב מחסומים עלול לגרום לצוואר בקבוק ולאסונות הרבה יותר גדולים".
לשאלת השופטת נאור בנוגע להליכי הרישוי, ציין ניצב לביא: "אני לא חלק מהרישוי, אני לא מקצועי בהיבטי הרישוי. יש אנשי מקצוע, התפקיד שלי זה לוודא שהכול בסדר, שאין פערים. גם ביום האחרון ישבתי עם מהנדסי רישוי, עם אנשיי, כדי לראות אם יש פערים אסטרטגיים שיכולים להשפיע ולא קיבלתי.
"הקהל הקבוע בהדלקות זה החסידויות, כל אחד בהתאם לחסידות שלו. מרבית הקהל זה שלהם ולכן הליך הרישוי מולם, זה עסק מסודר ומאורגן. חובה עליהם לעמוד בתנאי הרישוי. לגבי 'עמך ישראל', מכיוון שאין לנו איך לעמוד מולו ולקיים דיאלוג, מה שגורם לנו לבצע התערבות בהקשר קהל, זו אך ורק הסיטואציה. כל ניסיון להגביל קהל במירון נדון לכישלון".
ניצב לביא אמר שאין הגבלה כללית על הגעה למירון אבל כן יש הגבלה על מספר המשתתפים בכל הדלקה והדלקה, אבל הוא לא יודע מהי כי אלה ענייני רישוי שהוא לא מבין בהם, ולכן המשטרה לא מתערבת בדרך כלל, אלא נותנת לתנועה לזרום באופן טבעי. "אין לנו אפשרות לעצור, לחסום, לווסת ולדלל.
"אין לי קשר למהנדסי בטיחות, אני לא איש מקצוע. יש לי אנשי מקצוע, עסק שעובד, אנשים שמכירים ויודעים. כל הדיאלוג נעשה במסגרת שיתוף פעולה בין הגורמים. התפקיד שלי זה במידה ויש פערים משמעותיים שמצריכים התערבות. האיום המרכזי הוא לא ירי מלבנון, לא פח"ע, האיום המרכזי זה סוגיית הקהל".
"אין לחץ, אין דוחק"
מפקד המחוז ציין בדבריו כי בהדלקה של חסידות תולדות אהרן היו 25 אלף איש, וזה בעיניו "מספר סביר". השופטת נאור הביעה פליאה: "זה מספר סביר בעיניך?", ולביא השיב: "כן". הוא הוסיף: "כשהייתי שם בחצות אין לחץ קהל, אין דוחק, אין תנועה עומדת ואני חוצה את כל מתחם תולדות אהרן. סוגיית המספרים נועדה לתת לי סוג של הערכת מצב, להבין איפה מרכז הכובד שלי". בשלב מוקדם יותר של שמיעת העדות, יו"ר הוועדה נאור רמזה שמעיון במסמכים עולה שהיה שם היתר ל-3,000 איש.
לשאלת השופטת נאור "מה קרה?", השיב ניצב לביא: "אין לילה שאני לא חושב במהירות של 400 קמ"ש מה הייתי עושה אחרת בדיעבד, איך הייתי פועל אחרת, מה קרה שם בדיוק. אני באמת לא יודע מה קרה שם. ברור לי שהיה שם לחץ גדול מאוד בזמן קצר מאוד. הייתה שם החלקה וכנראה כמו במפולת שלגים אחד נפל על השני וככה נהרגו 45 אנשים.
"אני לא יודע מה גרם לסיפור, אני לא יודע. לא יכולתי לתחקר את זה מכיוון שכל העסק נמצא בחקירה. נאמר לנו לא לקיים תחקיר מאחר וזה נמצא בחקירת מח"ש והגיעו חוקרים לקחת את מסמכי הרישוי, אנחנו מנועים מלעסוק בזה. הדבר שהכי מעניין אותי זה מה גרם לזה, ואין לי תשובה. בוודאי שהיה אפשר למנוע את האירוע הזה. אם מסתכלים במובן הרחב ביותר, זה שעסק שהוא הזנחה של הרבה שנים, של חוסר הסדרת תחומי אחריות, חוסר לקיחת אחריות, חוסר התייחסות לתשתיות שהן לא בהתאמה, הן כמו פלסטר.
"צריך לבדוק גם אותנו, אני לא בורח מאחריות. המשטרה היא חלק מהעניין, אבל צריך לבדוק גם דברים אחרים שהיו מסביב. אני לא מאשים אף אחד, אני מאשים תהליך - היו פה החלטות שלא התקבלו, לאורך שנים הייתה חוסר הסדרה וכולם זרמו עם העסק הזה. אני כמשטרה, אין לי יכולת למנוע את האירוע הזה. אני לא יכול לקבוע אם אירוע מירון יתקיים או לא, זה לא במנדט שלי". לביא טען כי חברי המרכז לפיתוח המקומות הקדושים הם האחראים להיערכות ההילולה.
השופטת נאור אמרה לניצב לביא כי הוא "בהחלט עשוי להיקרא שוב", והבהירה לו שהמשמעות היא שחל עליו איסור גורף לדבר על עדותו אחרי שתסתיים. אחרי הפסקה בדיו, הציע ניצב לביא לחברה החרדית להפיק לקחים מאסון מירון בכל הקשור לשמירה על בטיחות. הוא הציע לקיים את טקסי ההדלקה בל"ג בעומר הבא במקום חלופי, ואמר: "היו לחצים פוליטיים בקשר להדלקות. אני קבעתי תו תקן למספר הדלקות והיו לחצים להרחיב את הכמות ולהוסיף עוד".
הגם שהעדים מחויבים להתייצב לדיון על פי קריאת הוועדה, אין הדבר נחשב לחקירה באזהרה, ולפי שעה הדברים של ניצב לביא והבאים אחריו לא יוכלו לשמש נגדם בהמשך עבודתה. סעיף 15 לחוק ועדות חקירה קובע כי במקרה שבו חברי הוועדה מזהים אפשרות של פגיעה בעד מהחקירה או מתוצאותיה, עליהם להזהירו מכך מראש, ולהעניק לו זכויות הכנה הנלוות לכך, כגון עיון בחומרי בראיות, חקירת עדים ועוד, ובשלב מוקדם זה לא ידוע על כוונה כזו.