ניצחון בתביעה לדוד שמרון, מקורבו וקרוב משפחתו של ראש הממשלה, שתבע דיבה אדם שטען כי שמרון הראה לו הסכם בין ראש הממשלה לרעייתו שרה, בו התחייבויות חריגות לכאורה של נתניהו כלפי רעייתו. שמרון יפוצה במאות אלפי שקלים.
בית משפט השלום ברמלה פסק בתביעת לשון הרע עו"ד דוד שמרון נגד דוד ארצי, לטובת הראשון. התביעה הוגשה בגין דבריו של ארצי במרץ 2021, בהם טען כי עו"ד שמרון הציג בפניו בבית קפה בכפר סבא בשנת 1999 הסכם סודי בן 15 עמודים, שאותו ערך התובע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, על פיו היו ביניהם סידורים משפחתיים חריגים, בהם איסור נסיעת ראש הממשלה לחו"ל ללא רעייתו בנסיעה הכוללת שהיית לילה בחו"ל, איסור הורשת רכוש לבתו של ראש הממשלה מנישואים קודמים ובעיקר מתן זכות לרעייתו להיכנס לישיבות ולדיונים הסודיים ביותר או לאשר את המינויים של הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ.
ארצי טען כי עו"ד שמרון ייצג אישה בשם גיטה שרובר, שהינה בעלת הון. לדברי הנתבע היא פיטרה את שמרון והאחרון נפגש עמו, מירר בבכי והתחנן בפניו שיפעל להחזיר לו את מקום פרנסתו המתגמל בשל ההיכרות איתה, סכום של מיליוני דולרים מדי שנה עבור שירותיו. אז טען הראה לו שמרון את ההסכם שטען שקיים בין נתניהו לרעייתו.
עו"ד שמרון טען בכתב התביעה כי כל הדברים שארצי סיפר לא היו ולא נבראו, ולא היה הסכם בין ראש הממשלה לרעייתו. עוד טען עו"ד שמרון שמעולם לא ערך הסכם כזה בין ראש הממשלה ורעייתו, לא ראה הסכם כזה, ולא הראה למר ארצי או לכל אדם אחר הסכם כזה או משהו שנחזה להיות הסכם כזה.
בכתב ההגנה טען ארצי באמצעות עורכת הדין ליעד ורצהיזר, שיש לדחות את התביעה נגדו כי כל דבריו הם אמת, והדברים היו כפי שתיאר בפרסומים ובראיונות שבהם התראיין, ולראיה, הוא עבר בדיקות פוליגרף ונמצא דובר אמת.
השופט זכריה ימיני החליט לקבל את תביעתו של עו"ד שמרון וקבע שיש להעדיף את הראיות מטעמו על פני הראיות שהגיש מר ארצי, כי מר ארצי לא הוכיח שדבריו הם אמת והתכוון לפגוע בתובע בחוסר תום לב. עוד הבהיר ימיני כי לארצי לא עומדת הגנת תום הלב, והפרסומים מהווים מספר פרסומים, שכל אחד מהם מזכה את עו"ד שמרון בפיצויים, וכי מר שמרון זכאי לפיצויים ללא הוכחת נזק. נקבע כי ארצי ישלם 425 אלף שקלים, הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין של 50 אלף שקלים ותשלום של 50 אלף שקלים עבור אוצר המדינה.
לגבי עדות ראש הממשלה נתניהו כתב השופט: "רוב חקירתו הנגדית של מר נתניהו הסתמכה על כתבות עיתונאיות, ועדויות סברה של עדים מטעם הנתבע, אשר העובדות הכלולות בהם לא הוכחו על ידי ראיות עצמאיות מטעם הנתבע. על כן יש לקבל את תשובות מר נתניהו ככתבתן וכלשונן לשאלות שהתבססו על הכתבות העיתונאיות ועדויות הסברה. עדותו של מר נתניהו סייעה לתובע ולא לנתבע. נתניהו הבהיר בפירוט ובבהירות את מערכת היחסים בינו לבין רעייתו, מתי מתייעץ איתה ומתי לא מתייעץ איתה, הבהיר שבעניינים ביטחוניים רעייתו הינה מחוץ לתחום - הוא לא מתייעץ איתה, אלא מקבל את ההחלטות לבד לאחר קבלת המלצות ודעות של אנשים שונים, והחלטותיו הינן לגופו של עניין לטובת עם ישראל. עדותו של מר נתניהו לא נסתרה באף עניין, ועדותו הייתה מהימנה".
השופט קבע: "מהעדויות עולה וכן מעדות נתניהו כי בכל הקשור למפלגת הליכוד אכן יש לגברת נתניהו כחברת הליכוד השפעה על מה שקורה במפלגה. כחברת ליכוד יכולה היא להשפיע על הנעשה במפלגה כמו כל אחד אחר. כמו כן, מר נתניהו לא ימנה ללשכתו עובד שעובד אתו באופן צמוד, אם קיבל עליו דעה שלילית של גב' נתניהו. אך הוא יכול לבחור עובד ללשכתו העובד בצמוד אליו מאלה שגב' נתניהו לא הביעה עליהם דעה שלילית. מר נתניהו הסביר זאת בכך שהוא מעריך את דעתה של רעייתו בקשר לאופיים של בני אדם ומטרותיהם. הסבר זה מקבל תימוכין מעדות איילת שקד ומעדות ניר חפץ, שהאדם הקרוב ביותר למר נתניהו היא רעייתו, והוא מאד מחשיב את דעתה, וכי משפחת נתניהו היא משפחה מאד מלוכדת.
"מעדויות של בני הזוג נתניהו עולה עוד שגב' נתניהו אינה מעורבת בענייני ביטחון וכלכלה, אינה מתערבת במינוי שרים, אינה מתערבת במינוי ראש המוסד, אינה מתערבת במינוי ראש השב"כ ואינה מתערבת במינוי הרמטכ"ל. מר נתניהו העיד שהוא גם לא סיפר לגב' נתניהו על מבצעים שבהם השתתף בעת שירותו בסיירת מטכ"ל, ולא מספר לה מאומה על סודות מדינה, לרבות לא על ענייני ביטחון כלשהם. עדותם של בני הזוג נתניהו לא נסתרה".
לגבי מינוי רמטכ"ל לפי השופט: "לאור הוראות חוק יסוד הצבא, הרי שטענת הנתבע לעניין מעורבות גב' נתניהו במינוי הרמטכ"ל אינה נכונה, שכן מי שממנה את הרמטכ"ל היא הממשלה לפי המלצת שר הביטחון, ולכל אחד מחברי הממשלה יש את שיקול הדעת האם לתמוך במועמד שר הביטחון לרמטכ"ל" לעניין ראש השב"כ כתב שמדובר במינוי של הממשלה ולא ראש הממשלה.
השופט גם חיווה דעתו על עדות ליברמן ומתח עליה ביקורת חריגה - במשפט, ליברמן העיד שברור לו שגב' נתניהו התערבה באופן ישיר או באופן עקיף במינויים בכירים, וזה לפי הטונים של השיחות עם מר נתניהו, ולפי זה היה יודע שגב' נתניהו עומדת ליד מר נתניהו. כך כתב השופט היום: "כאשר מר נתניהו היה בעומאן, ליברמן הודיע למר נתניהו שאינו מוכן להמתין, וכי יעלה את מועמדות כוכבי לרמטכ"ל לוועדה למינוי בכירים... (כאן נראה חוסר רגישות של מר ליברמן שהוא מקדם עניינים רציניים הרי גורל, בעוד ראש הממשלה נמצא בביקור מדיני חשוב ביותר במדינה ערבית לקידום הסכם שלום. לא היה נגרם כל נזק אם מר ליברמן היה ממתין מספר ימים עד לשובו של ראש הממשלה ארצה). אינו יודע אם גב' נתניהו קשורה לסיפור זה (אם כן, מדוע סיפר סיפור זה? האם כדי להכפיש את מר נתניהו בכל מקרה עקב יריבות פוליטית?). סבור אני שעדותו של מר ליברמן אודות המינויים המדוברים בתביעת הדיבה שבפנינו הינם עדות סברה בלבד שהיא עדות בלתי קבילה... מתוך העדות עולה חשש כבד ביותר שעדותו של ליברמן הושפעה רבות מהיריבות הפוליטית שלו מול מר נתניהו, שכן לא החמיץ בעדותו אף הזדמנות להכפיש את נתניהו למרות שלא הייתה לו ידיעה אישית על אשר הזכיר".
עורכת דינו של ארצי, ליעד ורצהיזר, מסרה בתגובה: "אנו סבורים שמדובר בפסק דין תמוה (בלשון המעטה) ושגוי משפטית. נערער".
"מעו"ד שאול שמרון נמסר: "בית המשפט ניתח לאורך 127 עמודי פסק הדין את העדויות כולן, ואת הנימוקים המשפטיים להכרעתו. בית המשפט בחן את גרסתו של ארצי, קבע שהיא מופרכת מן היסוד וקיבל את עדותו של עו"ד דוד שמרון. עו"ד שמרון מוסר שישמח מאד אם תהיינה במהרה בשורות טובות לעם ישראל בנושאים החשובים יותר המעסיקים כיום את כולנו".