נציב התלונות על השופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, דחה היום (ב׳) את התלונה שהגיש ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) בעניין שישה מקרים של ניגודי עניינים לכאורה מצד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. תלונתו של קרעי התבססה, בעיקרה, על שני פרסומים בכלי תקשורת.
בהחלטתו, סקר נציב התלונות על השופטים את ששת המקרים שבהם עסקה תלונתו של ח"כ קרעי הנוגעים לניגוד עניינים לכאורה - בהם העברת שלושה תיקים לגישור בפני השופט וכן את התייחסותה של הנשיאה חיות לכל אחד ואחד מהמקרים.
חיות כתבה לנציב שהם: "קשה להשתחרר מהרושם שהתלונה אינה אלא חלק ממסע מכוון של השחרה ודה-לגיטימציה המתנהל מזה זמן מה נגד בית המשפט העליון וחלק משופטיו באופן אישי. בתגובתי התייחסתי אחת לאחת לטענות כלפיי והראיתי כי אין לדברים שחר, וכי מדובר בליקוט וצירוף מגמתי של חלקי מידע מן העשור האחרון, והפרחת טענות והנחות משוללות יסוד".
הנציב כתב שהעובדות השונות שמסרה הנשיאה בתגובתה, באשר לזמנים הרלוונטיים לטענות נשואות התלונה, כמו גם לטיב ומשך ההיכרויות שלה עם הגורמים המעורבים, נמסרו מידיעתה האישית, וכי לא מצא כל סיבה לפקפק בהן. הוא העיר, כי העובדות שמסרה הנשיאה אינן מתיישבות במלואן עם אלו המופיעות בכתבות.
המקרים שבגינם הוגשה התלונה נגד חיות:
∙ העברת שלושה תיקים לגישור בפני השופטת (בדימוס) הילה גרסטל. לדברי הנשיאה חיות, נעשה הדבר משיקולים מקצועיים וענייניים ובהסכמת הצדדים, כפי שנעשה בכל מקרה שבו מפנה בית המשפט העליון הליכים לגישור. לא הועברו התיקים לגישור רק בשל הקשר בין הנשיאה לבין השופטת גרסטל.
∙ מינויה לשיפוט של ליאת בנמלך, שהייתה עוזרתה משפטית של חיות. תגובת חיות: השופטת מונתה שש שנים מאז שסיימה את תפקידה כעוזרת המשפטית ובחלוף התקופה שנקבעה בנוהל למניעת ניגוד עניינים.
∙ דיון בערעורים על פסקי דין של שופטת בית המשפט המחוזי דאז, ענת ברון, חברתה הקרובה של הנשיאה חיות. על כך השיבה חיות: בית המשפט העליון דן בערעורים על פסקי דין של הרכבים אחרים כדבר שבשגרה.
∙ התמחות בתו של עו"ד גיורא ארדינסט, חבר קרוב של חיות היום, אצל הנשיאה חיות. הנשיאה מסרה כי לא היה לה כל קשר "חברתי, חברי או אישי" עם עו"ד ארדינסט, והסיבה שהוא נמנה באותה עת עם רשימת המניעויות שלה נבעה משיקול אחר הנוגע לבעלה.
הנציב הדגיש את החשיבות של דיון ציבורי בנושאי ניגודי עניינים, אך הוסיף שהדבר חייב להיעשות "באופן מקצועי, ענייני ורציני, החף מגישה פוגענית כלפי בית המשפט ושופטיו, גישה שיש בה משום זילות של המערכת המשפטית היקרה לכולנו".
"יש לשמור על כבודם של השופטים ושלא להיחפז למסקנות לגביהם, אשר לא רק עליהם הן משליכות כי אם גם על מערכת המשפט בכללותה ועל אמון הציבור בה".
הוא חתם את החלטתו באמירה ש"התוקפנות וההתלהמות להן אנו עדים, לצערי, ממש בימים אלו, לא יביאו לקידום המטרות הלגיטימיות של יתר שקיפות מצד המערכת, ובוודאי שאין להן דבר וחצי דבר עם הרצון למנוע ניגודי עניינים בקרב השופטים".
