ראש הממשלה אוהד ברק אמר במאמר ארוך שפרסם במגזין Foreign Affairs האמריקני כי בישראל מאמינים שרק כמחצית מ-134 החטופים שבידי חמאס נותרו בחיים. לדבריו, הוא אינו מטיל ספק בכך שראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה בחזרתם - אך ראש הממשלה דוחה את ההכרעה, ובכך מסכן אותם.
"לשחרר את החטופים זו חובה מוסרית", הבהיר ברק במאמר. "זה לא יותר חשוב מסילוק האיום של חמאס, אבל זה דחוף יותר. כישלון בכך יהיה בושה קולקטיבית להנהגת ישראל, וכתם על החברה הישראלית לדורות הבאים".
ברק כתב עוד במאמר שעסקת חטופים נותרה אפשרית, למרות שדרישות חמאס לא היו הגיוניות עד כה - ואין מטרה ששווה להשיג אותה "בכל מחיר". לדבריו, "ישראל היא מדינה ריבונית עם הזכות לדחות הצעה שתגרום יותר נזק מתועלת - במיוחד הצעה של ארגון טרור צמא דם כמו חמאס. יחד עם זאת, אין זה הגיוני להכריז כל הזמן על כוונה להרוג את אותם מנהיגים, כפי שעושים גורמים ישראליים על בסיס יומיומי, תוך ניסיון לעשות עסקה - בידיעה שחלק מבני הערובה משמשים כמגן אנושי".
"לגיטימי לחלוטין שישראל תשאף להרוג בכירי חמאס", אמר ברק, "אבל כפי שמנסחת זאת דמותו של אלי וולך במערבון הקלאסי 'הטוב, הרע והמכוער' - 'כשאתה צריך לירות, תירה - אל תדבר!'".
ברק הדגיש כאמור כי הוא אינו מטיל ספק בכך שנתניהו רוצה לראות את החטופים בבית, אך ציין כי "בהתחשב ברקורד שלו, הדיבורים שלו נשמעים חלולים". ראש הממשלה לשעבר טען כי "שש פעמים ב-12 השנים האחרונות נתניהו דחה תוכניות שהציעו ראשי השב"כ לחסל את הנהגת חמאס. בעודו דוחה את ההכרעה, הסכנה שעומדת בפני החטופים נותרה גדולה, והסיכויים להשלמת עסקה מתכווצים".
ברק התייחס גם לחזון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לכונן הסדר אזורי חדש אחרי המלחמה, שישים סוף לאיום של חמאס - ויעביר את השליטה בעזה לידי רשות פלסטינית מחודשת, תוך נרמול היחסים בין ישראל לסעודיה והקמת ברית הגנה רשמית בין וושינגטון לריאד. ברק ציין כי התוכנית, שמותנית בכך שישראל תסכים לתהליך מדיני ארוך-טווח שבסופו פתרון שתי המדינות, מקשה על נתניהו פוליטית.
"הוא יכול לקבל אותה תוך הבעת הסתייגויות ישראליות, או שהוא יכול להיכנע לשותפיו הגזעניים והמשיחיים מהימין הקיצוני - שמבקשים לספח את השטחים הפלסטיניים - ובכך לדחות כל הצעה, מותנית וארוכה ככל שתהיה, הכרוכה בהקמת מדינה פלסטינית", טען ברק.
"אם נתניהו יסכים לוושינגטון, הוא מסתכן באובדן תמיכתם של אותם אנשים מהימין הקיצוני, מה שיביא לסוף ממשלתו", כתב. "אם ימשיך לדחות את גישתו של ביידן, הוא מסתכן בלגרור את ישראל עמוק יותר לתוך הבוץ בעזה; אינתיפאדה שלישית עלולה לפרוץ בגדה המערבית; כניסה למלחמה נוספת עם חיזבאללה; פגיעה עמוקה ביחסים עם ארצות הברית, עליה נשענת ישראל לצורך תחמושת, תמיכה כספית וגיבוי דיפלומטי מכריע; פגיעה בהסכמי אברהם ובהצטרפות סעודיה אליהם; והטלת ספק בהסכמי השלום עם מצרים וירדן. כל אחת מהתוצאות הללו תהיה איומה, ושילוב ביניהן יהיה אסון היסטורי".
"ביידן מחכה לתשובה", הוסיף ברק. "כמה מיועציו של הנשיא האמריקני חוששים, על סמך הניסיון, שנתניהו ינסה להונות את שני הצדדים עד לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר. באנגלית, הוא יטען בפומבי שהוא מוכן לדון בהצעתו של ביידן - אך יבקש באופן פרטי מהבית הלבן להעריך את הקשיים הפוליטיים שלו ולא לחלוק עליו או לבקר אותו בפומבי. בינתיים, בעברית, הוא ילחש לבעלי בריתו מהימין הקיצוני: 'אל תעזבו. רימיתי את אובמה, הולכתי שולל את טראמפ, וגם את ביידן אשטה - ואנחנו נשרוד. תבטחו בי!'. זה יהיה נתניהו הקלאסי — וזה יהיה רע עבור ביידן ואיום עבור ישראל".
ברק כתב גם כי יש רק דרך אחת למנוע מנתניהו להוביל את ישראל למלחמה אזורית ארוכה, וכנראה להונות גם את הממשל האמריקני וגם את הציבור הישראלי: בחירות כלליות. הוא אמר כי יאיר לפיד, בני גנץ וגדי איזנקוט צריכים לקרוא לקיום בחירות כלליות לא יאוחר מיוני 2024. לטענת ברק, אופוזיציה מתואמת צריכה לרוץ בהבטחה לקבל על תנאי את הצעתו של ביידן, ולענות עליה ב"כן, אבל".
ברק הדגיש כי יהיה קשה למכור לציבור הישראלי את ההצעה של ביידן אחרי 7 באוקטובר, אך ציין כי הישראלים יהיו חייבים בהמשך להתגבר על תחושות הכאב, הכעס, ההשפלה וההרגשה ש"כל הפלסטינים הם חמאס". לדבריו, "פעם חשבנו ככה על מצרים וירדן. דור שלם של ישראלים לחם במלחמות קשות נגד אותן מדינות. אבל שלום יעיל, גם אם קר, נמשך עם המדינות האלה כמעט 45 שנה וכמעט 30 שנה. תארו לכם כמה גרוע היה המצב של ישראל ללא הסכמים האלה היום".
לדברי ברק, "במקום להאיץ בישראלים להתגבר על הפחדים, נתניהו מנצל אותם, ומשחק לידיים של בעלי בריתו הימנים הקיצוניים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. אם יקבל את דרכם, התוצאה תהיה אסון. נתניהו יודע זאת, אבל מאמין שהוא יכול להרגיע אותם ולעקוף אותם, ולהימנע מהתרחיש הגרוע ביותר על-ידי הימנעות מוחלטת מהחלטה. התוכנית של נתניהו דוחה כל הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית וכל תכתיבים בינלאומיים לגבי תנאי הסכם קבע ישראלי-פלסטיני".
ברק הדגיש: "ברור מה נתניהו לא רוצה. מה שנותר לא ברור זה מה הוא כן רוצה. לישראלים יש זכות לדעת וזכות לשקול. נתניהו מרוכז בהישרדותו הפוליטית, והוא לעולם לא יפרוש מרצונו".
