אמרת אילת, אמרת תיירות, ספורט, חינוך, תרבות, אקדמיה, איכות הסביבה. אמרת עיר בריאה, עיר חכמה, עיר חמה (תרתי משמע). אמרת עיר שתושביה חיים ומתפרנסים בכבוד ובעיקר דוגלים בערכים כמו אהבת חינם ואירוח מכל הלב.
לצערי הגדול, בימים האחרונים עוברת העיר טלטלה תדמיתית קשה במיוחד. בסיקור התקשורתי והציבורי של פרשת האונס המזעזעת המסעירה את המדינה, לא רק שכל סגולותיה היטשטשו, אלא אפילו יש ניחוח באוויר כאילו עיר שלמה הייתה שותפה לעבירה. יש כאן הכתמה בוטה של קהילה איכותית שאיש מהעוסקים בסיקור האירוע לא מכיר ולא טרח להכיר.
אילו אותם גורמים לא היו מסתפקים בעבודת סקר עצלה ושטוחה, אלא היו עושים חקר מעמיק, רציני ואחראי, הם לבטח היו מגלים שכאן חיה, נושמת ובועטת קהילה שהייתה הראשונה שחרטה על דגלה את תוכנית "עיר ללא אלימות", שהיא היחידה במדינה שבמשך שנים הפעילה בכל חופשת קיץ את תוכנית "קיץ בטוח" ובאוהל ענק שעל הטיילת דואגת ב-15 השנים האחרונות לשלומם של בני הנוער הנופשים מכל הארץ ובכך לוקחת אחריות הורית לאומית על אותם הילדים, שמגיעים לכאן להתפרק.
אילת היא העיר שזכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי. העיר שמעודדת מצוינות כערך, שדוגלת בתפיסה ש"נוער עסוק לא מעסיק" ודואגת לאורך השנה וגם בחופשת הקיץ לתרבות פנאי איכותית לילדיה. היא העיר שאומרת כבר שנים - לא לאלימות, וכן לאהבה.
אז איך נוצר מצב כזה שאורחים לרגע השליכו על עיר שלמה את כל הרפש והפגע? איך זה שהשיח האמיתי לא טרח לשאול, לבחון ולסקור את תבנית נוף ילדותם של הפוגעים - בוגרים ונערים כאחד? או של אלה שצפו בפוגעים? איך זה שאף לא סוקר אחד טרח להתעכב ולתת דעתו על בעיית השורש הערכית והחינוכית שהציפו הפוגעים בהתנהגותם?
אנו רואים באירוע זה בעיית שורש של טשטוש ערכים מסוכן, של עולם מושגים שגוי בכל הקשור לאהבה, לכבוד וליחסים שבינו לבינה. בעיית שורש שיש להכיר בה, להציף אותה - אך בעיקר לזעוק שחובה לטפל בה. סיקור יומיומי של פרטים וכותרות מבלי להתייחס למהות הבעיה לא ימנע את האירוע הבא. כולם צופים, מזדעזעים, מגנים, מוקיעים וממשיכים הלאה, במקום לשדר לכל בית בישראל קול קורא חברתי שיש לעשות מעשה, וכאן באילת אנו עושים ונעשה זאת.
בעידן הטכנולוגי ילדינו חשופים למדיה ולרשתות החברתיות שטבולות במיניות מעוותת, במידע פרוץ וחסר גבולות ובמסרים סקסיטיים שמבלבלים ומשחיתים את עולם המושגים המיני שלהם. מחובתנו לקחת אחריות חברתית לאומית ולנרמל את עולם המושגים של ילדינו ויפה שעה אחת קודם.
עלינו לפעול ולהשיב את הסמכות ההורית ועלינו לדרוש את הגברת החינוך למיניות בריאה ומכבדת במערכת החינוך בישראל, וזאת למען יגדלו ילדינו להיות בני אדם עם מצפן ערכי מכויל, שינווט אותם ויסייע להם להבחין בין רע לטוב, בין אלימות לאהבה, בין בהמיות לאנושיות.
לא אנחנו ילדנו את הפוגעים וגם לא גידלנו אותם. אנחנו רק פתחנו להם את השער בסבר פנים יפות ואירחנו אותם והם השיבו לנו בעליבות נפש. אפשרנו להם לנפוש, לבלות וליהנות מהעיר המיוחדת שלנו ומהטבע עוצר הנשימה, והם השיבו בהתנהגות בהמית. מעשה האונס הנפשע שהתרחש באילת על ידי אורחיה זעזע את כולנו. לתושבי העיר יש אפס סובלנות לאלימות. על כן אל לאיש להכתים עיר שלמה, בטח לא את אילת.
- מאיר יצחק הלוי הוא ראש עיריית אילת
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
