בישראל מגיבים בצעדים חדשים על "הרשימה השחורה" של נציבות זכויות האדם של האו"ם: משרד החוץ הפסיק להנפיק אשרות שהייה לעובדי משרד הנציבות שפועלים בשטחים וחלקם נאלצו לעזוב את הארץ, בהם מנהל המשרד בירושלים - ג'יימס הינאן.
מתוך 12 עובדים בינלאומיים בנציבות, תשעה עובדים שתוקף האשרות שלהם פג עזבו, ושלושה נוספים עתידים לעזוב בחודשים הקרובים כשתוקף האשרות שלהם ייגמר. העובדים הפלסטינים והישראלים במשרד ממשיכים בעבודתם, שעיקרה בשטחים.
מאז חודש יוני, בכל פעם שהנציבות שולחת למשרד החוץ בירושלים דרכון עם בקשת אשרה – הדרכון חוזר ללא ויזה. זאת לאחר שבחודש פברואר השנה הנחה שר החוץ דאז, ישראל כץ, לנתק את המגעים עם משרדי הנציבות לזכויות אדם ואמר שישראל לא תשלים עם המדיניות המפלה והאנטי ישראלית.
"החלטת האו"ם היא כניעה מבישה ללחצי מדינות וארגונים המעוניינים לפגוע בישראל", אמר כץ. "זהו כתם על משרד נציבות האו"ם לזכויות אדם. הנציבה הפכה עצמה לכלי שרת ושותפה של ה-BDS. מאז הקמתה, המועצה לא עשתה שום צעד בכדי לשמור על זכויות אדם אלא רק הגנה על כמה מהמשטרים האפלים ביותר בעולם. הנציבה כשלה לשמור על כבוד האו"ם, ולהציל את מה שנשאר מכבוד המועצה והנציבות. להחלטה זו תהיינה השלכות על יחסינו עם הנציבות".
משרד הנציב העליון של האו״ם לזכויות אדם (OHCHR) ידוע במעורבותו בקמפיינים נגד ישראל והוא זה שהוביל את הרשימה השחורה של האו״ם שקראה להחרים כמאה חברות, חלקן ישראליות וחלקן בינלאומיות, שפועלות בשטחים. סדרת מחקרים של מכון המחקר NGO Monitor, הראתה כי לנציגי האו״ם שנשלחו לישראל היה תפקיד מכריע בחיבור הרשימה השחורה ובניהול קמפיינים פוליטיים שונים נגד מדינת ישראל, חלקם קשורים לקמפיין ה-BDS והלוחמה המשפטית.
אן הרצברג, היועצת המשפטית של NGO Monitor, ומי שמייצגת את הארגון מול משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם ציינה כי "התפתחות זו אינה מפתיעה בהינתן העובדה שמשרד הנציב אימץ את המהלכים לפגיעה בכלכלה הישראלית. הנציבה מישל בצ'לט נכנעה לדרישות של תנועת ה-BDS, פרסמה את הרשימה השחורה של חברות ישראליות ואף סרבה לפגוש גורמי חברה אזרחית שהתנגדו למהלך".
הרצברג הוסיפה כי "הנציגים המקומיים של משרד הנציב העליון סירבו להיפגש עם מומחים ישראלים בנושאים הקשורים לסכסוך, רק כי האחרונים לא אימצו את הנרטיב הפלסטיני במלואו. ההתנהלות הזו הראתה שמשרד הנציב העליון לקח צד בסכסוך במקום לשמור על המחויבות שלו לסיוע הומניטארי, נייטרליות ואי-משוא פנים."
דובר מטעם נציבות האו"ם לזכויות אדם מסר בתגובה שהיעדר צוות בינלאומי בשטחים הכבושים הוא מצב לא תקין וישפיע לרעה על היכולת שלנו לבצע את המנדט שלנו. "אנו ממשיכים לקוות שמצב זה ייפתר בקרוב, ואנו מתקשרים באופן פעיל עם הגורמים הרלוונטיים והמודאגים לשם כך".
בפברואר השנה פרסמה הנציבות את רשימת החברות שפועלות בהתנחלויות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן. לפי האו"ם, "זוהו 112 עסקים שיש יסוד סביר להאמין כי יש להם קשרים להתנחלויות. 94 מהם ממוקמים בישראל, 18 בשש מדינות אחרות". בין היתר מופיעים ברשימה הבנקים השונים, חברות הסלולר, בזק, חברת "מקורות" וחברות בינלאומיות כמו "טריפאדוויזר", "אקספדיה", Booking ,Airbnb ואחרות.
לפי הדו"ח, "פעילות העסקים מעלה חשש כבד לפגיעה בזכויות אדם". 18 מהעסקים ברשימה ממוקמים בארה"ב, צרפת, הולנד, לוקסמבורג, תאילנד ובריטניה. חברי קונגרס רפובליקנים ודמוקרטים פנו לבצ'לט על מנת למנוע את הפרסום, וחלקם פנו גם למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. האמריקנים העבירו לבצ'לט מסרים לפיהם ארצות הברית תנקוט צעדים חריפים נגד נציבות האו"ם לזכויות אדם עם פרסום הרשימה.
