המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי אמר אמש (יום ו') ש"נגרם עוול" לחלק מהמועמדים שלא קיבלו אישור ממועצת שומרי החוקה להתמודד בבחירות לנשיאות המדינה שייערכו ב-18 ביוני. הוא טען שהם "זכו ליחס לא הוגן במהלך הבדיקה". חמינאי הוסיף שכמה מהמועמדים "הושמצו ללא סיבה הוגנת" ברשת, מה שתרם לפסילתם על-ידי המועצה.
חמינאי, בעל המילה האחרונה בכל נושא באיראן, אישר בסוף החודש שעבר את החלטת המועצה, שאישרה רק שבעה מתוך 590 המועמדים שנרשמו לבחירות לנשיאות הרפובליקה האיסלאמית. ברשימת המועמדים הסופית לא נכללים שמותיהם של שני אישים בולטים שהגישו את מועמדותם - עלי לריג'אני, יו"ר הפרלמנט האיראני לשעבר ואיש המחנה השמרני; ואסחק ג'הנגירי, סגנו של הנשיא הנוכחי חסן רוחאני. לריג'אני וג'הנגירי נחשבים שניהם מקורבים למנהיג העליון.
גם מועמדותו של מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן בין השנים 2005 ל-2013, נפסלה. אחמדינג'אד הסתכסך בעבר עם חמינאי ומועמדותו לא אושרה גם בבחירות הקודמות, כך שפסילתו הייתה צפויה.
מדובר אמנם בצמצום דרמטי של רשימת המועמדים בבחירות, אך הדבר אינו חריג במשטר התיאוקרטי באיראן, המונע את התמודדותם של מי שנחשבים לא-נאמנים לערכי המהפכה האיסלאמית. הוא נוהג לפסול מועמדים גם מטעמים אחרים. בבחירות לנשיאות 2017, למשל, נרשמו יותר מ-1,600 מועמדים ורק שישה אושרו.
כמה מהמועמדים שנדחו התמודדו בעבר עם מתקפות ברשת, שבהן הואשמו כי יש להם קרובי משפחה שחיים במדינות מערביות "עוינות". לטענת חמינאי, מתקפות אלה ומידע שקרי שהופץ על המתמודדים תרמו לפסילתם על ידי המועצה. "נגרם עוול לחלק מהמועמדים. הם הואשמו בדברים לא נכונים שהופצו לצערי גם ברחבי האינטרנט", אמר חמינאי בנאום ששודר בטלוויזיה האיראנית. "הגנה על כבודם של אנשים היא אחד הדברים החשובים ביותר. אני קורא לגורמים האחראים להשיב את כבודם".
מיד לאחר ההצהרה של חמינאי, אחד המועמדים לנשיאות שכן אושר - מושל הבנק המרכזי לשעבר עבדולנאסר חמתי, שנחשב למועמד מתון יחסית - צייץ בטוויטר כי הוא מקווה שחלק מהמועמדים שנפסלו יוחזרו כעת למרוץ. עם זאת, ממועצת שומרי החוקה, גוף שמורכב מאנשי דת שממנה חמינאי וממשפטנים הנתונים להשפעתו, נמסר כי החלטתה לפסול את המועמדים לא הושפעה מהשמועות נגדם, וכי ההחלטות עומדות בעינן. "אנו שמים דגש על שמירת כבודם של המועמדים ומגנים את ביזוים ואת ביזוי משפחותיהם".
בבחירות שייערכו ב-18 ביוני יבחרו האיראנים נשיא מבין שבעה מועמדים - חמישה שמרנים ושניים שנחשבים למתונים יחסית. לפי כל ההערכות מועמד שמרני צפוי לנצח, אחרי שמונה שנים שבהן כיהן כנשיא איש המחנה המתון יותר, חסן רוחאני, שאינו מורשה להתמודד על כהונה שלישית רצופה.
פסילת המועמדים הגדילה את הסיכוי של ראש מערכת המשפט באיראן איברהים ראיסי לנצח בבחירות. ראיסי בן ה-60 נחשב לבעל ברית קרוב ביותר של המנהיג העליון, ולא אחת הועלתה האפשרות שיירש את חמינאי עצמו בתפקיד. ראיסי, איש דת ותובע לשעבר, ניסה להיבחר לנשיאות כבר ב-2017, אך הפסיד אז לרוחאני. שנתיים לאחר מכן מינה אותו חמינאי לראש מערכת המשפט.
להמוני איראנים כבר עתה אין שום אמון במערכת הבחירות בארצם, שנתונה לפיקוח הדוק של משטר האייתוללות. סקרים שפורסמו באיראן, אחד מהם גם על ידי הטלוויזיה הממלכתית, הראו כי ייתכן ששיעור ההצבעה בבחירות יגיע לכ-30% בלבד, הרבה פחות משיעורי ההצבעה בעבר.
הבחירות באיראן נערכות כשברקע שיחות הגרעין הלא-ישירות בווינה בין טהרן לוושינגטון, שיחות שמטרתן להחזיר את שתי המדינות להסכם הגרעין שנחתם ב-2015. ארה"ב פרשה ממנו תחת הנשיא דונלד טראמפ ב-2018 והטילה מחדש סנקציות על איראן, שבתגובה מפרה כעת את רוב תנאיו של ההסכם.
בתוך כך, דיפלומטים מבריטניה, צרפת, גרמניה וארצות הברית הודיעו כי אין בכוונת המדינות לקדם החלטה נגד איראן בישיבה הקרובה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) שתיערך בשבוע הבא, בעקבות שרידי האורניום שנמצאו בעבר בשלושה מתקנים לא-מוכרזים באיראן.
לפי דיווח של סוכנות הידיעות רויטרס, הגילוי התרחש לפני כשמונה חודשים, בביקורי פתע במתקנים שהכניסה אליהם נאסרה במשך שבעה חודשים. באו"ם מעריכים כי שני המתקנים שבהם התגלו שרידי החומר אינם פעילים כבר קרוב לשני עשורים, אך מיקום המתקנים לא פורסם.
לפני כשלושה חודשים מנעו בריטניה, צרפת וגרמניה החלטה שקידמה ארה"ב בוועד נציגי 35 המדינות החברות בסבא"א, בעקבות גילוי הממצאים הללו. במקום זאת, יו"ר סבא"א רפאל גרוסי הודיע כי יפתח בשיחות בנושא מול טהרן, אולם בדו"ח פנימי של הארגון שפרסם בתחילת השבוע הודיע כי סבא"א לא קיבלה ממנה הסבר מספק לשרידי האורניום.
"אחרי חודשים ארוכים, איראן לא סיפקה הסבר מספק לנוכחות של חלקיקי חומר גרעיני באף אחד משלושת האתרים שהסוכנות ערכה בהם בדיקות", כתב גרוסי בדו"ח. "היעדר ההתקדמות בהבהרת השאלות של הסוכנות בנוגע לנכונות ולשלמות של ההצהרות של איראן משפיע קשות על יכולתה של הסוכנות לספק ערבויות לטבעה האזרחי של תוכנית הגרעין האיראנית".
החלטה נגד איראן בסבא"א הייתה יכולה להביא להסלמה ביחסים בין טהרן למערב, והייתה עשויה לסכן את השיחות הלא-ישירות שאיראן מקיימת עם ארה"ב בווינה באשר לחזרה להסכם הגרעין מ-2015 ולהסרת הסנקציות האמריקניות מטהרן. "אי אפשר להתעלם מהדו"ח של סבא"א באשר לשרידי הגרעין רק בגלל קיום השיחות, אבל החלטה נגד איראן לא צפויה להתקבל כעת", אמר אמש גורם דיפלומטי. חמישה דיפלומטים אחרים אמרו שלא תתקבל החלטה, אלא שרק יימסרו הצהרות של המדינות החברות בארגון.
"ההצהרות צריכות להיות חריפות", אמר דיפלומט ממדינה שתמכה בקבלת ההחלטה בישיבת הדירקטוריון האחרונה. "לאיראן יש התחייבויות - והיא צריכה למלא אותן". בכל מקרה, לא ברור אם החלטה שכזאת הייתה יכולה לקבל את התמיכה הדרושה מהדירקטוריון - גוף קבלת ההחלטות העיקרי של סבא"א שנפגש יותר מפעם אחת בשנה.
שיחות הגרעין בווינה יחודשו בשבוע הקרוב. מדובר בסבב השיחות השישי בין הצדדים. שלשום אמר דובר מחלקת המדינה האמריקנית, נד פרייס, כי עדיין קיימים מכשולים וכי ככל הנראה לא מדובר בסבב השיחות האחרון. נציג האיחוד האירופי במשא ומתן אמר כי להערכתו הסכם בין ארה"ב לאיראן ייחתם כבר בסבב השיחות הקרוב, אך לטענת דיפלומטים בכירים אחרים "ההחלטות הקשות ביותר עוד לפנינו". לפני ימים אחדים מסר משרד החוץ בטהרן כי הושגה בשיחות התקדמות משמעותית - אך לדבריו הצדדים עדיין צריכים להגיע להסכמה על כמה סוגיות משמעותיות.
