ד"ר שרון אלרעי פרייס, היום באולפן ynet
(צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)
ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, שאמרה אתמול בתדרוך לתקשורת כי "המגפה הולכת ודועכת" וסיפרה כי במשרד שוקלים לבטל את חובת עטיית המסכות באוויר הפתוח, טענה הבוקר (רביעי) בריאיון לאולפן ynet: "אנחנו באמצע הקרב, המגפה עדיין פה. עם מאות מאומתים שיש לנו מדי יום, ו-37% מהאוכלוסייה שטרם התחסנה, צריך להיזהר".
- היה לך רגע בשבוע האחרון שנשמת בו לרווחה, שאמרת "עברנו את המכשול הגדול"?
"אני לא חושבת שעברנו אותו, אני חושבת שאנחנו בהפוגה. אני מקווה שזאת הפוגה שתימשך ושהמלחמה תסתיים, אבל אנחנו עדיין באמצע הקרב. יש הרבה מאוד איומים שמגיעים מבחוץ ויכולים להתפתח פה. יותר משליש מהמדינה עדיין לא מחוסנים, הרוב ילדים אבל מדובר בקרקע פורייה להתפרצויות ולכן זה לא מאחורינו, זה לא שהכול עבר".
- חסינות עדר, יותר מ-55% מחוסנים במנה ראשונה ומחלימים, זה לא מביא אותנו לבשורה הזאת?
"אני חושבת שקצת קשה לדבר על חסינות עדר, שהיא בעיניי מצב שבו אנחנו מסתובבים בלי מסכות והנגיף לא מצליח לעבור מאדם לאדם ולהדביק אותו. אנחנו לא במקום הזה, חייבים להבין שחסינות עדר תלויה במקדם ההדבקה.
"אנחנו יודעים שמקדם ההדבקה בפורים שעבר היה בין 4-3", היא הוסיפה, "ולווריאנטים אחרים יכולים להיות מקדמי הדבקה אחרים, אז מוקדם לומר שאנחנו בחסינות עדר. להגיד עכשיו מפה גם שהכול נגמר? זה עדיין רחוק. עם זאת, אנחנו כן ברמת מוגנות שמאפשרת לנו לפתוח דברים. זה הישג של כולנו, זה ניצחון של מדינת ישראל, המספרים יורדים והמקדם מתחת ל-1".
ד"ר אלרעי פרייס, אתמול: "המגפה הולכת ודועכת"
(צילום: לע"מ)
עוד בנושא החיסונים, ד"ר אלרעי פרייס ציינה שהיא לא חושבת שיש משהו שאפשר לעשות כדי לשכנע את "הגרעין הקשה" להתחסן, כלשונה. "אנחנו מנסים להבין מה מדאיג את האוכלוסיות השונות, להראות שהחיסון יעיל ובטוח כדי שאנשים שעדיין מתנדנדים וחוששים יבינו שאין להם סיבה. אולי לא נוכל להזיז אנשים קיצוניים באמת שמתנגדים לחיסונים, ולא רק לקורונה, אף שהייתי רוצה. זאת אחריות שלהם. בכל אופן אנחנו רוצים להגיע אליהם ולהבין אם הבעיה היא טכנית או אחרת. אנחנו מגיעים לפריפריות, לדרום, לכל מקום כדי שהבעיה לא תהיה הנגשה".
ד"ר אלרעי פרייס נשאלה על עמדתה בנוגע לחיסוני ילדים מתחת לגיל 12, לאחר שחברת פייזר פרסמה לפני כשבוע ממצאים ראשונים ממחקר הילדים המגלה כי החיסון נגד קורונה יעיל ובטוח גם בקרב בני 12 עד 15.
"מדובר בנושא מאוד חשוב שצריך לדון בו בצורה מקצועית עם הצוות לטיפול במגפות", היא אמרה, "צריך להסתכל לא רק על הנתונים של החיסון - אלא של המגפה כולה - ולקבל החלטה לגבי איך אנחנו כמדינת ישראל מתקדמים. ברגע שיש לנו מחלה שאנחנו יודעים שהיא משפיעה על ילדים בצורה קלה, אבל אנחנו לא יודעים את הנזקים ארוכי הטווח שלה, ולצד זאת יש לנו אפשרות לתת חיסון יעיל ובטוח - זה גם שיקול. אף אחד במשרד הבריאות לא אומר שצריך ללכת לרוץ ולעשות את זה. ההחלטה המקצועית תתקבל על בסיס שיקולים של הרבה גורמי מקצוע במשרד ומחוצה לו".
- יש אפשרות שילדים בישראל לא יצטרכו לקבל חיסון?
"גם במצב הזה, בסופו של דבר ההחלטה תהיה של כל הורה - אם לחסן את ילדיו או לא. אנחנו כמשרד הבריאות צריכים להציג המלצה: האם אנחנו ממליצים בחום לכל הילדים להתחסן? האם אנחנו מאפשרים את זה? איך אנחנו מתמודדים עם רמת ההמלצה שאנחנו נותנים?".
ראש שירותי בריאות הציבור נשאלה אודות המלצתה בעניין. "אני לא מתכוונת כרגע לתת שום המלצה בזמן שמשרד הבריאות לא גיבש אותה", השיבה, "הדבר הזה מספיק חשוב כדי לקיים לגביו דיון רציני עם הרבה גורמי מקצוע".
- כלומר, בהנחה שה-FDA יאשר את החיסון לילדים זה לא יהיה אוטומטי, עדיין ייערך דיון.
"בהחלט, והדיונים האלה כבר התחילו מתוך הנחה שה-FDA ככל הנראה כן יאשר את החיסונים".
- בואי נדבר על בתי הספר. מקומות מפוצצים בבני נוער, למה לא להחזיר אותם למערכת החינוך? שם יותר קל לשמור על הכללים.
"אנחנו נמצאים במצב שבו 37% מהאוכלוסייה בישראל לא מחוסנת, רובם ככולם ילדים - 2.5 מיליון ילדים לא מחוסנים. אנחנו ראינו כבר בפתיחות חוזרות של מערכת החינוך, וזה לא פעם אחת, ראינו את העלייה בתחלואה גם בקהילה וגם אצל הילדים. זאת הסיבה שאנחנו פועלים בצורה אחראית וזהירה. לא אתם ולא אנחנו ובטח לא משרד החינוך רוצים שנפתח את המסגרות ונצטרך לסגור אותם מהר בחזרה. כבר היינו במצב הזה ב-1 בספטמבר. כעת אנחנו פועלים בשלבים שנוגעים ליסודי, לביטול הקפסולות בכיתות ג' לחיבור צהרונים בכיתות א'-ג'. אנחנו מחכים לראות מה יקרה עם התחלואה בגילים הללו, ואז נראה מה קורה עם כיתות ה'-ו'.
"במקביל, אנחנו פותחים בצורה רחבה את מערכת החינוך משכבות הגן ובכיתות ז'-י', מבטלים את הקפסולות ומורידים את הרף לחיסוניות שבה ניתן לבטל קפסולה. בי"א-"ב הירידה היא מ90% ל-65% כך שנעשים כל המאמצים, בכל שכבות הגיל, לפתוח כמה שיותר".
- ראינו אתמול משחק כדורגל שהיו בו 5,000 אוהדים באצטדיון של 30 אלף, הם לא פוזרו אלא עמדו צמודים. איך זה הגיוני?
"זה הסיפור של התו הירוק. בתוך התקנות והפעלת התו אמורים להיות מרווחים, האצטדיונים לא אמורים לפתוח את השערים לכל ה-30 אלף, לדבר הזה יש עלות, כלומר כדי להציב שומר בכל שער של האצטדיון. זה הרבה, אבל צריכים להיות מרווחים. אני אומרת שוב, אנחנו יכולים לתת את התקנות אבל האכיפה לא בידיים של משרד הבריאות. אם אנחנו רוצים לשמור על התחלואה הנמוכה ולא לראות גל תחלואה חוזר, עלינו לוודא שהדברים פועלים לפי התקנות. כשיצרנו תו ירוק לא יצרנו בועה. אנחנו יודעים שמחוסנים יכולים לחלות ושמחלימים יכולים לחלות, גם אם בשיעור יותר נמוך.
"אנחנו יצרנו תנאים שבהם הסיכון לקורונה יותר נמוך", המשיכה ד"ר אלרעי פרייס, "אז אפשר להעלות את התפוסות אבל לא למספרים רגילים, לכן מעלים אותם בהדרגה. באצטדיונים גדולים, בתיקון הבא, יהיה אפשר להכניס יותר אנשים אבל את כל מה שאנחנו אומרים צריך לעשות בזהירות ואחריות".
ראש שירותי בריאות הציבור התייחסה לביטול אפשרי של חובת עטיית המסכות, ואמרה שוב כי "הנושא נמצא בדיונים". על הצפוי באירועי יום העצמאות הקרוב היא ציינה: "יש אפשרות לקיים אירועים בתו ירוק, אנחנו מעלים את ההתקהלויות המותרות בחוץ מ-50 ל-100 אז כן תהיה הקלה מסוימת - לא שזה יגרום לכך שתהיינה במות ללא התו. אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים ולפי התחלואה מאפשרים יותר ויותר דברים. גם אנחנו רוצים לפתוח את המשק ולאפשר לאנשים להסתובב בלי מגבלות, אבל צריך לעשות את זה בזהירות וככה אנחנו עושים".
בתוך כך, שר הביטחון בני גנץ ושרי מפלגתו ידרשו להרחיב משמעותית את פתיחת מערכת החינוך בשבוע הבא. בסיום דיון שהתקיים בנושא הארכת המגבלות על מערכת החינוך החליט גנץ לבקש הקלה משמעותית במגבלות על מערכת החינוך, בדגש על כיתות ז'-י'. "לא ייתכן מצב שבו מי שהפסידו ימים רבים כל כך, עדיין לומדים יומיים בשבוע בלבד", אמר יו"ר כחול לבן.
בכחול לבן הבהירו כי יש להגיע להסכמות מיידיות בין משרד החינוך למשרד הבריאות על מתווה שבבסיסו חזרה נרחבת של הכיתות הגבוהות ופתיחה מיידית של כיתות א'-ד'. עוד ציינו כי הם לא מתכוונים לאשר את הארכת המגבלות שפוקעות במוצאי שבת ללא הצגת מתווה מוסכם.
