עימותים קשים במיאנמר
(צילום: רויטרס)
מתנגדי ההפיכה הצבאית במיאנמר הפגינו גם היום (שבת) נגד החונטה שתפסה את השלטון במדינה, תוך שהלחץ הבינלאומי על ראשי הצבא לעצור את הדיכוי גובר. גם המדינות השכנות של מיאנמר הצטרפו לקריאות לחדול מהרג המפגינים, כשמספר המתים במחאה הגיע הלילה כבר ל-238. בינתיים, הרשויות במיאנמר החמירו את המגבלות על שירותי האינטרנט במדינה, כך שזרימת המידע החוצה לוקה בחסר - והדיווחים מהזוועות הופכים לקשים יותר לאימות.
כלי התקשורת במיאנמר דיווחו כי במהלך הלילה חיילים פתחו באש והרגו שני אנשים בעיר מוגוק שבצפון המדינה. בנוסף, היום נורה למוות צעיר באחת השכונות הסוערות ביותר בעיר יאנגון, שבה מתרחשות בימים האחרונים הפגנות המוניות נגד הצבא.
למרות מספר ההרוגים הגדול, הזעם של האזרחים על הדחת הממשלה הנבחרת ומעצר המנהיגה הפופולרית אונג סן סו צ'י ממשיך לתדלק את המחאה נגד החונטה הצבאית. עם זאת, חלק ממארגני המחאה אומרים שנאלצו להתאים את הטקטיקה שלהם לשיטות שבהן נוקט הצבא לדכא את המחאה. אחד מהם, שנוהג להפגין בדרום המדינה, אמר לרויטרס כי "אנחנו מוחים כשאין משטרה או צבא, וכשאנחנו שומעים שהם מגיעים אנחנו מתפזרים במהירות. אני לא רוצה לאבד אף אחד מחבריי, אבל נמשיך להפגין בכל דרך שנוכל עד שהמהפכה שלנו תנצח".
חלק מקבוצות המחאה מתאספות בלילה עם נרות ושלטים, ואז נעלמות אחרי שצילמו תמונות שיעבירו את המסר. בנוסף, פעילים במיאנמר מקיימים גם "הפגנות בלתי מאוישות" - כלומר, מציבים ברחוב שורת שלטים עם מסרים כמו "לעולם לא נעצור עד שנקבל דמוקרטיה" ונעלמים.
גם הבוקר היו הפגנות בכמה מקומות שונים במיאנמר, שבחלקן קראו המוחים למדינות זרות להתערב כדי לסיים את שפיכות הדמים. בעיר מנדליי נפצעו מפגינים כשרכב דהר לתוכם וכשהמשטרה ירתה לעברם כדורי גומי. לא ברור מדוע הרכב פגע במפגינים. בעיר מוניווה צעדו מאות בני אדם ושרפו עותק מחוקת 2008, שנוסחה בפיקוד הצבאי ומגבילה את סמכויותיהם של אזרחים נבחרים. בערים אחרות התקיימו מחאות קטנות יותר.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש גינה ביום שישי את מה שהגדיר כ"אלימות הברוטלית" של הצבא, והוסיף כי יש צורך בתגובה בינלאומית איתנה ומאוחדת לאירועים. שליח האו"ם לענייני זכויות אדם במיאנמר, טום אנדרוז, קרא לסנקציות בינלאומיות בתגובה למה שכינה "התקפות אכזריות של גנרלים נגד העם". לדבריו, "העולם חייב להגיב לכך על-ידי צמצום הגישה שלהם לכסף ולנשק, עכשיו".
שגרירים ממדינות מערביות גינו את האלימות שמפעיל הצבא נגד מפגינים, כמו גם את השבתת האינטרנט ודיכוי התקשורת במדינה - וכינו את פעולות הצבא "מתועבות". בעוד התגובה מצד המערב הייתה צפויה, תגובה מפתיעה יחסית הגיעה מצד המדינות השכנות למיאנמר - שלאורך שנים דבקו בקו של אי ביקורת או אי התערבות בבעיות פנימיות זו של זו. הפעם, לעומת זאת, הן בחרו שלא לשתוק.
נשיא אינדונזיה, ג'וקו וידודו, אמר כי יבקש לזמן פגישה דחופה של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (אסיאן), והוסיף: "אינדונזיה קוראת להפסיק את השימוש באלימות במיאנמר מיד, כך שלא יהיו יותר קורבנות".
ראש הממשלה המלזי מוחיאדין יאסין תמך בקריאתו של נשיא אינדונזיה, תוך שהוא מציין שהוא נחרד מהשימוש המתמשך באלימות קטלנית נגד אזרחים לא חמושים. "אנחנו, במלזיה ובשאר מדינות אסיאן, לא יכולים להרשות לעצמנו לראות את האומה האחות שלנו מיאנמר נחלשת בגלל מיעוט שמבקש לקדם את האינטרסים שלו", אמר.
שר החוץ הפיליפיני אמר גם הוא כי על אסיאן להתערב בנעשה במיאנמר. וסינגפור התבטאה נגד האלימות תוך שקראה לשחרור סו צ'י, שמעצרה סימן את תחילת ההפיכה.
חרף הגינוי הבינלאומי, הצבא במיאנמר לא מראה עד כה שום סימן לפשרה וממשיך להגן על השתלטותו - שהפסיקה תהליך איטי של מעבר לדמוקרטיה, שהחל לפני כעשור. למיאנמר יש היסטוריה ארוכה של דיכוי ושלטון צבאי. סו צ'י עצמה, שעלתה לשלטון בבחירות דמוקרטיות ב-2016, שהתה במעצר בית במשך כ-15 שנים - תוך שהפכה לסמל בינלאומי למאבק למען חירות ודמוקרטיה ואף זכתה בפרס נובל לשלום. עם זאת, בשנים האחרונות היא ספגה ביקורת רבה מפעילי זכויות אדם – אותם אלה שבעבר היללו אותה על גבורתה – בעקבות הזוועות שבוצעו במדינה בבני הרוהינגה המוסלמים.
לטענת החונטה הצבאית במיאנמר, הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו במדינה ב-8 בנובמבר, שבהם זכתה מפלגתה של סו צ'י, זויפו. ראשי הצבא טוענים גם שוועדת הבחירות במדינה התעלמה מטענותיהם, והבטיחו לקיים בחירות חדשות מבלי לנקוב בתאריך. כעת עומדת סו צ'י בפני האשמות בעבירות שוחד ופשעים אחרים. היא מוחזקת במקום שאינו ידוע לאיש, ואם תורשע היא צפויה להיכלא לזמן רב.
