בעלי עסקים מפגינים בתל אביב מחשש לסגירת החנויות
(צילום: מוטי קמחי)
אחרי שהחליטו בצהריים (ראשון) לחייב את השבים מבריטניה, דנמרק ודרום אפריקה להיכנס לבידוד במלוניות, חברי קבינט הקורונה התפזרו הערב ללא החלטה בשל חילוקי דעות חריפים בין השרים למשרד הבריאות בנוגע להחרפת ההגבלות. דיון נוסף יתקיים בימים הקרובים. פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, המליץ בדיון על "ריסון מהודק" שיכלול סגירה כמעט מלאה של המסחר. מנגד, המשנה לראש המל"ל איתן בן דוד המליץ להודיע מראש דווקא על סגר מלא.
בהתאם להחלטה קודמת בדבר הגעה לרף נדבקים של 2,500 חולים מדי יום בממוצע, התכנסו השרים בכדי להכריע אם לסגור את כל המסחר, חנויות הרחוב, השווקים ובתי הספר בערים אדומות וכתומות (למעט גן עד כיתה ד') וכן לצמצם את התחבורה הציבורית ב-50 אחוזים.
בן דוד אמר כי הוא "לא מאמין שריסון מהודק יביא לתוצאות, אלא לסגר. ומי שישלם את המחיר הם העובדים והמובטלים". לדבריו, "בסגר מתוכנן נוכל לייצר תנאים אפקטיביים לחיסונים. אם שואלים אותי, יש לבחור תאריך עוד שבוע לסגר כללי מתוכנן לשלושה שבועות שיוריד את התחלואה".
בפתח הישיבה אמר הפרויקטור אש כי "תמונת המצב של החולים הקשים מאוד מדאיגה, זה מאוד מטריד אותנו. עברנו את מספר החולים הקשים שהיו בנובמבר". לדבריו, נכון להיום יש 80-70 חולים קשים חדשים לעומת 20 בתחילת החודש.
על פי התחזית של פרופ' אש, ללא שום מגבלה נוספת - תוך שלושה חודשים יעמוד מספר החולים הקשים על 1,900-1,340, ועוד 3,700-3,085 חולים ימותו. במקרה שיוחלט על "ריסון מהודק" למשך חמישה שבועות, לדבריו, מספר החולים הקשים יגיע ל-800 ועוד 1,250 חולים ימותו. אם יוחלט על סגר מלא לחמישה שבועות, מספר החולים הקשים יגיע ל-700 ועוד 1,100 חולים ימותו.
שר הכלכלה עמיר פרץ הציע ש"אם יש לנו עכשיו שלושה חודשים להתמודד עם התחלואה, בואו נקבל החלטה להשאיר את המשק פתוח עם תו סגול מחמיר עד 15 בינואר - ואז ניכנס לסגר מלא לשלושה שבועות. אמרתי את זה כבר לפני חודשיים ואני חוזר על זה עכשיו".
פרץ התייחס לחלופה של "ריסון המהודק" ואמר ש"זו התעללות באוכלוסיות, פגיעה במשק ובכלכלה בישראל, יצירת תרבות של אבטלה ועוני. הגיע הזמן שנקבל החלטה אמיצה ואני מבקש לקבל החלטה כבר היום. עם כל הכבוד להצעות משרד הבריאות, אנו צריכים לנהל סיכונים ולא לסגור הכול. מספיק להפיל את הנטל כל הזמן על אותה אוכלוסייה".
שר המדע יזהר שי אמר כי "אין צורך בריסון מהודק, צריך להמשיך במדיניות הנוכחית של הסברה, סגרים דיפרנציאליים על מוקדי תחלואה, אכיפה וקנסות. לא לסגור את המסחר, לא לסגור שווקים וחנויות, לא לסגור שום דבר שפתוח עכשיו".
לדברי השר שי, "צריך להודיע שמדינת ישראל תיכנס לסגר מלא של שלושה שבועות כשנגיע, אם נגיע, לתחזית של 1,500 חולים קשה. יש סיכוי לא רע שלא נגיע לשם ושהמספר יתחיל לרדת. אבל אם נגיע לשם, תהיה לנו התרעה של כשבועיים מראש, נודיע באופן מסודר לכל אזרחי ישראל, ניתן לעסקים, לעובדים, לכל מי שנוגעים בדבר, אפשרות להתארגן ולהיערך בהתאם. בכל מקרה, מערכת החינוך צריכה להישאר פתוחה, בכל הארץ, לאורך כל התקופה, כולל בימים שבהם נהיה בסגר, אם נגיע לשם".
שר החינוך יואב גלנט הציע בישיבה שכל מוסדות החינוך יישארו פתוחים, גם בערים אדומות וכתומות - למעט בתי ספר שבהם יימצאו חמישה חולים ויותר.
שר הבריאות יולי אדלשטיין הבהיר בהמשך כי "ההבדל בין ריסון מהודק לסגר הוא החינוך, וברור שנצטרך להיכנס לריסון מהודק או לסגר. תהיה פגיעה במסחר, אבל זה כסף וזה לא שווה ערך לחינוך, לכן אני מעדיף להשאיר עד כמה שניתן את החינוך פתוח".
שר המדע: "האם אתה מסכים לסגר מלא בעוד שבועיים או שלושה?"; שר הבריאות: "בשום אופן לא, חייב באופן מיידי"
השר שי שאל אותו בתגובה: "האם אתה מסכים לסגר מלא בעוד שבועיים או שלושה שבועות?", ואדלשטיין ענה ש"בשום אופן לא, זה יעלה בחיי אדם. חייב באופן מיידי".
שי השיב כי הוא מבקש בינתיים לא להחליט על הגבלות ולהצביע על ריסון מהודק עוד שבועיים, ואדלשטיין קבע: "אין חיה כזו. לא יקרה".
הפרויקטור אש התערב בשלב זה בדיון ואמר כי "אלה המספרים, אתם יכולים להתווכח". שרת התחבורה מירי רגב ענתה כי "גם נהיה בריסון מהודק וגם בסגר", והשר שי תמך בה: "אתם רוצים שנצביע על ריסון מהודק ואז על סגר". ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, תקפה את עמדתו של שי: "זה לזרות חול בעיניים".
גנץ: "מציע להמשיך ללא הגבלות חדשות עד כמה שניתן"; נתניהו: "להמשיך כרגיל זו החלטה לא נכונה"
בשלב זה התערב שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ: "אני מקשיב לשיחה שמתנהלת ארבע-חמש שעות. אנחנו צריכים לאזן בין בריאות לכלכלה. בנתונים הקיימים ועם התחלת החיסונים, אני הייתי מציע להמשיך ללא הגבלות חדשות עד כמה שניתן וללכת לסגר מתוכנן עוד שבועיים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתגובה לדברי גנץ: "אנחנו רואים מה קורה באירופה, ולכן להמשיך כרגיל זו החלטה לא נכונה. אנחנו צריכים ללכת לישיבה נוספת לקבל החלטות ולהצביע".
פרופ' רן בליצר, חבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, אמר בדיון כי "דחייה בהצעת ההחלטה בשבועיים, יש לה מחיר. אפשר להגיד שכמה מאות מתים זו החלטה לגיטימית ויש כאלה שיגידו שלא. אני הייתי בוחר בהורדת תמותה על פגיעה כלכלית".
בליצר הציג אפשרות נוספת בישיבת הקבינט - מתווה כלכלי נדיב כך שהסוחרים יהיו אדישים לשבועיים-שלושה של סגירת המסחר או חלקו. "כל זאת כדי לצאת בשלום מהתקופה לפני שהשפעות חיסון האוכלוסיות בסיכון תפעל את פעולתה", אמר.
לקראת סוף הישיבה אמר אדלשטיין: "ציפיתי לאווירת סוף קורס בציבור ובתקשורת ולא בקבינט הקורונה". שי השיב לו: "חובתנו כקבינט לקבל החלטות קשות וכואבות, לשקול את הסכנה לחיי אדם מול האופציה של סגירת כל העסקים, מאות אלפי מובטלים, עשרות אלפי עסקים שקורסים ומצוקה נפשית של מיליוני ישראלים".
"המטרה - 60% מחוסנים תוך 3 חודשים"
חברי הקבינט דנו קודם לכן גם במבצע החיסונים הארצי. "המטרה היא לחסן 60% מהאוכלוסייה עד לסוף הרבעון הראשון של 2021", אמר מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, לשרים. "אולי חודש אחרי שנהיה עם חסינות עדר נתחיל לחזור לשגרה, אבל עם מסכה", הדגיש.
עוד הוצגה תוכנית ה"דרכון הירוק" למי שמתחסן. על פי המתווה, בשלב הראשון המתחסנים לא יידרשו להיכנס לבידוד אם יבואו במגע עם מאומת לנגיף, לא יידרשו להיכנס לבידוד עם שובם מחו"ל - גם לא ממדינה אדומה, לא יידרשו לקחת חלק בבדיקות סקר וגם לא יידרשו להציג תוצאות בדיקת קורונה בכניסה ל"אי תיירות ירוק".
תוך כדי ההסברים של לוי, שרת התחבורה מירי רגב נכנסה לדבריו ודרשה לחסן את נהגי האוטובוס ועובדי רשות שדות התעופה. השר גלנט העיר לה: "זה לא דו-שיח שלך מול המערכת, תני לשמוע", ואילו ראש הממשלה אמר כי מדובר במספרים קטנים יחסית והציע לרגב להעלות את בקשותיה דרך ועדה.
גלנט עצמו דרש לחסן את כל סגל מערכת החינוך מיד לאחר צוותי הרפואה, שכן עובדי ההוראה אמנם קיבלו עדיפות מסוימת בחיסונים - אך לא עליונה - למרות שילדים מתחת לגיל 16 לא מחוסנים בשלב זה. "הגננות, המורות והמורים עושים מלאכת קודש וניצבים בחזית המאבק בקורונה", אמר גלנט. "חובתנו לשמור על בריאותם ושלומם ולחסן אותם מיידית".
בהמשך התמקד השיח על האוכלוסיות הנוספות שלא מחוסנות, בהן נשים מניקות, בעלי עבר של תגובות אלרגיות קשות ומחלימים מקורונה. בעניין נשים הרות הדגיש פרופ' לוי כי הדבר נידון בקהילה המדעית. "אולי נחסן אותן בהמשך", אמר.
בתוך כך, לאור העלייה המתמשכת בתחלואה קראו בנציגות הקניונים להטיל סגר מלא במקום ריסון מהודק. "הניסיון מלמד שכל סגר חלקי או ריסון מהודק לא יוריד את התחלואה ולכן רק סגר מלא של עשרה ימים יוביל לירידה דרסטית", אמר שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות האופנה, המסחר וההסעדה. לדבריו, "עדיפה יוזמה של סגר מלא מאשר היגררות אליה. סגר חלקי לא יועיל ולכן יש לאפשר למשק ולאזרחים להיערך בהתראה של שבועיים מראש לסגר מלא".
בתל אביב התכנסו כ-20 בעלי עסקים ששרפו צמיגים והפגינו נגד הכוונה לסגור את המסחר. "אמש החל מבצע 'לתת כתף', הקורא לציבור להתחסן, אבל מה עם מבצע 'לתת כתף' לעסקים שהולכים לפשוט רגל בגלל כוונת הממשלה להטיל סגר שלישי על המסחר?", תהה עורך הדין רועי כהן, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל).
"בכירי מערכת הבריאות בעצמם אומרים שאין סכנה לקריסת מערכת הבריאות כתוצאה מהנגיף, ושיש להימנע בכל תוקף מצעדים הכוללים סגר ומגבלות תנועה. ועדיין משום מה, ממשלת ישראל בוחרת להתעלם מהרופאים והרופאות, שהם העומדים בחזית המשבר, ומתעקשים לסגור את המסחר וחנויות הרחוב ולפגוע בכלכלת ישראל".
כהן הוסיף כי "ענפים שלמים עדיין סגורים, חנויות הרחוב רק חזרו לעבוד ולא קיבלו פיצויים מהסגרים הקודמים, אבל את אף אחד ממקבלי ההחלטות זה לא מעניין. אני חוזר ומתריע בפני ראש ממשלת ישראל וחברי הממשלה: "אתם לא תשחקו עם המגזר העסקי פינג פונג. אם המדיניות של חוסר שיתוף של המגזר העסקי ודריסה המוחלטת של העצמאים והעסקים יימשכו, הזעם ברחוב ומשבר האמון עם בעלי העסקים רק יילך ויתעצם. זה לא יעבור בשתיקה , לא ניתן לסגור את המסחר כניסוי כלים על בני אדם והעסקים שלהם".
מירב קריסטל השתתפה בהכנת הכתבה
פורסם לראשונה: 15:55, 20.12.20
