הבחירות שייערכו בארה"ב ב-3 בנובמבר עשויות להטות את הכף הפוליטית באמריקה לעשור הקרוב, אבל ייתכן מאוד שהגורם המכריע ביותר בהן לא יהיה השאלה מי יגיע לבית הלבן, אלא מי ינצחו באלפי ההתמודדויות המקומיות שייערכו באותו היום ברחבי ארה"ב בין מועמדים דמוקרטים ורפובליקנים. מדובר בעיקר בקרבות על תפקידים מקומיים כמו מושלים וחברים בבתי המחוקקים של המדינות השונות.
לקראת הבחירות: אובמה תקף את טראמפ
ברבות ממדינות ארה"ב למנצחים במרוץ לבית המחוקקים המקומי יהיה תפקיד בקביעתם מחדש של מחוזות הבחירה במדינתם, מחוזות שלפיהם תחולק ההקצאה העתידית של נציגים בקונגרס האמריקני ובבתי המחוקקים המקומיים.
קביעת המחוזות החדשים תיעשה על סמך תוצאות מפקד האוכלוסין של שנת 2020, הנערך בימים אלה, ומפלגה שתזכה בבחירות הקרובות בשליטה בבית הנבחרים של מדינה כלשהי תוכל להשפיע מאוד על שרטוט המפות החדשות – וכך להגביר את סיכוייה במערכות הבחירות העתידיות, עד למפקד האוכלוסין הבא, שייערך ב-2030.
"הבחירות של 2020 הן הבחירות החשובות ביותר בכל הנוגע לקביעה מחדש של מחוזות הבחירה, משום שאלה הבחירות שיקבעו מיהם השחקנים שינהלו את שרטוט המפות ב-2021", מסבירה וונדי אנדרהיל, מנהלת מחלקת הבחירות וחלוקת מחוזות הבחירה בוועידה הלאומית של בתי המחוקקים המדינתיים.
השקעה לטווח ארוך
ב-3 בנובמבר, כשייגשו לקלפיות כדי להחליט מי יהיה הנשיא הבא, דונלד טראמפ הרפובליקני או ג'ו ביידן הדמוקרטי, יתבקשו תושביהן של 35 מ-50 מדינות ארה"ב להצביע גם ביותר מ-5,000 מרוצי בחירות מקומיים. למנצחים במרוצים האלה יהיה תפקיד חשוב בגיבושן או באישורן של המפות החדשות של מחוזות הבחירה. בשמונה מדינות יצביעו הבוחרים גם על זהות המושל הבא, שבמקרים מסוימים יוכל לתת תוקף למפות החדשות או להטיל עליהן וטו.
מחוזות הבחירה הם מחוזות אלקטורליים שאליהם מחולקת כל מדינה, ושכל אחד מהם מצביע כמעין ישות עצמאית ועל פי התוצאות בו שולח את נציגיו לקונגרס האמריקני ולבתי המחוקקים המדינתיים. חוקת ארה"ב מחייבת לערוך מפקד אוכלוסין אחת לעשר שנים, וספירת התושבים הזו משמשת לשרטוט מחדש של מחוזות הבחירה.
מדינות שבהן האוכלוסייה גדלה במהירות יכולות להרוויח מושבים נוספים בקונגרס אחרי פרסום תוצאותיו של מפקד האוכלוסין, ומדינות שבהן קצב הגידול של האוכלוסייה איטי יותר עלולות לאבד מושבים. גם הגירה בין ערים, פרברים ואזורי פריפריה יכולה להוביל לשינויים בגבולותיהם של מחוזות הבחירה, וזאת משום ששרטוט המפות נעשה תוך ניסיון ליצור מחוזות בחירה שמספר התושבים בהם שווה.
רק שבע ממדינות ארה"ב מתַפקדות כמחוז בחירה יחיד ואחיד בבחירות לקונגרס, ושיטה זו קיימת בהן משום שאוכלוסייתן קטנה. מבין 43 המדינות הנותרות, ב-24 מעורבים חברי בית המחוקקים המקומי בקביעת המפות החדשות, וברובן גם למושל יש סמכות בעניין.
בסבב האחרון של קביעת מחוזות הבחירה היו אלה באופן כללי הרפובליקנים שנהנו מיתרון על פני הדמוקרטים, וזאת משום שרשמו ניצחונות גדולים בבחירות שנערכו במדינות השונות ב-2010. הדמוקרטים הצליחו לעצור חלק מהשינויים שקידמו הרפובליקנים במפות ואילצו אותם לבצע תיקונים, אבל מפות אחרות, שאינן מניחות את דעתם של הדמוקרטים, נותרו בתוקף למשך עשור שלם.
הפעם הדמוקרטים משקיעים זמן וכסף רב במלחמה על קביעת המפות. תקציב היעד למשימה עלה מכ-10 מיליון דולר בעונת הבחירות של 2010-2009 ל-50 מיליון דולר בזו של 2020-2019. כמה ארגונים הקשורים לדמוקרטים תורמים עוד עשרות מיליוני דולרים למטרה. "10 השנים הבאות של הפוליטיקה האמריקנית מוטלות על הכף במערכת הבחירות הזו", מסביר פטריק רודנבוש, ראש מערך התקשורת של הוועידה הדמוקרטית הארצית לענייני קביעת מחוזות הבחירה.
"זו השקעה לטווח ארוך", אומר גם אוסטין צ'יימברס, נשיא "ועדת ההנהגה המדינתית הרפובליקנית", גוף הפועל לקדם את האינטרסים של המפלגה הרפובליקנית בקביעת מחוזות הבחירה. "העניין כאן הוא לוודא שיש לנו רוב בקונגרס ובבתי המחוקקים של המדינות השונות למשך העשור הבא".
היהלום שבכתר: טקסס
במסגרת הקרב על קביעת מחוזות הבחירה, ארבעה מה"פרסים" הגדולים בבחירות לבתי המחוקקים המדינתיים השנה הם טקסס, פלורידה, צפון קרוליינה וג'ורג'יה. לארבע מדינות אלה מוקצים יחד 90 מושבים בבית הנבחרים האמריקני – כחמישית מכלל המושבים שם, וכרגע הרפובליקנים מחזיקים ביותר מ-60% מהמושבים האלה. טקסס, פלורידה וצפון קרוליינה צפויות כולן לזכות במושבים נוספים בשל גידול האוכלוסין בהן.
בכל ארבע המדינות שהוזכרו כאן שולטים הרפובליקנים שליטה מלאה בבית המחוקקים, והעובדה הזו נותנת להם יתרון בקביעת המחוזות החדשים. בטקסס, בפלורידה ובג'ורג'יה יש גם מושלים רפובליקנים, והם נבחרו כולם ב-2018 לכהונה בת ארבע שנים.
לטקסס יש 36 מושבים בבית הנבחרים האמריקני, ורק קליפורניה מקדימה אותה במספר מושביה. בגלל גידול האוכלוסין בטקסס, היא עשויה להרוויח אחרי מפקד האוכלוסין הקרוב עד שלושה מושבים נוספים. "טקסס היא היהלום שבכתר", אומרת ויקי האוזמן, מייסדת Forward Majority, ארגון דמוקרטי ששם לו ליעד להביא בבחירות 2020 הישגים דמוקרטיים בבתי מחוקקים חשובים שבהם שולטים הרפובליקנים.
אם הדמוקרטים יצליחו לחולל מהפך ולהשיג את השליטה לפחות באחד משני הבתים – העליון או התחתון – של בית מחוקקים מדינתי שבו שולטים הרפובליקנים, יהיה להם מנוף לחץ בקרב על קביעת מחוזות הבחירה, ותגבר יכולתם לאלץ את הרפובליקנים לעשות ויתורים. הישג כזה יגדיל את סיכויי הדמוקרטים לנצח בבחירות עתידיות ולזכות ברוב הולך וגדל בקונגרס.
באוהיו נגמרה החגיגה
בצפון קרוליינה, כל המועמדים לקונגרס האמריקני ולבית המחוקקים של המדינה יתמודדו כבר בבחירות הקרובות במסגרת מחוזות בחירה חדשים שנקבעו השנה, אחרי שבתי המשפט המקומיים מנעו את השימוש במפות קודמות, ששורטטו על-ידי בית המחוקקים שבו שולטים הרפובליקנים. הדמוקרטים טענו שהמחוזות הקודמים היו דוגמה קיצונית של "גרימנדרינג" – שינוי גבולותיהם של מחוזות בחירה על-ידי השלטון כדי להטות את התוצאות בהן לטובתו. השיטה נקראת על שמו של מושל מסצ'וסטס לשעבר אלברידג' גרי, שבימי כהונתו, בראשית המאה ה-19, נקבעו במדינתו מחוזות בחירה מוטים שייטיבו עם מפלגתו.
הרפובליקנים מחזיקים כיום ב-10 מ-13 המושבים של צפון קרוליינה בבית הנבחרים האמריקני, אף שהבחירות במדינה הזו מניבות בדרך כלל תוצאה צמודה בין רפובליקנים לדמוקרטים. הדמוקרטים יצטרכו להעביר לידיהם חמישה מושבים בסנאט של מדינתם ושישה מושבים בבית הנבחרים שלה כדי לחולל מהפך בהם.
התרגילים שעושות שתי המפלגות אינם נעלמים מעיני הבוחרים, ויש בהם מי שמאסו בכך. אוהיו, למשל, זכתה במשך שנים לתשומת לב רבה משתי המפלגות בכל הנוגע לקביעה מחדש של מחוזות הבחירה, ואחרי מפקד האוכלוסין של 2010 זכו שם הרפובליקנים בשליטה מלאה במוסדות השלטון של המדינה, שליטה שנתנה להם כוח רב בקביעת המחוזות. אלא שמאז אישרו המצביעים באוהיו שני תיקונים לחוקת המדינה המבטיחים מערכת שוויונית יותר, שלא תיטה בבירור לאחת המפלגות.
בעקבות השינויים, כעת אחרי מפקד האוכלוסין של 2020 כל תוכנית לקביעה מחדש של המחוזות באוהיו תהיה חייבת לקבל את אישורם של 60% מחברי בית הנבחרים והסנאט, כולל תמיכה של לפחות מחצית מחברי מפלגת המיעוט בכל בית – הסנאט ובית הנבחרים.
