הריאיון עם שר המודיעין כהן
(צילום: אלכס גמבורג, שחר גולדשטיין)
שר המודיעין אלי כהן התייחס הבוקר (יום ד') להכחשה הגורפת של משרד החוץ בסודן לדבריו לפני כמה ימים, שלפיהם המדינה האפריקנית תחתום על הסכם שלום עם ישראל. בריאיון לאולפן ynet אמר השר כהן: "יש התקרבות בין ישראל לסודן, יש שיח ואני מאמין שהוא יבשיל לכדי קידום הסכם".
אתמול אחר הצהריים אמר דובר משרד החוץ של סודן בריאיון לרשת "סקיי ניוז" בשפה הערבית כי "הסכם שלום עם ישראל יניב לסודן רווחים רבים" וכי "אין סיבה להמשך העוינות בין ישראל לסודן". הדובר אמר עוד כי "אנחנו מסתכלים על הסכם מהסוג הזה מתוך אינטרסים סודניים ומבלי לוותר על הערכים והעקרונות שלנו".
נתניהו: "המדינות ירוויחו מהסכם השלום"
במערכת הפוליטית בישראל מיהרו לברך על הדברים. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הם משקפים את החלטתו של מנהיג סודן אלפתח אלברהאן לפעול לקידום היחסים בין המדינות. "ישראל, סודן והאזור כולו ירוויחו מהסכם השלום ויוכלו לבנות ביחד עתיד טוב יותר לכל עמי האזור. נעשה כל הנדרש כדי להפוך חזון זה למציאות", אמר נתניהו.
גם שר החוץ גבי אשכנזי הצטרף לברכות ואמר: "הודעת משרד החוץ הסודני מצביעה על השינוי המהותי המתחולל בימים אלו במזרח התיכון בכלל ובסודן בפרט, בדיוק 53 שנה אחרי ועידת חרטום שבה קראה סודן להתנגד להכרה ולהסכם שלום עם מדינת ישראל. אני מברך על כל צעד שמקדם הליך של נורמליזציה, שלום, הסכמים והכרה בין מדינות".
ואולם, כמה שעות לאחר פרסום דבריו של דובר משרד החוץ הסודני, פורסמה הכחשה לדברים. בכמה כלי תקשורת ערביים דווח כי משרד החוץ של סודן הבהיר כי "נושא היחסים עם ישראל לא נדון בשום צורה". הדובר הסביר בעקבות ההכחשה כי הוא התבקש בריאיון ב"סקיי ניוז" להגיב לדברי השר כהן שלפיהם ישראל סוללת את הדרך לכינון יחסים עם סודן. "הבנתי מכך שזה אישור לדברים ושזה הקו של הממשלה, ועל כך התבססתי", הדגיש הדובר שבעקבות דבריו פוטר מתפקידו.
השר כהן ציין הבוקר בנוגע להתבטאות שלו בנושא בתחילת השבוע: "אמרתי שההסכם עם איחוד האמירויות הוא רק הסנונית הראשונה. אין ספק שלאחר ההסכם הזה יגיעו הסכמים נוספים, גם עם מדינות המפרץ וגם עם מדינות באפריקה. אנחנו מדברים על בחריין, עומאן, מבחינתי גם על סודן, בהמשך גם מרוקו.
"אני חושב שאין שום סיבה לכך שלא יהיו הסכמי שלום לאותן מדינות ומדינות נוספות עם ישראל. לאותן מדינות יש כדאיות ביטחונית ואסטרטגית לקשר עם ישראל ופוטנציאל כלכלי אדיר, במיוחד עכשיו על רקע משבר הקורונה. ההסכם שובר את הווטו שהיה לפלסטינים עד היום ביחסים בין ישראל למדינות ערב".
- אני רוצה להתעקש על הסיפור עם סודן, איפה הדברים עומדים עכשיו?
"ראש הממשלה נתניהו הוביל פגישה היסטורית לפני חצי שנה עם שליט סודן, שהיא מניחה את היסודות לבוא ולהתקדם ליחסים בין ישראל לבין סודן. יש אינטרסים ביטחוניים משותפים, יש פוטנציאל כלכלי. לפני 53 שנה הייתה את ועידת ח'רטום ששם סודן התנגדה למדינת ישראל, ומאז נעשו שינויים משמעותיים.
"ישראל מגיעה היום לצונאמי מדיני עם הסכמים נוספים מתוך עוצמה, מתוך זה שאנחנו באים ל'שלום תמורת שלום', לא תמורת נסיגות או ויתורים. שלום עם מדינות שאין לנו בהכרח גבול משותף איתן מכיוון שהן מבינות שמבחינה אזורית שלום עם ישראל מקדם את היציבות, מסייע להן מול אויבים משותפים ונותן אופק כלכלי טוב לאזרחים בשני המקומות".
- אז אתה אומר שאנחנו מתקרבים להסכם בין ישראל לסודן?
"יש התקרבות בין ישראל לסודן, היו פגישות ברמות של מנהיגים, יש שיח גם בין המדינות ואני מאמין שהוא יבשיל לכדי קידום הסכם בין המדינות אבל צריך לראות ולהמתין האם זה נכון מבחינת ישראל וסודן והתשובה היא כן. זה נכון, אין שום סיבה לכך שלא יהיה הסכם שלום. יש את כל הסיבות הביטחוניות והכלכליות להתקדם לטובת ההסכם הזה ואני חוזר על מה שאמרתי - ההסכם עם איחוד האמירויות הוא היסטורי, אבל הוא הסנונית הראשונה".
בסוגיית מבקשי המקלט הסודנים ששוהים בישראל, אמר השר כהן: "ככל שההסכם עם סודן יתגבש לכדי הסכם שלום בין המדינות, הוא צריך לכלול ולהערכתי יכלול את סוגיית המסתננים. הדבר הזה הוא מקובל, ברגע שיש יחסים דיפלומטיים ויחסי שלום בין המדינות, הדבר הזה גם מקדם את האופן שבו המסתננים, ורק נחדד שמדובר במהגרי עבודה, הם הגיעו ממצרים לישראל כך שזה לא באמת מישהו שהיה פליט על הגדר, הסכם כזה צריך לכלול ולהערכתי גם יכלול את החזרת המסתננים חזרה לסודן".
בעקבות פיטורי דובר משרד החוץ של סודן אמר כהן: "ההסכם עם איחוד האמירויות הוא הסנונית הראשונה ואין לי ספק שלאחריו תגענה מדינות נוספות מהמפרץ ומאפריקה. הסכם שלום בין סודן לישראל הוא אינטרס משותף של שתי המדינות והפגישה ההיסטורית שנערכה בין ראש הממשלה נתניהו לבין שליט סודן הניחה את היסודות לשדרוג היחסים בין המדינות".
"השלטון בסודן מונהג על ידי פעילים ברצח עם"
פרופ' גליה צבר, נשיאת המרכז האקדמי רופין וחוקרת לענייני אפריקה, ביקשה להדגיש בנוגע לאזרחים הסודנים ששוהים בישראל כי "אלה הם מבקשי מקלט, זה המונח המשפטי הראוי והוא מאוד נקי מבחינה פוליטית. ברגע ששמים מונחים אחרים כמו 'מסתננים' או מושגים שונים כבר מכניסים את זה לתוך שיח פוליטי שלא מכבד את אמנת הפליטים".
היא הוסיפה: "יש בישראל היום בערך 6,300 מבקשי מקלט מסודן שבאים משלושה מחוזות מרכזיים. הרוב הגדול מגיע מדרפור, מאזור הנילוס הכחול. אלה אזורים שעדיין יש בהם מצב של אי שקט, מצב של אלימות מאוד קשה כלפי האזרחים ממוצא אפריקני שחיים באזורים האלה, וגם שלטון המעבר הנוכחי בסודן בעצם מונהג על ידי שניים שהיו מאוד פעילים ברצח העם במחוזות.
"לכן, גם אם אני מאוד הייתי רוצה שמבקשי המקלט יוכלו לחזור לבתיהם בשלום - כרגע המצב לא נראה שמאפשר את זה. בניגוד לדברים של השר אלי כהן, מבקשי מקלט בכל העולם לא מוחזרים מיד כשיש הסכם שלום. נהפוך הוא, יש הרבה מדינות שאינן במצב לחימה עם סודן, חלק גדול ממדינות אירופה.
"לא מזמן היה הסכם שלום בדרום סודן שזכתה לעצמאות - ומיד עם חתימת ההסכם מבקשי המקלט הוחזרו. הם מאוד רצו לחזור, אבל אמרו 'תנו לנו לראות שהמצב במדינה שלנו יציב, אל תחזירו אותנו בכוח, אנחנו רוצים לחזור הביתה'. זה הדבר הבסיסי שמבדיל בין מבקשי מקלט למהגרי עבודה. פליטים בורחים, נסים על חייהם ורוצים לחזור הביתה".
הריאיון עם פרופ' צבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
פרופ' צבר אמרה עוד: "ראינו מה קרה לחלק לא מבוטל מאותם מבקשי מקלט מדרום סודן שחיו בישראל תחת הגנה של המדינה. הם הוחזרו הביתה ותוך חצי שנה פרצה שם מלחמת אזרחים נוראה ואיומה, חלק לא מבוטל מצאו את מותם.
"בתור חוקרת הגירה אני אומרת זה בסדר, על פי אמנת הפליטים למדינה כמו ישראל יש את הזכות והרשות להחזיר את מבקשי המקלט חזרה לבתיהם. אבל רגע, אפשר לקחת אוויר, אותם 6,300 אנשים לא פוגעים בקיומה של ישראל, לא פוגעים באופיה. יש פה מחווה הומניטרית, אפשר לקחת אוויר ולחכות שהמצב בסודן יהיה שקט".
- השאלה אם הם באמת רוצים לחזור למקום שממנו הם באו?
"חשוב לעשות הבחנה. יש מהגרים, פליטים. באופן בסיסי, אנחנו ברופין מלמדים הגירה לתואר ואולי הדבר הראשון שמלמדים אותו זה לעשות הבחנות מבחינה משפטית וגם מבחינת החוויה שלהם. פליט במהות רוצה לחזור למדינה שלו, אבל רוצה לחיות חיים שאין בהם סכנה.
"אני לא יכולה לענות בשמם של מבקשי המקלט מסודן שחיים בישראל, אין ספק שחלק לא מבוטל מהם רוצים לחזור הביתה, לבנות את העתיד שלהם במקום שבו הם שווים. אני מניחה שיש גם חלק לא מבוטל שיבחרו או שאם יכלו לבחור היו אומרים 'לא', ואנחנו בישראל חלק מתוך הסיפור הגלובלי הזה. יש גם אמנות משפטיות שהמדינה מחויבת אליהן, אלמנטים הומניטריים אנושיים וגם הרצון של ישראל וסודן ושל מבקשי המקלט ותושבי דרום תל אביב".
- אסור לישראל לכפות את חזרת אותם אלפי אנשים לסודן?
"מה שאני אומרת זה שאנחנו חתומים בראש ובראשונה על אמנת הפליטים, והיא אומרת שאפשר להחזיר את האנשים ובלבד שלא נשקפת סכנה לחייהם. אני אומרת בואו ניקח אוויר, צריך לוודא שבאמת לא נשקפת סכנה לחייהם ומצב הלחימה בין חרטום, אותו שלטון שאיתו נחתום של שלום, שבאמת המצב שם משתנה".
