חברי הכנסת אישרו בצהריים (שני) את הצעת החוק ששוללת אפוטרופסות מהורה שהואשם באלימות או בעבירות מין כלפי בן משפחה ברוב של 34 תומכים מול 0 מתנגדים.
לפי התיקון שאושר, הורה שהואשם בכך שרצח או ניסה לרצוח בן משפחה, או במקרה שאנס או ביצע מעשה סדום באחד מילדיו, האפוטרופסות שלו תישלל ממנו באופן זמני, וברגע שיורשע - באופן קבוע. בנות משפחתן של מיכל סלה ושירה איסקוב, שהגיעו לכנסת כדי להביע את תמיכתן בהצעת החוק, פרצו בקריאות שמחה עם העברתו.
עם זאת, הורה שהורשע במעשים מגונים באחד מילדיו - עדיין יוכל להישאר אפוטרופוס. הסיבה לכך היא ההשלכות המשפטיות שנובעות מהוספת סעיף המעשים המגונים לחוק, וכן חשש מצד חברי הכנסת לסחבת נוספת באישור חוק לאור המשבר הפוליטי וההתקרבות לבחירות.
המועצה לשלום הילד אמרה כי תפעל לקידום תיקון משלים לחוק, כדי שגם המורשעים במעשים מגונים לא יוכלו לקבל החלטות בנושאי חינוך, מקום מגורים וכדומה, כלפי הילדים.
"חברי הכנסת הושיטו היום יד לילדים נפגעי עבירה במטרה להקל עליהם, ולו במעט, ברגעים הקשים ביותר בחייהם", אמרו במועצה, "כעת אותם ילדים יוכלו סוף סוף להשקיע את מרב הכוחות שלהם בשיקום, ולא בניהול מאבקים משפטיים על מנת לקבל טיפול נפשי או לעבור מסגרת חינוכית".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עודד פורר, אמר ל-ynet כי "מי שלוקח חיים אינו יכול להיות אחראי על חיים". עם הצגת הצעת החוק הוא אמר במליאה כי "אלירן מלול הוא עד היום האפוטרופוס שיקבע כיצד יראו חייה של התינוקת שאת אמה, מיכל סלה, הוא רצח בנוכחותה. שירה איסקוב גם היא צריכה עדיין את האישור של אביעד משה לכל החלטה שנוגעת לבנם, שהיה עד לניסיון הרצח האכזרי של אמו.
"מדובר במצב שלא מתקבל על הדעת ולכן הצעת החוק הזו קובעת שמי שהואשם או הורשע בעבירות של רצח, ניסיון לרצח או אונס במשפחה, לא יכול להמשיך להיות אפוטרופוס על ילדיו", הוסיף פורר. הוא ציין את כל השותפים לקידום הצעת החוק עד היום, ובפרט את חבר הכנסת לשעבר גדעון סער שהיה לדבריו "שותף מלא וחשוב בקידום ההצעה", כלשונו, עד שעזב לאחרונה את הכנסת.
חברת הכנסת מרב מיכאלי הוסיפה: "הצעת החוק אומרת את מה שכמעט ברור מאליו. הורה שפגע בהורה השני או בילד עצמו לא יוכל לקבל עבורו החלטות. הכנסנו להצעה גם מקרים של אונס ומעשה סדום אבל עדיין לא הכנסנו מקרים של מעשים מגונים, ועד שנעשה זאת אני מזכירה לשופטים שהחוק כבר היום נותן להם את הכוח לקחת את האפוטרופסות ואת הכוח ממי שפגע בקטין". מיכאלי ציינה כי למרות שהחוק מתמקד בנפגעי העבירות, יש להשקיע מאמצים נוספים בטיפול ובשיקום.
שרת הקליטה פנינה תמנו שטה, שיזמה חוק דומה עוד ב-2018 לפני פיזור הכנסת, אמרה כי "התיקון הזה הוא אות כבוד לכנסת, לחברי הכנסת שקידמו אותו וליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה - ואין צודק ממנו". היא הוסיפה כי עדיין יש הרבה מה לעשות: "לא יכול להיות מצב שמי שרצח את אשתו עדיין זוכה ב-50% מהרכוש ומהדירה. ילדים יתומים לא יכולים לחזור הביתה בלי אישור של הרוצח שמנהל מו"מ על הרכוש מול עסקאות טיעון על עונשו.
"לא ייתכן כי נשים עדיין נאלצות לעמוד מול דילמת משפט שלמה כשלא נותנים להן לעבור עם ילד מתבגר למקלט לנשים מוכות, והן צריכות להחליט אם להציל את עצמן ולנטוש את ילדיהן", אמרה השרה, "יש עוד הרבה מה לעשות ולתקן כדי שנשים בישראל יהיו וירגישו בטוחות".
