ביקור במרכז הרפואי לגליל בנהריה
(צילום: אביהו שפירא)
בכירי מערכת הבריאות הזהירו לא פעם שאם לא יחול שינוי של 180 מעלות בקצב ההדבקה - אי ספיקה של בתי החולים היא רק עניין של זמן. סיור במחלקות הקורונה בבתי החולים בצפון ברקע ההיערכות לסגר בחגי תשרי מעלה תמונה מדאיגה לא רק של מספר החולים שממשיך לטפס, אלא גם של שחיקה בקרב אנשי הצוות, שמתפקדים שעות ארוכות בתנאים פיזיים קשים עם ביגוד מגן כבד, ותנאים נפשיים קשים לא פחות לנוכח החולים הגוועים לנגד עיניהם.
במחלקת קורונה ב' של המרכז הרפואי לגליל בנהריה, פגשנו את קטיה טיכנוב, תושבת העיר שעובדת ככוח עזר במחלקה, כשהיא יוצאת מ"האזור האדום" לאחר כשלוש שעות במחלקה. זו הכניסה השנייה שלה למחלקה מאז שעות הבוקר, עם הפסקה של שעה בין כניסה לכניסה. "אנחנו נכנסים בבגדים האלה ועובדים גם כשחסר לנו חמצן", סיפרה טיכנוב.
"זה קשה. גם מבחינה רגשית", היא מודה. "אנחנו מדברים עם המטופלים כשהם מגיעים, ואז רואים אותם, דרך המסך, לאט לאט מידרדרים. זה לא פשוט, אבל אנחנו עושים את העבודה שלנו ומשאירים את הרגשות בצד", אמרה טיכנוב. "המטופלים הקשישים רוצים מגע, רוצים לדבר, רוצים קצת יחס, אבל אין לנו אפשרות כזאת. הם לא רואים פנים או חיוכים. אם הם שורדים, אז גם אנחנו".
טיכנוב הדגישה כי המרחק מהמטופלים כלל לא משפיע על איכות הטיפול. "אנחנו לא בורחים מפה. השעה כבר אחרי 15:00, ואני סיימתי את המשמרת בשעה 14:30. שמתי לב רק בדקה האחרונה שאני עדיין שם, כי יש עוד הרבה עבודה, מלא משימות וחסרים לנו אנשי צוות. זאת תחושה לא פשוטה", אמרה.
גם איאד ג'אריס, תושב אבו סנאן שעובד כאח האחראי במחלקת קורונה ב', חולק עם טיכנוב את התחושות הקשות בעקבות העומס. "ברגע שלא רואים את האופק זה מאוד קשה. אי הוודאות הזאת, השאלות מתי זה ייגמר ולקראת מה אנחנו הולכים, אנחנו לקראת הקלה? לקראת החמרה? יגיעו עוד חולים? פחות חולים? בכלל, הכניסה לאזור האדום עם כל המיגון מכניס את הצוות למצב נפשי קשה. לפעמים העובדים מדווחים שקשה להם לחזור למשמרת הבאה".
לדבריו, התחלואה בגל השני הביאה את המחלקה לשיאי תפוסה: "עד לפני יומיים היינו עם 45 חולים במחלקה, שזו תפוסה מלאה. ברוך השם הצלחנו לעבור את זה בלי תקלות, אבל בהחלט הרגשנו את העומס. נכון לעכשיו אנחנו עם 30 חולים, ששלושה מהם במצב קריטי ומונשמים, מה שדורש טיפול מאוד אינטנסיבי".
ג'אריס הוסיף כי הוא מאמין שהבעיה טמונה בהתנהגות הציבור. "אני חושב שבגל הראשון הייתה משמעת יותר גבוהה לעומת עכשיו. אנשים כבר לא מקפידים על ההנחיות, יוצאים לטייל, לנפוש, הולכים לחתונות ולא עוטים מסכות או מקפידים על היגיינה", אמר בצער. "אני חושב שזה מה שגרם להחמרה ולהתפרצות החזקה בגל הזה".
6 צפייה בגלריה
"בגל הקודם הרגשנו יותר מנהיגות, עכשיו אנשים מפקפקים בהנחיות". איאד ג'ריס
(צילום: אביהו שפירא)
"בגל הקודם הרגשנו שיש יותר מנהיגות, בגל הזה פחות", הוסיף האח האחראי. "בכל פעם הם מפרסמים הנחיות ואז סותרים אותן. זה מה שגורם לאנשים לפקפק בהוראות".
נכון להיום פועלות בנהריה שלוש מחלקות קורונה שנפתחו על חשבון מחלקה פנימית, מחלקה גריאטרית ומחלקת שיקום. 57 חולים מאושפזים בבית החולים, בהם שלושה מונשמים ו-24 במצב קשה.
מנהל בית החולים, פרופ' מסעד ברהום, אמר כי למרות שהעומס משפיע על תפקודו השוטף של המוסד הרפואי, עדיין לא מדובר בקריסה. "יש לנו ירידה במספר הניתוחים וירידה במספר הקבלות לכאן. לא ראינו ירידה במספר החולים שמגיעים לחדר המיון, אבל יש צמצום של מספר מחלקות פנימיות. חוץ ממחלקה פנימית אחת שהפכה למחלקת קורונה, יש עוד מחלקות פנימיות שסגורות לשיפוצים ולהכנה לקראת קליטה. ארבע מחלקות פנימיות יהיו מוכנות לקליטה למקרה שיהיה פיצוץ של חולים".
"אנחנו לקראת אי-ספיקה בבתי החולים בצפון. זה יקרה מהר מאוד", הזהיר פרופ' ברהום. "אבל במרכז עדיין יש מיטות ואני יכול להפנות חולים מכאן לבתי חולים במרכז כדי שיוכלו לטפל בהם. זאת אומרת, מערכת הבריאות עדיין לא קרסה. פרופ' איציק קרייס משיבא פתח לי את הדלתות ואמר שמתי שנרצה יקלוט חולים".
עם זאת, מנהל בית החולים הזהיר כי ההתקהלויות בחברה הערבית עוד יובילו להחמרת התחלואה. "70% מהמאושפזים ממחלקות הקורונה הם מהמגזר הערבי", אמר ברהום. "החתונות ממשיכות להתקיים ואף אחד לא עוצר את המשאית הדוהרת הזאת. קיוויתי, כמו כולם, שהסגר הלילי יעצור את החתונות וההתקהלויות, פתאום אני רואה שהקדימו את השעות. זה אבסורד, אנשים מבינים את מהות הסגר - וממשיכים לחגוג בחתונות".
לפי ברהום, ברגע ש-75 מיטות מתוך 90 המיטות בבית החולים יתמלאו בחולי קורונה, צריך להתחיל להעביר את החולים למוסדות אחרים. "אני מקווה שלא נגיע למצב של איטליה או מדינות אחרות שהיו בהן אלפי מתים עד שהאזרחים השתכנעו. אנחנו מבקשים: תפסיקו את ההתקהלויות, תפסיקו את החתונות. קחו את הנחיות משרד הבריאות ברצינות ושמרו על מסכות, ריחוק של שני מטר והיגיינה. זה באמת יעזור. אף אחד לא רוצה שארונות המתים ישכנעו אותו להתחיל לפחד".
פורסם לראשונה: 23:14, 10.09.20
