550 גני ילדים ברחבי ישראל נסגרו בשל חשיפה לחולה קורונה מאומת, ומאחורי המספר הזה עומדים אלפי ילדים שנשארים בבית, לצד הורים וגננות אובדי עצות – שזועמים על כך שלעתים קרובות הבידודים מתרחשים בגלל כאלו שמסרבים להתחסן נגד הנגיף.
פרויקטור הקורונה ל-ynet: "סגר רביעי? אפשרות"
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
יעל דרוקר היא גננת בגן נריה בשכונה א' שבבאר שבע, שהספיק כבר לעבור שלושה בידודים בשנה החולפת. הבידוד הראשון היה ממש לפני סגר החגים ב-2020, בעקבות ילד מאומת בגן אחר, שילדיו שהו יחד בצהרון עם ילדי גן נריה. הבידוד השני נגרם כתוצאה מילדה מאומתת לפני הסגר השני. הבידוד השלישי נחת עליהם ביום רביעי האחרון, גם כן בעקבות ילד מאומת.
"הילדים שאלו אותי כשהגיעו לגן 'יעל, מתי יהיה הסגר הבא'?", העידה דרוקר. "כשהם חזרו לגן הם היו מתוסכלים. הם היו שואלים כל הזמן 'מחר יש גן?' הם היו כל כך מבולבלים. מה קורה איתם? מה עושים? כשאני בקשר עם הילדים בגן הם שולחים לי הודעות קוליות בוואטסאפ: 'אני רוצה לחזור. לא כיף לי בבית. אני רוצה לחזור לגן'. הם מאוד מאוכזבים ועצובים. הם זועקים לחברה ולבוא לגן. וגם ההורים מתוסכלים. כשהודעתי על הבידוד השלישי, הורים לקחו את זה קשה. הייתה לי אם חד-הורית שסיפרה לי שאין לה איך לסיים את החודש. עם כל הבידודים והסגרים היא בקושי הייתה בעבודה".
ביום רביעי הבא ילדי הגן צפויים לסיים את הבידוד ולחזור אליו. "אנחנו חוזרים לקפסולות", אמרה דרוקר. "זה מתסכל אותי. אני לא רואה את הילדים ולא נושמת אותם. קשה לי מאוד הלימודים בזום. כי אין לי קרבה אליהם. אני חייבת לחבק. ופתאום אין את זה. כמה שלא לימדנו בזום, זה לא אותו דבר. זו לא למידה כמו שצריך. אין את החוויות של הגן. אני שואלת את עצמי איזה חוויות הם הולכים לזכור מהגן? זה מאוד חורה לי. איך הם מגיעים לפסח? איך הם יגיעו לכיתה א'".
דרוקר, שהתחסנה וכבר לפני שלושה שבועות קיבלה את המנה השנייה, מציינת כי היא מעודדת עמיתים לעבודה והורים להתחסן גם כן. "הרגשתי שאני חייבת להתחסן על מנת לא להידבק ולא להדביק. הייתי חייבת להתחסן, למרות כל החששות. בהוראת גדולי הדור קמתי והתחסנתי. הצוות שלנו גם התחסן כולו, מיד. ברגע שאמרו שאפשר להתחסן באותו שבוע התחסנו. אחת מהסייעות קצת חששה, אבל שכנעתי אותה ואמרתי לה 'קומי תתחסני'".
ההורים מתקשים: "בקצב הזה עדיף כבר לא לחזור"
דרוקר סיפרה כי הקשר האישי שלה טוב מאוד עם ההורים. "אני מעודדת אותם להתחסן. אחת האמהות מאוד חששה. היא ניגשה אליי כדי להתייעץ. כמה ימים אחרי היא שלחה לי הודעה שהיא התחסנה בזכותי. כל מי שאפשר – אני מדברת על זה בפתיחות ומעודדת ומשכנעת".
המצב קשה גם להורים בגן בבאר שבע. "זה סיוט", סיפרה עדי סאעת, אימא לתאומים איתן ואריאל בני ה-6. "עד שאת מחזירה אותם לגן הם נכנסים לבידוד. עדיף כבר לא להחזיר לגן בקצב הזה. זה לא הגיוני. זו תחושה של חוסר אונים. יש לי תינוקת קטנה בבית בנוסף. בבידוד הראשון הייתי בחופשת לידה וזה היה ממש קשה. עכשיו חזרתי לעבוד – אבל מהבית. הילדים סביבך כל היום ויש קושי גדול".
עדי התחסנה ובסוף השבוע האחרון עברה את החיסון השני. "מי שחושש להתחסן, בעיניי זה מטומטם. הם לא יכולים לא להתחסן, לצאת לאן שהם רוצים ולשלוח את הילדים לגן. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מבחינתי חיסון צריך להיות חובה חוקית. אני אדם פחדן והתייעצתי עם כל אחד אפשרי. וגם עם הגננת. אלוהים נתן לנו מתנה כדי להשתמש בה".
בהסתדרות המורים, שהיא זו שדיווחה על מספר הגנים הסגורים בשל הבידוד, אמרו הבוקר כי מפרוץ המגפה ועד כה לא קרה שיותר מ-500 גנים סגורים. מהנתונים עולה כי בחולון נסגרו 16 גנים, בתל אביב 18, בהרצליה 16, בבת ים 12, בראש העין 20 – והרשימה ארוכה ומתחדשת בכל כמה שעות.
ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בארגון, טענה כי במקרים מסוימים הורים שלחו את ילדיהם לכיתות הגן אף שהיו חשופים לחולי קורונה. דדון דחתה את הטענות כלפי הגננות והסייעות: "כ-80% מהן כבר התחסנו, אין גננות שמסרבות להתחסן משיקולים אידיאולוגיים". היא הוסיפה כי "מי שלא התחסנה סובלת מבעיות בריאותיות או מאלרגיות קשות שלא מאפשרות לה לעשות זאת, או גננות בשליש הראשון להיריון". לאחוז הנותר שלא חוסן היא קראה לעשות זאת בהקדם.
"התרעתי מפני כניסה לסגר נוסף אם שוב יפתחו גנים מלאים ללא קבוצות קטנות, הרי הוכח שהקורונה היא לא מחלה של מבוגרים", טענה דדון, "בכל יום אני מקבלת דיווחים על עשרות גנים שנסגרים, מקרים רבים נובעים מכך שאימא שולחת את הילד שלה לגן כשהיא עם תסמיני קורונה ואפילו בדרך לבדיקת קורונה, וכך סוגרת גנים שלמים. ההורים שולחים לגן ילדים לאחר שנחשפו לאבא, אימא, סבא, סבתא, דודים ואחרים שנושאים את הנגיף. הסייעת עוברת בין ארבעה גנים ונחשפת למאות משפחות – וכולם נשלחים לבידוד".
הפגנה בירושלים: "רק רוצה ללמוד"
סגירת מוסדות חינוך נגרמת לא רק בשל בידודים, אלא גם בשל עדכון מפת הרמזור אחת לשבוע. בשכונת גוננים בירושלים הפגינו היום עשרות הורים ותלמידים בדרישה לפתוח את המסגרות בשכונה, לאחר שזו לא עמדה בתנאי הפתיחה של מערכת החינוך, שמאפשרים לימוד פרונטלי באזורים המוגדרים ירוקים, צהובים וכתומים גבוליים – כאלו שציונם ברמזור עד 7 וששיעור בני ה-50 ומעלה בקרבם שהתחסנו במנת חיסון שנייה עומד על יותר מ-70%.
ההורים בשכונה טוענים כי כעת היא עומדת בתנאי הפתיחה כאזור "כתום גבולי", אך כיוון שמפת הרמזור מתעדכנת רק אחת לשבוע, בימי רביעי, הם נאלצים להישאר כעת עם הילדים בבית. "לא ייתכן שאנחנו ההורים בתחתית שרשרת המזון של מקבלי ההחלטות", אמרה מארגנת ההפגנה ד"ר רות קבסה אברמזון.
קבסה אברמזון הוסיפה: "סגרו את מוסדות החינוך בשכונה בגלל בירוקרטיה. השכונה שלנו כתומה, מעל 80 אחוז מתחסנים בגילאי 16 ומעלה, וסגרו כי הממשלה מואילה בטובה להתכנס רק אחת לשבוע. אנחנו מנסים להתניע מחדש בעבודה, הילדים שלנו סובלים מחרדות בגלל השינויים התכופים בשגרה, אבל הממשלה? מתכנסת רק בימי רביעי!".
היא הוסיפה: "יש צורך במודל גמיש יותר מהרמזור, שאין לו שום רלוונטיות ממילא כשנתב"ג והמסעדות פתוחות. יש צורך להעביר אחריות לרשויות המקומיות. איתנו עוד מאות משפחות שלא יכולות להגיע בגלל שכולנו נתונים בהישרדות ובמרוץ עכברים, אבל אנחנו לא נשכח אנחנו ההורים והילדים הבוגרים מהווים 4 מיליון מצביעים, ואנחנו ניקח בחשבון ביום הבוחר את ההתנהלות הכושלת של הממשלה שלא לוקחת אותנו בחשבון, שלא סופרת אותנו".
אריאל מרקוז, אמא לשלושה ילדים בשכונת גוננים, כועסת גם היא. "אנחנו שכבת אוכלוסייה בלתי נראית לחלוטין. הורים צעירים, עובדים, משלמי מיסים", היא טוענת. "ציון הרמזור שלנו כבר שלושה ימים נמוך מ-7 וממשיך לרדת בעקביות – אבל עכשיו סגרו לנו את מסגרות החינוך. אין ספק שמודל הרמזור כבר לא רלוונטי וצריך לפתח מדד יעיל, מהימן חדש שיאפשר דיגום של מצב יותר מפעם בשבוע. תנו לנו, ההורים הצעירים, העובדים, לעבוד ולנשום. ויותר מכל, דברו איתנו! תסבירו לנו, גייסו אותנו. פשוט איבדתם אותנו".
