חוזרים לבית הספר בכיתות הנמוכות: קבינט הקורונה החליט הבוקר (יום ה') כי תלמידי כיתות א'-ד' ישובו ללמוד ביום ראשון הקרוב למשך ארבעה ימים בשבוע. הלימודים בכיתות אלה ייערכו במתכונת של קפסולות בחצאי כיתות.
- לעיון במצגת שהוצגה לשרי הקבינט - לחצו כאן
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הדיון בקבינט הקורונה כי "אחרי שיחות שקיימתי אתמול עם שר החינוך, שר הבריאות ועם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, החלטנו לצאת לדרך עם מתווה החינוך הראשון שסיכמנו, של חצאי כיתות בכיתות א'-ב' לפחות בשבועיים הראשונים".
הוא הוסיף: "בתוך השבועיים האלה נבדוק אם יש אפשרות ללכת לאלטרנטיבה אחרת שזה כיתות אחודות, אבל זה מחייב יצירת צהרונים כפולים ויש להתארגן על זה לוגיסטית ותקציבית. אבל זה לא מעשי ליום ראשון ואנחנו לא מעכבים את ההחלטה, לכן אנחנו יוצאים לדרך עם המתווה הנוכחי".
לפי המתווה של משרד החינוך, כיתות א'-ב' ילמדו בקבוצות קבועות ונפרדות של עד מחצית מכמות התלמידים בכיתה המקורית. בכיתה מקורית שמספר התלמידים בה אינו עולה על 20 - תיחשב כל הכיתה כקבוצה קבועה ונפרדת. בכיתות ג'-ד' ילמדו בקבוצות קבועות של עד 20 תלמידים בכיתה.
צהרונים: ילדי גן וכיתות א'-ב' שמשתתפים בצהרון ישהו באותה כיתה אורגנית שעמה שהו בשעות הלימודים. קבוצת הצהרון לא תעלה על 28 תלמידים - אם היא מורכבת מיותר מקבוצה אחת ועד שלוש קבוצות בוקר אורגניות מאותה שכבת גיל.
בתחילה קבע הקבינט כי הלימודים בכיתות א'-ב' יחזרו במתכונת של שלושה ימים בבית הספר ושלושה ימים בבית. אלא שאתמול הציע שר החינוך יואב גלנט מתווה להרחבת חזרת הלימודים של כיתות אלה וכיתות ג'-ד' לארבעה ימים בשבוע.
שר הכלכלה עמיר פרץ התנגד להחלטה. לדבריו, "אנו צריכים לממן את הרשויות החלשות שאינן יכולות לממן יומיים נוספים של לימודים. החלטה זו יכולה להגדיל את פערי ההזדמנויות בין ילדים המתגוררים ברשויות חזקות לבין ילדים המתגוררים ברשויות חלשות. ולכן , התנגדתי להחלטה".
נתניהו: "להשקיע כסף בתכנון מסכות"
נתניהו אמר עוד בדברי הפתיחה שלו הבוקר: "צריך לרתום את אמצעי ההסברה והשלטון המקומי. אבל עוד דבר - אנחנו צריכים למצוא מסכה יותר נוחה. נהיה עם זה לפחות שנה. הבקשה מהציבור צריכה להיות קלה לביצוע, צריך להשקיע כסף בתכנון מסכות שיותר קל לעטות אותן".
בדיון הקודם בקבינט הקורונה נקבע באופן תמוה כי התלמידים בכיתות הנמוכות יתערבבו בצהרונים לאחר סיום יום הלימודים. במקביל החלו ברשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ לחפש פתרונות לחזרה של כל תלמידי כיתות א'-ד' לחמישה ימים.
שר החינוך יואב גלנט אמר: "'חצאי כיתות, אין תקציב נוסף ושר החינוך יגבש מתווה אופטימלי ויפעל בסמכותו', זה מה שהבנתי, עשיתי והנחיתי". אחרי שהשר גלנט אמר שאין צורך לקיים הצבעה בנושא, השיב לו המשנה לפרקליט המדינה עו"ד רז נזרי: "יהיה צורך בהצבעה - עקרונות ואישור עקרונות לא פותח בתי ספר. צריך להצביע באופן פורמלי על התקנות".
שר הביטחון בני גנץ הגיב: "אני רוצה לשאול שאלה בחידוד המצב. ברשותכם, התקנות והמדיניות ברורות, אבל אמרנו רשויות שיש להן פתרונות - אנחנו כמובן מאפשרים את זה בכפוף למשרד הבריאות והחינוך". עו"ד נזרי העיר: "פעילות של 15 תלמידים בחוץ עם מורה לא עברה בוועדת החינוך של הכנסת כי רצו יותר תלמידים. נתנו להם אצבע והם חתכו את כל היד. משרד החינוך כרגע לא נתן הצעה חליפית".
גלנט הסביר: "פעלתי לאור ההחלטות שאמרו 18 תלמידים בכיתה, אין תקציב נוסף וצריך מתווה אופטימלי. אנחנו מלמדים את כיתות א'-ד' לפחות ארבעה ימים בשבוע, איפה שנוכל נעלה לחמש. כל הגמישות של ראשי ערים נולדה מתוקף התוספת שנתנו למורים ל-ג'-ד' מתוך ידיעה שיגלוש. אנחנו עושים בזה שימוש".
שרת התחבורה מירי רגב אמרה לגלנט: "חשוב שתגיד את זה בתקשורת, כי אומרים שהממשלה לא עוזרת". גלנט הגיב: "תני לי לדבר, אנחנו לא נותנים בייביסיטר, אנחנו רוצים לחנך את תלמידי ישראל, כל זה במשאבי מדינת ישראל. מה זה 'רשויות שיכולות לפעול בכיתות מלאות?'. אני מציע להוריד את זה, אני מציע שהרשויות לא יופיעו בהחלטת הקבינט".
פרויקטור הקורונה היוצא פרופ' רוני גמזו אמר בדיון כי "יש מספר ערים שאנחנו מתמקדים בהן ואנחנו שואלים לגבי מערכת החינוך אם לפתוח רגיל שם. אלה ערים מהבהבות ונראה אותן בהמשך". ראש הממשלה נתניהו העיר: "מבקש לקבל את ההחלטות עוד היום, אנשים צריכים להיערך לדברים כאלו. פה אנחנו חייבים להחליט בכלל אם אנחנו פועלים מול העלייה במגזר הערבי ואנחנו חייבים לטפל בזה".
שר הפנים אריה דרעי עקץ את גמזו: "כשאתה אמרת שאתה מברך את המגזר החרדי על הירידה, אז הבנתי שראיתי נכון". גמזו השיב: "בחברה החרדית, לצד כל הכבוד שצריך להגיד יש נקודת אזהרה: ירדה בכמות הבדיקות עם שיעור בדיקות חיוביות זה טוב. אנחנו צריכים להחזיר את כמות הבדיקות בשביל לנצח במגפה. חשוב לשמר את ההישגים".
דרעי: ההסבר שלי, אני מעריך מה קרה בימים האחרונים שכמות הבדיקות ירדה. זה בגלל הפרויקט של הבדיקות בישיבות. כל אנשי הישיבות לא נכללים בערים כי הם נכנסים ל'בנק תלמידי ישיבות' ולא בערים. זה יכול להיות ההסבר".
"בחברה הערבית רואים הדבקות מחתונות וחזרה מחו"ל"
גמזו הוסיף: "יש חשיבות עצומה לבדיקות. אדם נכנס לבידוד ומפסיק להדביק, זה מה שאנחנו רוצים להקפיד עליו. יש ערים כתומות שמשתפרות ויש כאלו שלא ובאלו שלא נגדיל את הצעדים. אנחנו ממקדים מבט על טייבה, שפרעם וסכנין. נמליץ להן לא לפתוח את מערכת החינוך. עוד לא שוחחנו על זה עם משרד החינוך וזה צריך להיות בשותף איתם. בחברה הערבית אנחנו רואים הדבקות מחתונות וחזרה מחו"ל".
שר הפנים דרעי ציין: "המגזר הערבי לא מבודד, הם יושבים איתנו ועובדים אצלנו. אני מבקש משר האוצר - סיכמנו על חלוקת עבודה ברורה בין משרד הפנים לביטחון. עד לרגע זה לא הכרענו את הסוגיה הזאת עם משרד האוצר ואנחנו נשלם על זה ביוקר כי אנחנו לא מעבירים את הכסף לרשויות המקומיות שישתלטו על המצב". גמזו העיר: "אני מחזק את הרב דרעי, דיברנו עם ראשי רשויות ערביות, הם צריכים כסף קטן בשביל ההשתלטות על התחלואה".
שר האוצר ישראל כץ השיב: "אבקש לבדוק איפה זה מבחינה מקצועית כרגע". נתניהו העיר: "אנחנו לא עושים את זה, אני רוצה להתקדם לדברים אחרים, נדון בזה אחר כך ונפתור את הבעיה התקציבית. פרופ' גמזו, אני לא ראיתי במצגת שלך את המילה 'סגר'. כולם רוצים לעזור, אבל אנחנו לא מבודדים אותם. עשינו את זה במג'דל שמס".
גמזו השיב: "אין עיר אדומה שאנחנו לא מפעילים עליה סגר. כרגע מדובר על שפרעם, סכנין ועוד ערים קטנות. אנו לא מוותרים בעניין הזה, זה קריטריון שאנחנו ממשיכים אותו". נתניהו: "אז אנחנו בוחנים את זה. אפשר לזוז הלאה? בזה סיימנו כרגע". ראש המל"ל מאיר בן שבת אמר: "ראש הממשלה, אם נסכם את הערכת המצב - אנחנו עומדים במדדים שנקבעו למעבר הבא. המצב שברירי והמיקוד הוא מסכות, חברה ערבית וטיפול במוקדים והגברת הבדיקות".
בישיבה מתכוננים השרים לעימות בנוגע לפתיחת המסחר, בדגש על חנויות הרחוב ולא על קניונים. לקראת הדיון החריף שר האוצר ישראל כץ את הטון נגד משרד הבריאות: "פותחים מסז'ים וטיפולים אישיים ללא מסכות ורק את חנויות הרחוב, שהן הכי בטוחות בעולם, משאירים סגורות? רוצים לדחוף 80 אלף איש מתחת לסף העוני".
השר כץ אמר כי "חייבים לפתוח מיד את חנויות הרחוב שנמצאות על סף קריסה. מה זו הטרפת הזאת? משרד הבריאות התנתק מהעם ונוהג באטימות לב. די לנהל מאבקי יוקרה על גבם של העוסקים הזעירים. אנשים בנו עסקים בעשר אצבעות ונשארים עכשיו חסרי כל. עוד מעט יתחילו הגשמים ויהיה קשה להתחיל. זה פשוט לא ייתכן. הפכו את העוסקים הזעירים לאויבי העם, כי אין להם שדולה חזקה. אני לא אוותר ואלחם בשבילם בכל כוחי כדי לאפשר את חזרתם המיידית לפעילות".
מנגד, שר הבריאות יולי אדלשטיין, הבהיר שהוא לא מוכן להקדים את פתיחת החנויות. הוא אף עשוי להצביע נגד מתווה האוצר, שאותו ייתכן שיאמץ נתניהו. לבקשת שר הפנים אריה דרעי, בדיון תעלה גם סוגיית הצימרים וככל הנראה גם בתי הכנסת - סוגיה שאליה, באופן מפתיע, פרויקטור הקורונה הפרופ' רוני גמזו אינו צפוי להתנגד.
מהמתווה שמוצע הבוקר בישיבת קבינט הקורונה ובהתאם להצהרות קודמות בנושא, משרד הבריאות לא צפוי לסגת מעמדתו ולהתנגד בתוקף ל"הקדמת" פתיחת המסחר בשלב אחד (ביום ראשון הקרוב) ולדבוק בשלושת השלבים הראשונים של התוכנית המקורית. בהמשך לנאומו של גמזו מאתמול - בקבינט יומלץ על שורה של צעדים למאבק בהתפשטות הנגיף בחברה הערבית ובהם העלאת מספר הבדיקות והגברת האכיפה.
אתמול פוצצה הישיבה בין נציגי משרדי האוצר והבריאות - מה שהעמיד שוב את הפעימה השנייה של ההקלות בסימן שאלה. במשרד הבריאות מאמינים כי יש להיצמד למתווה המקורי של ראש שירותי בריאות הציבור, הד"ר שרון אלרעי-פרייס, שבמסגרתו חזרת המסחר תהיה חלק מהפעימה השלישית ולא מהפעימה השנייה.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד תקפה אתמול את מקבלי ההחלטות בעקבות הבלבול. "מנהלי בתי הספר צריכים להיות לוליינים כדי להיערך בזמן. הם נאלצים לתכנן בכל פעם מערכת שעות חדשה. יש לדחות את החזרה ללימודים כי מטרללים את המערכת", אמרה בשיחה עם ynet. "אנחנו מבקשים שיישבו פעם אחת עד שיצא עשן לבן ויכינו מתווה הגיוני וקבוע. אי אפשר לשגע את המנהלים והמורים ללא הרף. אין החלטיות", טענה.
דבר אחד ברור לכולם, תוכניתה של אלרעי-פרייס - שכללה תשעה שלבי יציאה - קרסה. בפועל היא תכלול חמישה עד שישה שלבי יציאה.
פורסם לראשונה: 07:10, 29.10.20