מהו חוק האזרחות והכניסה לישראל?
חוק האזרחות הוא חוק זמני שאימצה הכנסת בשנת 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, שנועד למנוע מפלסטינים תושבי השטחים לקבל מעמד חוקי בישראל. החוק שולל מאזרחים ישראלים הנישאים לפלסטינים תושבי השטחים (או לתושבי מדינות עוינות מסוימות), את הזכות המקובלת בדרך כלל לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (התשי"ב-1952) לאפשר כניסה חוקית של בני זוגם לישראל ופוגע ביכולת שלהם לקיים בישראל תא משפחתי.
מהי מטרת החוק?
מטרתו העיקרית של החוק הייתה למנוע "איחוד משפחות" בין אזרחים ישראלים (בעיקר מהחברה הערבית) ובין בני זוגם או ילדיהם הפלסטינים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שהוא נועד לשרת תכלית ביטחונית: למנוע מצב בו אדם שקיבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרח או תושב ישראלי וינצל את חופש התנועה שלו במדינה כדי לסייע במעשי טרור.
עם זאת, בדיונים על החוק ייחסו חלק מהתומכים בו לחקיקה תכלית אחרת: מניעת השתקעות פלסטינים רבים בישראל, באופן העלול לטענתם להביא למימוש זכות השיבה של פלסטינים לישראל "בדלת האחורית" ולאיים על הרוב היהודי במדינה. על רקע התבטאויות אלה, וכן על רקע מיעוט המקרים שבהם אנשים שזכו לאיחוד משפחות היו מעורבים בטרור הלכה למעשה, חלק משופטי בג"ץ הביעו ספקות ביחס לאמינות השיקול הביטחוני שבבסיס החוק.
לכמה זמן החוק תקף?
תוקף החוק הוגבל מלכתחילה לשנה אחת, אך הממשלה הוסמכה באישור הכנסת להאריך אותו לתקופות נוספות של עד שנה בכל פעם. מאז הוארך תוקף החוק מדי שנה לא פחות מ-17 פעמים.
האם יש חריגים בחוק?
ישנם מספר מקרים חריגים שיכולים לקבל היתרי שהייה בישראל: גברים תושבי השטחים מעל גיל 35 ונשים תושבות השטחים מעל גיל 25 יכולים לקבל היתרי שהיה בישראל כדי למנוע הפרדתם מבני זוגם השוהים בישראל כדין. חריג זה נסמך על הערכת גורמי הביטחון שלפיה הסכנה הנשקפת מאנשים בגילים אלה נמוכה יחסית. גם קטינים יכולים לקבל היתרי שהייה בנסיבות שונות כדי לשהות עם הוריהם החיים בישראל כדין. פלסטינים יכולים לקבל היתרי שהייה בישראל לצורכי עבודה, טיפול רפואי ומטרות זמניות נוספות. הוראה מיוחדת בחוק מסדירה מתן מעמד לסייענים שמזדהים עם מדינת ישראל ולבני משפחותיהם. בנוסף, שרת הפנים רשאית להעניק מעמד בישראל במקרים נוספים מטעמים הומניטריים מיוחדים.
עם זאת, החוק מבהיר כי גם כאשר מתקיימים חריגים אלה (למעט כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 14, בסייענים, או באנשים המבקשים היתר זמני לצורך קבלת טיפול רפואי), לא יינתן מעמד או היתר כניסה לישראל אם המבקש או בן משפחתו עלולים להוות סכנה לביטחון, על-פי חוות דעת של גורמי הביטחון.
ח"כ אפרת רייטן מהעבודה על סערת החוק, שלשום
(צילום: משה מזרחי)
מהו הליך הארכת החוק?
באופן חריג, לא נדרש הליך חקיקה שלם כדי להאריך את תוקף החוק. עד שנת 2015 נדונו בקשות מצד הממשלה להאריך את תוקף החוק במליאת הכנסת בלבד, מבלי שקדם לכך דיון באחת הוועדות. בשנים האחרונות, בעקבות החלטה של הכנסת, בקשות ההארכה נדונות בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הפנים של הכנסת. המלצת הוועדה המשותפת מובאת לאחר מכן להצבעה במליאה.
מה הבעייתיות בחוק?
עו"ד לילה מרגלית, חוקרת בכירה במרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה כי זכותו החוקתית של האזרח לחיי משפחה כוללת את זכותו להקים את ביתו בארצו שלו. משמעות הזכות היא שככלל, מדינה לא צריכה להציב בפני אזרחיה את הדילמה הקשה אם לחיות בנפרד מבני זוגם או לעזוב את ארצם שלהם. מסיבה זו מכיר החוק בישראל במסלול התאזרחות מיוחד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים.
בנוסף, גם אם החוק לא נועד מלכתחילה לפגוע באזרחי ישראל הערבים דווקא, התוצאה המובהקת שלו היא אפליה קשה נגדם – שכן, על רקע קשריהם המשפחתיים, התרבותיים והלאומיים עם פלסטינים בשטחים, הם, ולא אזרחים יהודים, נוהגים להתחתן עמם. תוצאה קשה של החוק היא שחלק מהערבים הישראלים המבקשים לקיים תא משפחתי עם בני זוג או ילדים פלסטינים מהשטחים נדרשים לעזוב את הארץ.
חשוב להדגיש, שנישואים עם אזרח ישראלי לא מקנים לאדם זכות אוטומטית לקבל מעמד בישראל. גם לפני החלת החוק, תושבים פלסטינים שביקשו איחוד משפחות נדרשו לעבור תהליך ממושך שבמסגרתו הם חויבו להציג ראיות לביסוס קיומו של קשר זוגי אמיתי ולעבור בדיקות ביטחוניות. המסר הבעייתי העולה מהחוק הוא שבני משפחה של אזרחים ישראלים רבים מהווים סכנה אוטומטית לביטחון מעצם היותם פלסטינים, ללא שום קשר לתכונותיהם האישיות.
(צילום: משי בן עמי, משה מזרחי)
כמה פלסטינים מבקשים איחוד משפחות בכל שנה?
מנתוני משרד הפנים שפורסמו בשנת 2020 עולה כי בשנים האחרונות מוגשות 800 עד 1,000 בקשות בכל שנה לאיחוד משפחות. נכון לשנת 2020 שהו בישראל כ-13,000 פלסטינים שקיבלו היתרי כניסה או מעמד ארעי לצורכי איחוד משפחות, בהתאם לחריגים הקבועים בחוק. על-פי נתונים שהציגה הפרקליטות בתגובה לבג"ץ בשנת 2006, התיקון לחוק משנת 2005 - שקבע את החריגים המאפשרים כניסתם של קטינים, גברים פלסטינים מעל גיל 35 ונשים פלסטיניות מעל גיל 25 - החזיר לטיפול כ-28.5% מכלל הבקשות לאיחוד משפחות שהיו מוגשות בעבר.
כמה מתוכם מעורבים בטרור?
על-פי נתוני גורמי הביטחון שהוצגו בשנת 2020 בכנסת, בין השנים 2001-2020 היו 45 פלסטינים שקיבלו מעמד בישראל בעקבות איחוד משפחות קשורים לעבירות טרור, ובשנים האחרונות,- בין 2018-2020 - מספר זה ירד לאפס. לפי אותם נתונים, במהלך 2001-2020 היו 109 ישראלים המוגדרים כ"דור ב'" למשפחות שנוצרו כתוצאה מאיחוד משפחות מעורבים בעבירות טרור – 16 מהם בין השנים 2018-2020.
עו"ד לילה מרגליתהאם החוק נחוץ מבחינה ביטחונית?
עו"ד מרגלית טוענת כי "הנתונים שהובאו לעיל מעוררים סימני שאלה באשר לנחיצותו וצדקתו של ההסדר הגורף הקבוע בחוק, לא כל שכן בשנים האחרונות. הגם שאין בכוחן של בדיקות פרטניות לנטרל לחלוטין את החשש שאדם שמקבל מעמד בישראל ינצלו לרעה, יש לזכור שבתחומים אחרים אנחנו לא מקבלים את השאיפה ל"אפס סיכונים" כבסיס לניהול חיינו. שאיפה כזאת הייתה מובילה להשבתה מוחלטת של החברה המודרנית – לא היינו נוסעים בכבישים, לא היינו משתמשים בטלפונים ניידים, ואולי לא היינו שולחים את ילדינו לשחק לבדם בפארק. השאלה הרלוונטית היא אם באיזון העדין בין הרצון למגר סיכונים ובין הצורך לאפשר לחיים להתנהל כסדרם ניתן להצדיק איסור גורף מהסוג הכלול חוק – הנטל כה כבד על המיעוט הערבי ועליו בלבד״.
"בהקשר זה", מוסיפה עו"ד מרגלית, "יש גם להציג את השאלה אם ישנם כיום אמצעים טכנולוגיים שהיו מאפשרים להגביר את יעילותן של הבדיקות הפרטניות שלא עמדו לרשות גורמי הביטחון עת גובש ההסדר בחוק". היא ציינה כי "מן הראוי לשקול שאלות אלה בכובד ראש, ולבחון לאורן מחדש את ההצדקה ואת הנחיצות של הסדר זה ואת האפשרות לתקן את החוק ולהרחיב את החריגים המנויים בו".
לצד תמיכה בביטול החוק, יש גם מי שטוען כי אסור לבטלו. "חוק האזרחות נחוץ כי לכל מדינה בעולם יש חוק כזה ויש לה את הזכות להחליט את מי היא מכניסה ואת מי לא", אומר מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו". לדבריו, "חוקקו את החוק בשנת 2003 בשביל לא לאפשר את איחוד המשפחות כי זה עלה לנו בדם. בעשור שקדם לחוק נכנסו 140 אלף ערבים - רובם נשים - למדינת ישראל. רובם התיישבו בנגב - ולמה? כי מדובר בנשים שניות, פוליגמיה.
ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית על החוק
(צילום: משה מזרחי )
"זה סחר בנשים. להביא אישה מעזה זה יותר זול. לאף אחד לא אכפת מסחר בנשים? למרות שאני מתנגד לכך בתוקף, הסוגיה החשובה פה היא דם, טרור. אנחנו יודעים שבני הדור השני לאיחוד משפחות מעורבים בטרור פי שלושה מחלקם היחסי באוכלוסייה. מי שרוצה איחוד משפחות שילך לעזה, אין פה שום טיעון הומניטרי".
על מה הוויכוח כעת סביב החוק בין הקואליציה לאופוזיציה?
הוויכוח הנוכחי נסוב סביב הצעת הממשלה להאריך את החוק בשנה נוספת. בליכוד מסרבים להעביר את חוק האזרחות והכניסה לישראל שמטרתו לשלול אזרחות או תושבות לפלסטינים שנשואים לערבים ישראלים - ובקואליציה החדשה מנסים למצוא פתרון שיאפשר בכל זאת להעביר את החוק שעובר בכנסת במתכונת של הוראת שעה מאז שנת 2003, ועומד לפוג ב-6 ביולי. מהליכוד הועברו מסרים לפיהם למרות שהחוק עבר בממשלות הליכוד במשך שנים, המפלגה לא תתמוך בו הפעם - אלא אם כן הקואליציה תקדם הסדרה של מאחזים ביהודה ושומרון.
מה הסיכוי שהחוק יעבור מבלי להיעזר בקולות האופוזיציה?
בימים האחרונים התברר שגם במרצ וגם במפלגת העבודה לא כולם מוכנים להתיישר לפי החוק, ודורשים שיוכנסו אליו תיקונים. בפני חלק מחברי הכנסת והשרים הוצגו מקרים ספציפיים של משפחות שזקוקות לטיפול רפואי מציל חיים לילדים ולאוכלוסייה מבוגרת, ואשר עליהם מבקשים כעת חלק מחברי הכנסת לתת פתרון. בתום פגישה שהתקיימה לפני יומיים בין מפלגות הקואליציה, סיכם ראש הממשלה בנט כי המטרה המשותפת היא להעביר בהקדם האפשרי את החוק שיפקע בשישה ביולי, וכי בימים הקרובים יגובשו הסכמות ושינויים בחוק.
