קצין הכנסת: "עלייה בכמות האיומים על ח"כים"
(צילום: ערוץ כנסת)
קצין הכנסת ניצב יוסף גריף אמר בדיון בוועדת החוץ והביטחון כי נכון להיום (שני) יש ארבעה חברי כנסת שמאובטחים בעקבות איומים שקיבלו. "בתקופה האחרונה יש עלייה ברמת התגובות והאיומים שמקבלים חברי הכנסת", אמר. "אנחנו מעבירים את התלונות למשטרת ישראל, שהיא הגוף שחוקר, בודק ומנחה אותי ברמת האבטחה וסל האבטחה".
4 צפייה בגלריה
"שב"כ לא התייחס לשום צד במפה הפוליטית". שלטים בהפגנות הימין והשמאל
(צילום: יואב דודקביץ, דנה קופל)
חברי הכנסת שמוגדרים מאוימים הם יו"ר ימינה נפתלי בנט וחברי מפלגתו איילת שקד, עידית סילמן וניר אורבך. "חשוב לי לציין שאני יושב עם כל חברי הכנסת", הוסיף גריף. "פרט לתגובות שהם מקבלים, אני גם חש את הרגשות שלהם ומה הם חשים בעקבות המתיחות שיש. קיבלתי החלטות על פעולות שאנחנו עושים מעבר למה שהמשטרה מנחה". הוא ציין ששב"כ והמשטרה משתפים פעולה עם הכנסת בכל הנוגע לאבטחת הח"כים.
לדברי גריף, "אנו עושים כל מה שנדרש כדי לתת את המענה הטוב ביותר, ולשמור על פעילות חברי כנסת, כך שיוכלו לעשות אותה בצורה בטוחה". הדיון התקיים על רקע אזהרתו החריגה של ראש השב"כ, שלפיה "השיח המסית עלול להוביל לפגיעה בנפש". ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת מימין גינו את השיח המסית - אך טענו כי תמוה שמייחסים אותו רק אליהם. בשב"כ הבהירו, מנגד, שארגמן לא התייחס לצד ספציפי במפה הפוליטית. עם זאת, יש לציין כי חברי הכנסת שמוגדרים מאוימים ומסתובבים עם אבטחה ספגו כולם איומים בעקבות כוונתם לתמוך ב"ממשלת השינוי". אורבך ספג איומים בעקבות התלבטותו אם לאפשר את הקמת הממשלה.
השוואה בין ההסתה כעת ל-1995? ריאיון עם בכיר שב"כ דביר קריב
(צילום: ליהי קרופניק, אורי דוידוביץ)
4 צפייה בגלריה
"המשטרה לא מנעה שום אירוע מאינתיפאדת הטיקטוק והפרעות". הצתת ניידת משטרה בלוד בחודש מאי
(צילום: יובל חן)
יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חברת הכנסת אורנה ברביבאי, הקריאה את עמדת שב"כ בדיון, שעסק בהסתה ובהקצנה בשיח הציבורי סביב האפשרות שתקום ממשלה חדשה. לפי עמדת שב"כ, "דבריו של ראש השב"כ הגיעו על רקע עלייה דרמטית הן בהיקף השיח והן בחומרתו". בעמדת שב"כ צוין גם כי ארגמן לא התייחס לשום צד במפה הפוליטית, אלא הצביע על תופעת שמתרחשת ברשתות החברתיות שעלולה להוביל לאלימות.
חבר הכנסת עמיחי שיקלי מימינה התייחס להתרעת שב"כ ואמר כי "אין ארגון שיש לי אליו כבוד גדול יותר משב"כ, אבל היה פה עכשיו גל אירועים פסיכי מצד ערביי ישראל - והייתה ממש חסרה קריאה של ראש השב"כ. לא נשמע מכיוונו ציוץ. האמירה עכשיו נשמעת בררנית ולא בכדי יש קושי מסוים לקבל את דבריו".
חברת הכנסת אורית סטרוק מהציונות הדתית אמרה כי "שום דבר ממה שאני אגיד אין משמעותו קריאה או היתר לאלימות כלשהי, אבל לא תסתמו לנו את הביקורת. אני מודאגת שהמשטרה פתחה מוקד לניטור קריאות לאלימות ברשת, ולא הצליחה למנוע שום אירוע מאינתיפאדת הטיקטוק והפרעות".
חבר הכנסת אבי דיכטר (הליכוד) התייחס למצעד הדגלים שהיה אמור להתקיים השבוע ובוטל עקב ההסלמה שהיה עלול לגרום. בדיון, שהתקיים לפני ההחלטה על ביטול המצעד, אמר דיכטר כי "אני מצפה שלא יוכל להיות מישהו שיגיד לנו לא לקיים את המצעד הזה - לא נשיא ארה"ב או, להבדיל, ראש חמאס בעזה".
חבר הכנסת איתמר בן גביר, שהזהיר לפני ביטול המצעד אם המצעד אכן יבוטל הוא ישתמש בחסינותו כדי לצעוד לבד, אמר כי "התחושה היא שבגלל שהכול כאן נפיץ, אז בואו נסגור את מדינת ישראל. בהתחלה שמים גדרות, ואז מזיזים כי הערבים מתרגזים. אחרי זה לא מקיימים החלטה של בית משפט שאומר שצריך לפנות פולשים - ולמה? כי זה נפיץ. אם היה מדובר במתנחלים ביצהר, כל המשטרה הייתה שם לפנות אותם. לאן הגענו שהמשטרה צריכה לדון בהנפת דגלי ישראל בירושלים?".
"אין שום הצדקה לשום הסתה משום כיוון", הוסיף בן גביר. "אני יודע שזה משמעותי שגם אני אומר את זה. יש ציבור שלם שמרגיש שיש צד אחד שמותר להגיד לח"כ שאני ארצח אותך, וצד שני שאם אומרים משהו - לא בסדר אגב - ישר מטפלים בזה בנחישות. המוסר הכפול הזה גורם לכך שמאבדים את האמון במשטרת ישראל".
גם יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר השלטון האזורי שי חג'ג' ו-150 ראשי רשויות קראו לממשלה לפעול נגד השיח המתלהם ברשתות. במכתב ששלחו לחברי הכנסת נכתב: "השיח ברשתות עלול להגיע לפגיעה בנפש, זו קריאת השכמה דחופה להפסיק מיד את ההסתה ולעצור את כדור האש הזה שיצא כבר מזמן משליטה". לדבריהם, "אנו עלולים למצוא את עצמנו קרובים מתמיד לרצח הפוליטי הבא".
