רק אחד מכל עשרה אנשים בעשרות מדינות עניות יוכל להתחסן נגד קורונה משום שמדינות עשירות אגרו יותר מנות חיסון ממה שהן צריכות. כך טוענים ארגוני זכויות אדם.
בשבוע שעבר: החל מבצע החיסונים בבריטניה
(צילום: רויטרס)
לדבריהם, מדינות עשירות רכשו 54% מכלל מלאי החיסונים המבטיחים בעולם, למרות שהן מהוות רק 14% מהאוכלוסייה העולמית. לטענת הפעילים, אותן מדינות עשירות רכשו מספיק מנות כדי לחסן את כל האוכלוסייה שלהן שלוש פעמים עד סוף שנת 2021, אם החיסונים שנמצאים כעת בשלב הניסויים הקליניים יאושרו לשימוש.
"זה לא אמור להיות קרב בין מדינות, להבטיח מספיק מנות חיסון", אמרה מוהגה כמאל-יאני, יועצת של "הברית הגלובלית לחיסונים" – קואליציה המורכבת מהקונפדרציה הבינלאומית "אוקספם" למציאת פתרונות לעוני ולחוסר הצדק הנלווה לכך, ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" וארגון "צדק עולמי עכשיו".
לפי "אוקספם", האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה, קנדה, יפן, שווייץ, אוסטרליה, הונג קונג, מקאו, ניו זילנד, ישראל וכוויית רכשו 53% ממנות החיסון. קנדה רכשה מספיק מנות כדי לחסן את כל אוכלוסייתה חמש פעמים. דו"ח שפורסם בחודש שעבר העריך כי בגלל הסכמי הרכישה מראש של המדינות העשירות, מדינות עניות יותר עלולות שלא לקבל גישה לחיסון עד 2024.
"על ידי קניית הרוב המכריע של אספקת החיסונים בעולם, המדינות העשירות מפרות את חובותיהן בנושא זכויות אדם", אמר סטיב קוקבורן מ"אמנסטי אינטרנשיונל". "אגירת החיסונים מערערת באופן פעיל את המאמצים הגלובליים להבטיח שכולם, בכל מקום, יוכלו להיות מוגנים מפני הקורונה".
4 צפייה בגלריה
גם ישראל ברשימת האוגרות. משלוח החיסונים הראשון שנחת בנתב"ג בשבוע שעבר
(צילום: שמוליק דודפור)
הברית קראה לחברות התרופות המפתחות חיסונים נגד הנגיף לחלוק באופן גלוי את הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלהן באמצעות ארגון הבריאות העולמי (WHO), כך שניתן יהיה לייצר חיסונים נוספים. "בתקופה חסרת תקדים של מגפה עולמית, יש לשים את חייהם ופרנסתם של אנשים לפני הרווח של חברות התרופות", אמרה כמאל-יאני.
בריטניה הייתה המדינה הראשונה במערב שאישרה את השימוש בחיסון של פייזר והחלה לחסן קבוצות בסיכון גבוה בשבוע שעבר. ארה"ב תתחיל לחסן היום את אזרחיה והאיחוד האירופי צפוי ללכת בעקבותיהן בשבועות הקרובים.
בעוד המדינות העשירות מתחילות במבצעי החיסון, ארגוני זכויות אדם מזהירים כי אנשים בכ-70 מדינות עם הכנסה נמוכה, בהן בהוטן, אתיופיה והאיטי, עלולים להישאר מאחור. כמעט כל מנות החיסון של פייזר, שאושרו בסוף השבוע לשימוש חירום על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ושל מודרנה, שככל הנראה תקבל את אישור ה-FDA עד סוף השבוע, נקנו על ידי מדינות עשירות.
אסטרהזניקה ואוניברסיטת אוקספורד, המפתחות גם כן חיסון בעל סיכויי יעילות גבוהים, הבטיחו להעמיד לרשות מדינות מתפתחות 64% ממנות החיסון שלהן. עם זאת, ב"ברית הגלובלית לחיסונים" אמרו כי החיסון יגיע רק ל-18% מאוכלוסיית העולם עד לשנה הבאה.
4 צפייה בגלריה
"אם משהו לא ישתנה, מיליארדי אנשים לא יקבלו חיסון". מסכות ובדיקת חום בבית ספר בניגריה
(צילום: AP)
ארגון הבריאות העולמי פיקח על הקמת COVAX, היוזמה העולמית שמטרתה לספק כשני מיליארד מנות חיסון ל-92 מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית בעלות מרבית של 3 דולר למנה עד סוף 2021. COVAX, המממנת רכישת חיסונים למדינות עניות, גייסה 2.1 מיליארד דולרים, אך נדרשים לה 5 מיליארד דולרים נוספים. היעד לטווח הרחוק יותר, הוא לספק חיסונים ל-20% מהאוכלוסייה במדינות עניות.
"אסור לחסום אף אחד מלהשיג חיסון מציל חיים בגלל המדינה שבה הוא חי או בגלל סכום הכסף שיש לו בכיסו", אמרה אנה מריוט, מנהלת מדיניות הבריאות ב"אוקספם". "אם משהו לא ישתנה באופן דרמטי, מיליארדי אנשים ברחבי העולם לא יקבלו חיסון בטוח ויעיל לקורונה בשנים הבאות".
