ארצות הברית הודיעה אתמול (חמישי) על הסכם רביעי בתוך ארבעה חודשים בין ישראל למדינה מוסלמית, והפעם עם מרוקו, שעמה לישראל יש היסטוריה של יחסים מורכבים. מאיסור העלייה לישראל שהוטל על יהודי מרוקו, דרך אסון ספינת אגוז, התחפושת של יצחק רבין, כינון היחסים ב-1995 ופיצוצם בשנת 2000 - הדרך לנרמול היחסים עם מרוקו לא הייתה פשוטה, וכללה מהמורות רבות ושורת ביקורים חשאיים.
מאז ומעולם הייתה מרוקו ידועה בהססנות שלה כלפי ישראל, והדבר נובע בעיקר מהחשש של ארמון המלך מהתנגדות בתוך המדינה לצעדי נורמליזציה עם ישראל. לכך יש להוסיף את המעמד המיוחד של בית המלוכה המרוקאי כשומר המקומות הקדושים בירושלים, שכן משפחת המלך נחשבת לצאצאי הנביא מוחמד. מרוקו גם עומדת בראש ועדת ירושלים בארגון מדינות האיסלאם.
נתניהו: ההסכם - אור גדול של שלום
(צילום: לע"מ)
בשנת 1961, בעקבות אסון טביעת ספינת אגוז שבו נספו 44 יהודים מרוקאים שניסו להעלות לישראל בניגוד לחוק המקומי, התקיים משא ומתן חשאי בין ישראל למרוקו והושגה הסכמה שאפשרה את יציאת היהודים מהמדינה. כחלק מההסכם התחייבה ישראל לשלם לממשלת מרוקו סכום של 250 דולר עבור כל יהודי שיוכל לצאת מהמדינה, וישראל אף התחייבה לסייע למרוקו לשדרג את מנגנוני הביטחון הפנימיים שלה. בעקבות הסרת המגבלות על עזיבת מרוקו, עזבה רוב הקהילה היהודית את המדינה ועלתה לישראל או היגרה לאירופה.
ב-1963 נרקמו יחסים בין אנשי שירות הביטחון של שתי המדינות, שאותם הובילו דוד שומרון ויעקב כרוז מהצד הישראלי מול מוחמד אופקיר, שהיה ראש שירות הביטחון המרוקאי. הקשרים הובילו לפגישה בין כרוז, ראש המוסד וראש אמ"ן למלך חסן השני, ולאחר מכן לפגישה נוספת של כרוז עם המלך - שבה גובשה עסקת מכירת נשק למרוקו וכן סיוע חקלאי שניתן על-ידי היועצים לובה אליאב ואפרים שילה.
מרוקו אף לקחה חלק במאמצי התיווך בין ישראל למצרים לאורך השנים, וכן בתיווך בין ישראל לפלסטינים. כחלק ממאמצי תיווך אלה מרוקו הייתה מהמדינות הערביות הראשונות שאפשרו למנהיגים ישראלים לבקר בהן, באופן חשאי ולא חשאי. כך למשל, ב-1976 ביקר בה בחשאיות ראש הממשלה יצחק רבין, ואף התחפש לצורך כך. ב-22 ביולי 1986 ביקר גם ראש ממשלה שמעון פרס במרוקו באופן חשאי, ונפגש עם המלך חסן השני בעיירת הנופש איפראן.
אחרי ועידת קזבלנקה והסכמי אוסלו בשנת 1994, שהייתה הוועידה הכלכלית הראשונה למזרח התיכון, כוננו בשנת 1995 ישראל ומרוקו יחסים דיפלומטיים בדרג של משרד ייצוג דיפלומטי - דרג שנחשב גבוה יחסית, אך לא שגרירות. לישראל היה צוות דיפלומטי מלא ברבאט, כולל אנשי תרבות והסברה, ולאחר כינון היחסים ביקרו במרוקו בגלוי שרי החוץ שמעון פרס, דוד לוי וסילבן שלום. עם זאת, היחסים הגלויים נגדעו די מהר, בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000 שגרמה למרוקו ולתוניס לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
ואולם, למרות שלא היו יחסים רשמיים בין המדינות, הן המשיכו לאורך כל השנים בהידברות. שר החוץ לשעבר סילבן שלום סיפר שכבר ביולי 2003, כאשר ביקר במרוקו, ביקשו המרוקאים מישראל לפעול כדי שארה"ב תכיר בריבונות מרוקו על סהרה המערבית. "פעלנו מול בוש, פאוול וקונדליסה רייס כדי שלא יעשו שינוי ולא יכירו בפוליסריו", אמר השר לשעבר.
בשנת 2006 ביקר מנכ"ל משרד החוץ אהרון אברמוביץ' במרוקו בחשאי, ושרי החוץ של המדינות נפגשו בעבר בפריז ובניו יורק. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף נועד בפברואר 2019 עם שר החוץ המרוקאי, נאסר בוריטה, בשולי עצרת האו"ם ודן איתו בנרמול היחסים עם ישראל.
10 צפייה בגלריה
האירועים הובילו לקץ היחסים הגלויים. מהומות באל-אקצה באינתיפאדה השנייה
(צילום: עטא עוויסאת)
10 צפייה בגלריה
פומפאו עם נתניהו בפורטוגל. הפגישה הייתה אמורה להוביל לפריצת דרך - אך המפגש עם מלך מרוקו בוטל
(צילום: קובי גדעון / לע"מ)
כמו כן, לאורך השנים נמשכו גם חילופי סחר ותרבות בין ישראל למרוקו, שבה עובדות גם חברות ישראליות. בשנת 2016 אף הביא משרד החוץ לישראל משלחות של עיתונאים ממרוקו, ומנגד עשרות אלפי ישראלים מבקרים מדי שנה במרוקו ומתקבלים בה בחום. לפי ההערכות, מספר הישראלים שטסים למרוקו בשנה הגיע כבר לכ-50 אלף.
בשנים האחרונות ניהלו האמריקנים מגעים אינטנסיביים בין ישראל למרוקו בניסיון להביא לפריצת דרך שתוביל לקשרים מלאים וגלויים בין המדינות. לפני שנה נפגש נתניהו עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו בפורטוגל, שהיה אמור להיפגש לאחר מכן עם מלך מרוקו. כבר אז דווח כי מסתמנת פריצת דרך בין ישראל למרוקו, ונאמר כי נתניהו עשוי היה אפילו להגיע לביקור ברבאט. עם זאת, בסופו של דבר בוטלה פגישת פומפאו והמגעים לא הבשילו. בהמשך התפרסמו גם דיווחים על ביקור אפשרי של נתניהו ברבאט, אך נגוזו במהרה.
כאן ראוי לציין כי בחברה המרוקאית יש זרמים מנוגדים ביחסם לישראל ולישראלים. מצד אחד, יש גורמים המקבלים את ישראל ושואפים לקיים עמה קשרים, ובמיוחד עם ישראלים יוצאי מרוקו. לעומתם, זרמים פאן ערביים, פאן אסלאמיים ופרו-פלסטינים תומכים בחרם על ישראל ומתנגדים לקשרים מדיניים, תרבותיים או כלכליים איתה. במרוקו פעילים כמה ארגונים שפועלים ברוח זו, שמקיימים לעיתים הפגנות נגד סימנים פומביים לקשרים בין ישראל למדינה, כגון הופעות של אמנים מישראל. במרוקו נותרה קהילה יהודית קטנה שמונה כ-2,500 איש שמייחלת כבר שנים ודוחפת מאחורי הקלעים לכינון יחסים עם ישראל.
מי שניהל כעת את המגעים שהובילו להסכם היו הבית הלבן ופומפאו, שעדכנו בכך את משרד ראש הממשלה. עדכונים נמסרו גם לשר הביטחון בני גנץ ולשר החוץ גבי אשכנזי. בסופו של דבר, ההבטחה האמריקנית להכיר בסהרה המערבית הטתה את הכף, שכן מדובר בשינוי עמדה מהותי אחרי שנים שבהן אמרה ארה"ב שהיא תומכת בהידברות בין מרוקו לסהרווים דרך מנגנון של האו"ם. מרוקו כבשה את סהרה המערבית בשנת 1975 וסיפחה אותה ארבע שנים לאחר מכן. כשעתיים לאחר ההסכם פרסמה סוכנות רויטרס כי ארה"ב תמכור ארבעה מל"טים מתקדמים למרוקו - אך אין אישור לכך שהדבר קשור באופן ישיר להסכם בינה לישראל.
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", במגעים בין ישראל למרוקו השתתף גם יריב אלבז, איש עסקים מרוקאי, שמבקר לעיתים קרובות בישראל. בשנת 2017, כך אמרו גורמים מרוקאים ל"ניו יורק טיימס", כבר עלתה האפשרות שארה"ב תבטיח למרוקו שתכיר בריבונותה על מערב סהרה בתנאי לחימום היחסים שלה עם ישראל. ואולם, המלך המרוקאי, כך הסבירו הגורמים, חשש למעמדו בעולם הערבי והחליט לוותר על כך באותה העת.
בהמשך, עדכן אלבז את ממשלת מרוקו כי ממשל טראמפ תכנן להשקיע כשלושה מיליארד דולר בהשקעות במרוקו – בבנקים, במלונות ובחברת אנרגיה מתחדשת שבבעלות המלך. בכיר בממשל טראמפ אמר כי הדבר עדיין נשקל, אבל אין לו קשר להסכם עם ישראל.
סוגיית סהרה המערבית נמצאת בעדיפות עליונה במדיניות החוץ המרוקאית, מעל ומעבר לכל נושא אחר, ובמשך שנים ייחלה המדינה להכרה אמריקנית בריבונותה על השטח. המרוקאים אף ניסו לגייס לכך את ישראל כמה פעמים, אך התשובה מארה"ב הייתה תמיד זהה. השינוי הדרמטי בעמדה האמריקנית עשוי לעורר הפגנות זעם במדינות כמו אלג'יריה למשל, שהיא מדינה חשובה אסטרטגית לארה"ב. לא ברור גם כיצד יגיבו לכך ספרד וצרפת, שלהן יש אינטרסים רבים באזור זה.
ההערכה היא שטראמפ הסכים לצעד הדרמטי רק כדי להביא הישג דיפלומטי נוסף לפני סיום כהונתו. עם זאת, בניגוד להסכמים קודמים, לא בטוח בכלל שכאן הוא יוכל לספק את הסחורה. המרוקאים, סביר להניח, יהיו זהירים מאוד - ורק כשיראו שאכן יש הכרה אמריקנית בריבונותם בסהרה המערבית, שלא תתפוגג עם כניסת ממשל ביידן – אז תכונן המדינה יחסים עם ישראל. אם ההסכם יצא לפועל, אמורים לשוב לפעול משרדי הקישור בתל אביב וברבאט - ובהמשך אף ייפתחו שגרירויות, בניגוד להסכמים מ-1995.
בינתיים, בעקבות ההסכם נערכים כל הגורמים לכינון טיסות ישירות בין ישראל למרוקו. מטוסים ישראליים כבר טסים היום מעל מצרי ג'יברלטר, אך אישור לטוס מעל מרוקו יקצר את הטיסות לטנריף. אגב, כבר לפני שנתיים ניסו בישראייר להוציא טיסות ישירות מנתב"ג למרוקו, כשרק דובר על התקרבות כלשהי בין המדינות, אבל היוזמה נפלה בעיקר בגלל עניינים טכניים וסידורי בטחון. נציגים של החברה ביקרו אפילו בבירה רבאט ופנו לחצרו של הרב יאשיהו פינטו שמקורב למלך ומוגדר כאב בתי הדין והרב של הממלכה - אך הדבר לא הוביל לתפנית והתוכנית נגנזה.
מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, אמר אתמול ל-ynet כי אם כל הצדדים יהיו רציניים, ניתן יהיה להפעיל קווים ישירים בין המדינות תוך שלושה חודשים. "כמו עם איחוד האמירויות, אנחנו מאוד רוצים לטוס למרוקו - ולא מהיום", אמר. "מבחינתנו אפשר כבר בשבוע הבא לפתוח בטיסות למרוקו". גם בחברת אל על בירכו על ההסכם ואמרו שיחלו בהיערכות מבצעית להפעלת טיסות ישירות לקזבלנקה בכפוף להשגת כלל האישורים הנדרשים מהרשויות השונות.
חברות התעופה בישראל מדברות על מרוקו כיעד החם ביותר, בין היתר בגלל האתרים במדינה והעובדה שבישראל חיים הרבה ילידי מרוקו ובני משפחותיהם, שכעת יוכלו לעשות טיולי שורשים ותרבות באופן לא מאורגן במדינה. לפי ההערכות, טיסות יחלו כבר לקראת פסח. כבר היום מבקרים מדי שנה עשרות אלפי תיירים ישראלים בקבוצות מאורגנות במרוקו - ומתקבלים בחום.
פורסם לראשונה: 23:41, 10.12.20
