הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות הוגדר כעסקה של שלום תמורת סיפוח. מסתבר שההגדרה לא שלמה. על פי מקורות אמריקאים ואמירתים, מה ששיכנע את שליט האמירויות לעשות את המהלך היה סיכום על עסקת נשק בת עשרות מיליארדי דולרים, שכוללת מטוסי F-35, כטב"מים (מטוסים ללא טייס) מהסוג המתקדם ביותר ועוד, שיסופקו לה על ידי ארצות הברית. העסקה הוקפאה עד עתה בגלל התנגדות ישראל. עכשיו עומד הממשל האמריקאי להפשיר אותה.
אמור מעתה, לא שלום תמורת סיפוח אלא שלום תמורת נשק מתקדם וסיפוח. שאלנו אמש את לשכת ראש הממשלה האם ישראל התבקשה במהלך המשא ומתן להסיר את התנגדותה לעסקה והאם נענתה לבקשה.
תשובת הלשכה: "בשיחות ישראל לא שינתה את עמדותיה נגד מכירת נשק שובר שוויון וטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות למדינה כלשהי במזרח התיכון".
שינתה או לא שינתה, העסקה היא חלק מהחבילה. לפי אחת ההערכות, השלמת העסקה הייתה אחד התנאים שהציב השייח. אם אין נשק אין הסכם.
לאחר מלחמת יום הכיפורים הבטיח הממשל האמריקאי לשמור על היתרון האיכותי של ישראל במכירות הנשק שלו. ידידי ישראל בבתי הקונגרס דאגו שההבטחה תקוים. בשל ההבטחה הזאת, וסיבות נוספות, הקונגרס הטיל אמברגו על מכירת מערכות נשק מתקדמות, בעלות חשיבות אסטרטגית, לסעודיה ולאיחוד האמירויות. הנשיא טראמפ הבטיח למכור, אבל הקונגרס לא איפשר לו.
נתניהו: "עידן חדש ביחסים עם העולם הערבי"
(צילום: לע"מ)
הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הוא אירוע חיובי ביותר מבחינת ישראל. הוא יכול לסחוף אחריו מדינות סוניות נוספות, במפרץ הפרסי ובעולם הערבי. הוויתור על הסיפוח הביא לשיפור מיידי ביחסים עם מדינות האיחוד האירופי וביחסים עם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. אם המחיר הוא עסקת הנשק, המחיר כדאי. עם זאת, הדרך בה הושלם ההסכם מעוררת כמה שאלות.
אחת, ההסתרה: ההחלטה של נתניהו לא לשתף בתהליך ההיסטורי את ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון ואת מערכת הביטחון. נתניהו מסביר שחשש שגנץ ואשכנזי ידליפו את הסוד. "לא אמרתי שהם ידליפו לאיראן", אמר אתמול. "הם יכולים לדבר באופן בלתי מבוקר עם מקורבים והאינפורמציה יכולה לצאת החוצה".
בצמרת כחול לבן פירשו את ההתנהגות של נתניהו כחלק מהניסיון שלו לכונן מעין משטר נשיאותי בראשותו: רק הוא מחליט, רק הוא קובע. עד אמש שר הביטחון ושר החוץ לא שמעו מפי נתניהו פרטים על המשא ומתן. אם היו בו פרטים סודיים, הבטחות שניתנו בשם המדינה או סיכומים בעלי אופי בטחוני ומדיני עם האמריקאים, נתניהו לא דיווח להם.
בכל מה שנוגע לעסקות נשק של מדינה שלישית נדרשת חוות דעת של מערכת הביטחון. כזכור, נתניהו הסתיר ממערכת הביטחון את ההסכמה שנתן לגרמניה לבנות צוללות מתקדמות עבור חיל הים המצרי. גם ההסכם הנוכחי גובש ללא מערכת הביטחון.
הבעיה בהסכמה בשתיקה של ישראל לעסקת הנשק היא התקדים: מדינות אחרות, סעודיה בראשן, עלולות להתנות כל צעד לקראת נורמליזציה בהסרת האמברגו על מערכות הנשק המתקדמות ביותר בארסנל האמריקאי. נורמליזציה תמורת נשק, לאורך כל הדרך.
טראמפ מתייחס להסכם הנורמליזציה
(צילום: רויטרס )
בישראל ציפו שסעודיה תברך על ההסכם. שייח בן זייד, שליט האמירויות, נחשב למנטור של מוחמד בן סלמאן, השליט בפועל של סעודיה. אבל, נכון לאתמול, סעודיה שותקת.
אמנם ראשי כחול לבן לא שותפו בהסכם אבל הם זוקפים אותו במידה רבה לזכותם: לדבריהם, הם שכנעו את אנשי הבית הלבן לסגת מההסכמה שלהם לסיפוח וליזום מהלך כלפי מדינות המפרץ. אתמול הוצפה לשכת שר החוץ גבי אשכנזי בטלפונים משרי חוץ במדינות האיחוד האירופי. ביטול התוכניות לסיפוח הסיר את האיום לסנקציות נגד ישראל ופתח את הדלת להתקרבות מחודשת לאירופה.
הכוונה להמשיך ולשדרג את הקשרים עם מדינות המפרץ מנטרלת כל רעיון לסיפוח. ההסכם עם האמירויות הוא ההישג היחיד של טראמפ במדיניות החוץ. טראמפ לא ייתן לנתניהו לקלקל לו את ההישג הזה.
