אלפי בני אדם ליוו היום (א') למנוחות את אליקים ליבמן ז"ל, שנרצח במסיבת הנובה שליד קיבוץ רעים. במשך 203 ימים חיכו בני המשפחה לדעת מה עלה בגורל יקירם, שהיה מאבטח במסיבה. בתחילה חשבו שאליקים נחטף לרצועת עזה, אך לאחר עבודת מחקר, שכללה פתיחת קברים של חלק מנרצחי הנובה, התגלו שרידי גופתו.
הלווייתו של אליקים ליבמן ז"ל
(צילום: מועצה מקומית קריית ארבע חברון)
"בזכותך אלפי אנשים עשו מעשים טובים, אלפים הדליקו נרות והוסיפו ברכה", ספדה אימו אבישג. "בחרת להישאר ולהציל אחים מצרה, בגבורה יהודית ועצמאית. אני בטוחה שאתה דואג למעלה לאיתן חברך ולשאר החטופים האהובים שאנחנו איתם משפחה".
"אנחנו ניצבים במערכת המכפלה. כאן עשית ברית, רצינו שתתחתן במערת המכפלה, ובסוף אנחנו קוברים אותך במערת המכפלה. אתה עכשיו למעלה, בכיסא הכבוד, עם האבות והאימהות, ואנחנו כאן למטה, לידם. נצעק כולנו יחד בשני העולמות ונאמר לה' די עבור כל החטופים שכל כך סובלים".
אחותו אמונה ספדה לו: "מהרגע שידענו שנעלמת הרגשתי שאני מתגעגעת ולא ידעתי למה, כנראה שהנשמה הרגישה. ליוויתי אותך במשך השנים, היה אפשר לריב איתך ריב רציני ואחרי שתי דקות להתחבק. לרקוד טרנסים ולדון בעניינים ברומו של עולם. זכיתי באח שהוא גיבור בחייו ובמותו, שקידש שם שמיים במעשי הגבורה האצילים שלו".
אחיו אלקנה ספד: "אליאק, אחי האהוב, יפה הבלורית והתואר, הבלשן שתמיד דואג לכל המשפחה. מבין כל האחים אתה ואני הכי דומים, לא סתם התבלבלו בינינו. חווינו עליות ומורדות בקשר בינינו, וככל שגדלנו למדנו להכיל אחד את השני. אני רוצה לבקש ממך סליחה שלא הייתי האח הגדול הכי טוב בעולם".
"אליאק, אחינו האהוב. עד עכשיו עוד החזקנו את התקווה שעוד תחזור. לא מעכלים שכבר לא תהיה איתנו יותר", ספדה אחותו אוריה. "איך ממשיכים בלעדיך? כמה קיווינו שהסיפור הזה ייגמר אחרת. דמיינתי אותך נכנס לבית, אומר את ה'שלום' עם המנגינה המיוחדת שלך, מפנטזת על ארוחה טובה שלך".
האחות אושרה הוסיפה: ,אני לא מאמינה שהגענו לרגע הזה, להבין שאתה כבר לא תחזור וזה לא נקלט. לא נקלט שנמשיך בלעדיך. אליאק, אח שלי הגדול, כמה לילות בלי שינה וכמה ציפיות וחרדות וכמה כאב זה להבין שזה נגמר ולא יחזור. נגמרו לי השיחות איתך והטיולים הספונטניים שלנו. כמה רצית חיים טובים לכולם".
