שנת הלימודים צפויה להיפתח בעוד כשבועיים, אך עדיין לא נמצא פתרון למחסור החמור של אלפי מורות וגננות. בחוזר למנהלי המחוזות של משרד החינוך, פירטה מנכ"לית המשרד דלית שטאובר דרכים להתמודדות עם המחסור. התוכנית כוללת העסקת גמלאים והארכת שירות לעובדי הוראה שהגיעו לגיל פרישת חובה, הגדלת משרות של עובדי הוראה קיימים והעסקת פרחי הוראה הנמצאים בשלבי הכרה להוראה. עוד כוללת תוכנית משרד החינוך: קיצור שבוע הלימודים לחמישה בימים בגני הילדים, קיצור יום הלימודים בשעה אחת בחינוך המיוחד וסייעת אחת שתשגיח על כמה ילדים.
"על רקע המחסור הקשה והמתמשך במורים בכלל ובחינוך המיוחד בפרט, גובשו, בשלב זה, מספר מענים על מנת להבטיח ככל שניתן רצף לימודי במקומות שבהם לא נמצא מענה למחסור", כתבה שטאובר למנהלי המחוזות. היא ציינה כי המענים המפורטים יעמדו לרשותם בהתאם לשיקול דעתם ובהתאם לצורך, בהיוועצויות הנדרשות עם הרשויות המקומיות. שטאובר הנחתה אותם להיות רגישים ולקבל החלטות במשורה, ורק במקום שיש צורך אמיתי וכאשר מוצו כל האפשרויות.
שטאובר הוסיפה כי יש לעשות הכול כדי לנהל יום לימודים רגיל, אבל אם זה לא מתאפשר בשל מחסור בכוח אדם, המנהל יוכל למצוא לאלתר פתרונות פנימיים לפי יכולות בית הספר. במקרים חריגים מאוד שבהם לא ניתן לתת מענה כאמור, ולאחר שנעשו כל המאמצים לאיתור צוותי חינוך, ניתן יהיה להגיש בקשה לקיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד עד לשעה 15:10 באמצעות מנהל המחוז.
(צילום: ערוץ כנסת)
במקרים מיוחדים, מסיבות של משאבים תקציביים, כוח אדם ותנאים פיזיים, יוכל המנהל הפדגוגי לאשר אכלוס כיתות חינוך מיוחד מעבר למספר המרבי. האישור יינתן בתיאום עם מנהל המחוז ועם מנהל אגף.
"לתלמידים מאותו גן או מאותה כיתה תתאפשר תמיכה של סייעת משותפת בהתאם לצורכיהם. הדבר ייקבע במעמד דיון הצוות הרב-מקצועי על פילוח התמיכות ובשיתוף ההורים, תוך הבהרת משמעות המהלך", ציינה שטאובר. סייעת תוכל לשמש כסייעת רוחב לכמה תלמידים בכיתה/בגן, תוך הקפדה שסך השעות להן זכאי התלמיד, יינתנו לו.
בחינוך לגיל הרך, שבוע הלימודים יהיה בן שישה ימים, אך במקרים חריגים שבהם ישנו מחסור בגננת, ולאחר שהוכח שאין כל אפשרות אחרת, כשהחלופה היחידה הינה סגירת הגן או אי פתיחת הגן בכלל, הרשות המקומית בשיתוף מנהל המחוז יוכלו להגיש בקשה לקיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים.
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, אמר בתגובה לתוכנית כי "מדינת ישראל נכשלה. אחרי שנים של הזנחה מצד כל משרדי הממשלה, מערכת החינוך בישראל הגיעה למצב הקשה ביותר שידעה וההחלטה אתמול מעידה על כך הכי טוב. התרענו שוב ושוב ומשרדי החינוך והאוצר בחרו להתעלם, לא התעוררו בזמן, וכרגיל מי שישלם את המחיר הם הילדים וההורים".
ביבס הוסיף כי "רגע לפני ששנת הלימודים תפתח, הגיע הזמן שנציגי הממשלה ונציגי המורים יביאו פתרון אמיתי לטובת הצוותים החינוכיים שעייפו ממלחמות על גבם. המחיר שכולנו נשלם אם יוכרז מצב חירום במערכת החינוך הוא הרבה יותר גבוה ממה שנדרש לשלם עכשיו. הילדים ייפגעו, ההורים ייפגעו, העסקים ייפגעו, המשק ייפגע ואף אחד לא ירוויח מזה. נדרש פתרון מערכתי שיכלול את כל צוותי החינוך, מנהלי בתי ספר, מורים, גננות, סייעות – כולם".
מוקדם יותר אמרה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון כי המשא ומתן על הסכם השכר עם המורים לא מתקדם בקצב שרצתה. בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנושא ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים, תקפה השרה את משרד האוצר. "בראשית הדרך האוצר אמר שעד 1 בספטמבר זה לא ייגמר. יש פה כרוניקה שאתם רגילים למשוך עד הקצה", אמרה השרה. "לא נוכל לצפות שלמורה מתחיל לא יהיה אופק ושהוא יישאר במערכת. להציע למורה ותיק 300 שקלים תוספת לברוטו זה לעג לרש".
נציג משרד האוצר שמואל אפלבאום התייחס בדיון להסכם השכר עם המורים, ואמר כי "אנחנו נחושים להגיע להסכם כמה שיותר מהר, אבל אנחנו לא אופטימיים. אנחנו לא מצליחים להתקדם משמעותית, כפי שרצינו. גם מתוך ההכרה בנזק שהשביתה עלולה לגרום, לא נוותר על עקרונות חשובים במבנה ההעסקה של המורים".
פורסם לראשונה: 21:48, 16.08.22
